תוצאות חיפוש

תרבות המסיבות, הקשיים ביציאה מהארון ועכבות בקיום יחסי מין - כל אלה הם רק חלק מהסיבות לשימוש הגבוה בסמים בקרב להט"בים לעומת שאר האוכלוסייה * רק באירועי הגאווה האחרונים עשרות הגיעו לחדר המיון תרבות חיי הלילה והמסיבות בקהילה הגאה הולכת ומתפתחת: יש יותר מועדונים, יותר מסיבות ויותר סאונות. בתוך כך, אלכוהול וסמים כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הזו. הסיבות לשימוש בסמים מגוונות: "שחרור ברקסים", הפחתת עכבות ותחושת שחרור, הגברת ההנאה לשעות רבות, הגברת העוררות המינית וגם השתלבות בקהל. צעירים שנחשפים למסיבות עשויים לצורך סמים כדי להגביר את תחושת השייכות, להעלות את הביטחון העצמי ולפעמים להפחית את החרדה מעצם הבילוי. סמי המסיבות גלשו גם אל עולם יחסי המין והפכו לנפוצים יותר ויותר לצורך הפחתת עכבות, הגברת התשוקה והעוררות המינית, הרפיית שרירים ושיפור היכולות והביצועים המיניים. תופעה זו, של שימוש בסמים משני תודעה במין, עלולה להביא למצב של סכנת חיים. לכאורה מדובר בתופעה טבעית - הרי מי מאיתנו לא רוצה לברוח קצת, להתפרק ולהתנתק מהיומיום, גם באמצעות "סטלות"? ובכלל, השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים כדי לשנות את מצב הרוח נפוץ עוד משחר האנושות בכלל האוכלוסייה. אולם, בקרב להט"בים הרצון לברוח מהיומיום הוא לעיתים אף כפול ומכופל. החיים ב"ארון" ותהליכי יציאה ממנו מלווים בפעמים רבות בבדידות, בלחץ ובחרדה. הרצון להקל על התחושות האלה ולהרגיש שחרור, ולהפחית את רגשות האשמה והבושה, מוביל לעיתים לשימוש בסמים. בנוסף לכך, החיים כלהט"ב עשויים להתאפיין בחוויות של חיים תחת סטיגמות, דחייה משפחתית וחברתית ואפליה, היוצרים לחצים נוספים. צריכת סמים יכולה לשמש, בעיני חלק מהקהילה, להתמודדות, להרגעה ולהפחתת רגשות לא נעימים, ובהם דיכאון וחרדה. מחקר שבוצע על ידי פרופסור מלי שחורי ביטון וד"ר חגית בוני נח בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל והוצג בדיון בוועדת הסמים של הכנסת ב-27 בפברואר, מעלה כי 44% מחברי קהילת הלהט"ב דיווחו על שתיית בינג' (בולמוס שתייה) בשנה האחרונה, לעומת 30% מההטרוסקסואלים. 65% מקרב הלהט"ב דיווח על שימוש בקנאביס – 18% יותר מהטרוסקסאולים. 13% מהלהט"ב דיווחו על שימוש בתרופות ללא מרשם, לעומת 5% בקרב הטרוסקסואלים. בנוסף, 24% מקהילת הלהט"ב דיווח על שימוש בסמים שאינם אלכוהול, קנאביס או תרופות מרשם, לעומת 6% בקרב יתר האוכלוסייה. בשנים האחרונות מסתבר כי בקרב הקהילה הגאה יש דפוסים ייחודיים של שימוש בחומרים משני מצב רוח. בשנת 2015, בעקבות פטירתם של ארבעה גברים הומואים צעירים משימוש בסמי מסיבות בטווח זמן של חודשים ספורים, האגודה למען הלהט"ב יזמה כנס חירום בהשתתפות אנשי חיי הלילה, בעלי ליינים מהקהילה. הנושא עלה לכותרות - אך הסמים לא נעלמו. כך למשל, אירועי הגאווה בשנת 2017 הביאו לעשרות פניות לחדרי המיון בעקבות שימוש בסמים. בין הסמים הנפוצים ניתן למנות אלכוהול, MDMA, אמפטמינים, ג'י (GHB), קטאמין, אקסטזי, קנאביס, משככי כאבים ועוד. אך לצד הסוגים הרבים, כך גם הסכנות: חשיפה למחלות מין שונות והידבקות בהן, חשיפה לפגיעות מיניות ולאונס, בלק-אאוט - אובדן זיכרון, רגשות אשמה ובושה לאחר השימוש, כמו גם אי ידיעת המינונים או הסיכון שבשילובים השונים בין הסמים. סכנות אופייניות נוספות הן פגיעה בבריאות, תלות בשימוש בסמים לצורך קיום יחסי מין ומצבים חברתיים ופגיעה בחיי היומיום בכל תחומי החיים. בשנים האחרונות פונים יותר ויותר א.נשים מקהילת הלהט"ב לקבלת עזרה. הם נמצאים על כל הרצף: משתמשים המאבדים שליטה במסיבות, להט"בים המקיימים חיים מלאים אך מרגישים קשיים בשל השימוש בסמים ועד למתמודדות.ים עם התמכרות. לכן הקליניקה הלהט"בית של האגודה פיתחה מגוון מענים שונים לתמיכה וטיפול בצריכת סמים בקהילה. לפגישת היכרות ללא תשלום בקליניקה- לחצו כאן

מצעד הגאווה בירושלים בסימן "דת ולהט"ב", ארגונים להט"בים-דתיים והתבטאויות להט"בופוביות של רבנים בכירים, שמו השנה את הקשיים הייחודיים של חברי וחברות הקהילה הגאה מהמגזר הדתי על המפה. הקליניקה הלהט"בית לטיפול ולייעוץ באגודה, המתמחה במתן מענה לכל גווני הקהילה, קוראת לכל מי שסובל/ת מקשיים אלה: בואו וקבלו עזרה. אנחנו #כאןבשבילך הקהילה הלהט"בית הדתית הייתה השנה בכותרות. הדיון הציבורי הער שהתקיים סביב מצעד הגאווה בירושלים, שהתקיים בסימן "דת ולהט"ב", הסיט את הזרקור לעבר חברי וחברות הקהילה מהמגזר הדתי, על החווייה והקשיים הייחודיים להם. לאחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר, באמצעות התקשורת ובאמצעות ארגונים קהילתיים ייעודיים, להתמודדותה הייחודית של הקהילה הלהט"בית בתוך החברה הדתית: בין אם מדובר בדמויות מפתח בחברה הדתית היוצאות נגד להט"בים כמו אמירותיו המקוממות של הרב יגאל לווינשטיין, ממקימי המכינה הצבאית בעלי, או המכתב שבו יצאו בכירי הציונות הדתית נגד אימוץ על ידי זוגות חד-מיניות; בין אם מדובר בארגונים לה"טבים המבקשים להרחיב את הנראות של חברי וחברות הקהילה, להביא את קולם/ן ובתוך כך לבקש מהמגזר שבו הם חיים להתמודד עם הסוגיה; ובין אם מדובר במחקרים בארץ ובעולם המעידים על הקשיים שאיתם מתמודדים להט"בים דתיים, באחוזים גבוהים ביחס לשאר האוכלוסייה. דתיים ודתיות במצעד הגאווה בירושלים השנה (מתוך: אתר wdg) על אף שבשנים האחרונות קיימת בחברה הישראלית התחושה שסוגיית הלהט"ב "נמצאת בכל מקום!", ויש הנחה מוטעית שכבר כמעט ולא עומדים בפני הקהילה הגאה את אותם האתגרים והמצוקות שהיו לה בעבר - המסע עוד רחוק מלהסתיים, וישנם עוד קשיים רבים שלא פעם משליכים על הפן הנפשי של חברי וחברותיה. לפעמים, לא קל להיות דתי/ה ולהט"ב חלק מה"עולם החדש", המתקדם טכנולוגית, מעורר קשיים חדשים. כשהמידע זמין לכל וכשיש נגישות לתכנים מכל סוג ללא תיווך וללא ליווי, דווקא הצפת סוגיית הלהט"בים הדתיים בתקשורת עלולה לגרום גם לביטויים שליליים. הבריונות ברשת והתגובות השליליות שהשיח הציבורי מעורר מציבות בפני אוכלוסיה זו קשיים ערכיים ונפשיים ומעוררים בה פחד ותחושת איום ממשית. ההתמודדות העיקרית של הפרטים בקהילת הלהט"ב הדתית היא הדיסוננס המתקיים בין הזהות הלהט"בית לבין הזהות הדתית. הפער בין ערכי הדת, המסורת, האמונה ותפיסות החינוך שעליו גדלו, הנטועות בימי הווייתם, לבין הגדרתם העצמית ותחושותיהם, הנתפסים כאסורים, כפסולים, כלא נורמטיביים וכלא טבעיים, מאלץ אותם אותם לבחור בדרך כלל מבין שלל אפשרויות לא רצויות: חיי סוד, חיי שקר, שנאה עצמית, נידוי מהמשפחה ומהחברה, ולחימה סיזיפית בעצמם. חלקם יבחרו להתרחק מהמתח ולבחור במציאות היחידה בעיניהם שלא תאלץ אותם להתמודד עם אחת הזהויות: הדחקה מתישה ומייסרת, או השלת הזהות הדתית, שבעיניהם קיומה לא אפשרי במצב הנתון - ושהוויתור עליה כואב לא פחות. קמפיין משותף של ארגוני הקהילה הדתיים שהתקיים השנה. הקושי בולט במיוחד לאור היותה של החברה הדתית חברה שמרנית ומסורתית, שברובה עדיין חסרה את המידע והכלים שישמשו את מעגלי הקרבה המידיים והעקיפים - בין אם משפחה ובין אם גורמים חינוכיים, מייעצים, טיפוליים או רבניים - בהתייחסות לנושא. יתרה מכך, פעמים רבות מתעוררת במעגלים האלה דחייה ורתיעה מהנגיעה בנושא, ובמקביל, חלק מהגורמים האמורים להוות מקור לטיפול ולתמיכה, מעבירים את המסר כי הנושא הוא במקרה הטוב טאבו ובמקרה הפחות טוב, מקור כל רע. גורמים אלה עשויים אף להעצים את תחושת הבדידות, התסכול וחוסר האונים שחלק מבני ובנות הקהילה הלהט"בית הדתית חווים. הקליניקה הלהט"בית כאן בשבילך בשל ההבנה כי הסוגיות המורכבות שאיתן מתמודדת האוכלוסייה הגאה במגזר הדתי מצריכות מתן מענה ייחודי, האגודה למען הלהט"ב, במסגרת הקליניקה הלהט"בית לטיפול ולייעוץ, מבקשת להנגיש את שירותיה גם לציבור הדתי הלהט"בי. הקליניקות הלהט"ביות, מרכזי הטיפול והייעוץ של האגודה, מתמחות במתן סיוע לקהילה הלהט"בית על כל גוונייה, עם צוות מקצועי בעל הכשרה קלינית ותוך התמחות ייחודית בסוגיות ובאתגרים העולים לאורך מעגל החיים הלהט"בי: היציאה מהארון, דימוי גוף וערך עצמי, זוגיות והורות גאה, תהליכי התאמה מגדרית, סיוע במצבי משבר ואובדן, טיפול בהתמכרויות ועוד. המענה ניתן בעלות הוגנת באמצעות ליווי וטיפול פרטני, זוגי או משפחתי, ומגוון קבוצות טיפול. לפגישת היכרות להתאמת טיפול ללא עלות, ניתן לפנות לשירותי הקליניקה דרך פנייה לאתר בכתובת: https://www.lgbt.org.il/clinic או במייל: social@lgbt.org.il כמו כן, באמצעות קו הקשב של האגודה: "יש עם מי לדבר", מוצעת אוזן קשבת, מידע ותמיכה לכלל חברות וחברי הקהילה, לבני משפחה ולחברים הרוצים לשתף, לחלוק או להתייעץ בנוגע לכל הסוגיות הקשורות לחיים כלהט"ב, לנטייה מינית ולזהות מגדרית. המתנדבות והמתנדבים של קו הקשב העוברים הכשרה מקיפה, יחשבו יחד עם הפונים והפונות על כל נושא שמעסיק או מטריד וישמחו להעניק מקום בטוח שאפשר לדבר בו על הכול מבלי פחד, באווירה מכבדת ומקבלת. הפנייה לקו היא אנונימית ודיסקרטית. ​הקו פועל בימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30. ניתן לפנות בשעות הפעילות באמצעי התקשורת הבאים: בטלפון: 03-6205591 / באפליקציית וואטסאפ (whatsapp) במספר: 058-6205591 / בעמוד הפייסבוק של קו הקשב: יש עם מי לדבר ובצ'אט אנונימי, בשעות הפעילות.

לציון יום הזיכרון הטרנסי ב-20 בנובמבר, עדינה גולדנברג מדברת על חשיבות דור המייסדות | אלישע אלכסנדר (מעברים) על דניאל דןוג סיגאוי וערן גלובוס (הבית הפתוח בירושלים) על מאי פלג | אלימות ואפליה כלפי אנשים טרנסג'נדרים - סקירה מקיפה של מרכז ניר כץ | וגם: אתםן לא לבד - למי אפשר לפנות? בנובמבר 1998 נרצחה ריטה הסטר, אישה טרנסג'נדרית, בדירתה בבוסטון. מאז מצוין יום זיכרון לנפגעות ולנפגעי האלימות והשנאה כלפי הקהילה הטרנסית במאות ערים ברחבי העולם. מאז שנת 2001 הוא מצוין גם בישראל. "הקהילה הטרנסית היא חוד החנית של המאבק הגאה", אמר אלישע אלכסנדר, מנכ"ל ארגון "מעברים", העוסק בסיוע פרטני לטרנסים וטרנסיות, בבנייתה ובהעצמתה של הקהילה הטרנסית, במתן ידע וכלים וכן בשינוי חברתי למען אנשים טרנסג'נדרים. בסוף החודש ייפתח ב"מעברים" קורס הגנה עצמית על מנת לסייע בהתמודדות עם אלימות טרנסופובית. בנוסף משתף הארגון פעולה עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות וכן עם הקליניקה הלהט"בית לטיפול ולייעוץ באגודה, במסגרת הכשרה למניעת אובדנות שתתקיים ב-24 בנובמבר (שישי) במרכז הגאה. "בסופו של דבר הדיכוי שהקהילה הלהט"בית חווה הוא דיכוי מגדרי", הסביר אלכסנדר. "הדרישה היא שגבר נורמטיבי אמור להימשך לאישה, ואם לא - הוא לא נורמטיבי ואפילו לא גבר". לדבריו, "הקהילה הגאה נוטה לפעמים לשיח זכויות שהמסר שלה הוא ש'אנחנו כמו כולם', אבל הקהילה הטרנסית מדגישה דווקא את השוני. הרבה סבל נגרם מהדרישות של החברה. לכן המאבק שלנו רלוונטי לכולם ולכולן - לא רק לאנשים טרנסג'נדרים ואפילו לא רק לקהילה הגאה". זוכרים וזוכרות בשנה האחרונה נפרדנו מדניאל (דןוג) סיגאוי ז"ל, שהייתה אקטיביסטית מובילה ופורצת דרך בקהילה הטרנסית, הקווירית והביסקסואלית, והתאבדה בדצמבר 2016. "דןוג הייתה פעילה בולטת בקהילה הרדיקלית שנתנה השראה להרבה אנשים", סיפר אלכסנדר. "מה שהיה בולט בחיים שלה, לפחות בעיניי, הוא הטרנסופוביה הפנים-קהילתית שלה היא נחשפה. היא הזדהתה כאישה אך לא הייתה מוכנה להוריד את הזקן שלה, כמו שקובעים החוקים המגדריים, והיו מי שהפנו כלפיה אלימות מילולית בשל כך גם מתוך הקהילה". ערן גלובוס, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, זוכר את מאי פלג ז"ל שמילאה בעבר את תפקידו והייתה עבורו מנהיגה, אך גם חברה אישית. "מאי הייתה חברה מורכבת, אדם שאינו מפחד להציף את הדברים הכי קשים", שיתף. "כמנהיגה, אני מנסה ללמוד ממנה הרבה. מצד אחד היא לא שכחה להסתכל ימינה ושמאלה על מי שסביבה, לראות את כולם בקבלת ההחלטות, מצד שני היא לא פחדה להוביל קדימה. היא פעלה מתוך תחושת שליחות אמיתית". לדבריו, "אני חושב עליה הרבה, בוודאי בהתמודדות עם הנושאים שהיו קרובים לליבה ובאופן טבעי קרובים גם אליי. אני חושב איזה קול היא הייתה משמיעה אילו הייתה בחיים, ואפילו בדילמות היומיומיות זה בהחלט משפיע". מאי, שהתאבדה לפני שנתיים, הייתה האישה הטרנסית הראשונה שעמדה בראש ארגון להט"בי מחוץ לתל אביב. בנוסף היא הקימה קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים, קבוצת תמיכה לחולי פיברומיאלגיה, הייתה פעילה ב"דגל לבן" למודעות לנפגעי נפש והייתה הבעלים של המועדון הגאה "מקווה" בירושלים. "מאי הייתה דוגמה לכך שהאחריות שלנו היא לא רק בראש ובראשונה לתת מענה רווחתי מקיף למי שזקוקה לכך, אלא גם לטפח מנהיגות. היא יצאה מהמקומות הכי גרועים ופרצה דרך. אני בטוח שיש עוד הרבה 'מאי פלגיות' שאנחנו צריכים לתת להן לא רק את המענה הראשוני אלא גם לדעת לטפח מנהיגות ולתת להן להוביל. הקהילה והחברה בישראל ירוויחו מכך לא פחות מהמנהיגות עצמן", אמר גלובוס. הוא מדגיש: "מאי לא הייתה רוצה שהמסר שיישאר ממנה הוא שהתאבדות היא הפתרון. הבחירה האישית שלה הייתה שלה, אבל המסר שהיא משאירה לנו ברור - יש פתרונות והדברים מסתדרים. הקהילה הגאה נמצאת פה לתת גב ועורף לכל מי שצריך וצריכה. אנחנו רואים את זה יום-יום, יש עוד הרבה מה לעשות - אבל ביחד אנחנו מייצרות את המציאות הזאת. זאת האחריות שלנו". אחוז גבוה ממקרי הלהט"בופוביה - כלפי טרנסיות/ים יום הזיכרון הטרנסי שופך אור על תופעות נרחבות ומדאיגות של אלימות, אפליה ודחייה כלפי אנשים טרנסג'נדרים. מאז הקמת מרכז ניר כץ בשנת 2012, מאות תלונות הקשורות לאנשים טרנסג'נדרים הגיעו אל המרכז, שפועל במסגרת האגודה להתמודדות עם תופעות של אלימות, אפליה ופגיעה בקהילה הלהט"בית באמצעות איסוף נתונים. בין אוגוסט 2016 לבין אוגוסט 2017 דווחו למרכז 523 מקרים הנוגעים לכלל הקשת הלהט"בית, ואלה מהווים עלייה של 23% בפניות המדווחות ביחס לשנה שקדמה לכך. נכללות, על פי התחושה האישית של הנפגע/ת, מעל למחצית הפניות הן בדרגות החומרה הקשות ביותר. מתוך כלל המקרים, 25% נוגעים לנשים וגברים טרנסג'דרים ו-5% לג'נדרקווירים. "מהנתונים עולה באופן מובהק כי חלקה של האוכלוסייה הטרנסג'נדרית מתוך כלל הדיווחים גדול באופן ניכר ביחס לגודלה של קהילה זו", ציין ד"ר גיל פישהוף, מנהל מרכז ניר כץ. חלק מאירועים אלה מתרחשים במרחב הציבורי, בדגש על תחבורה ציבורית ונקודות מעבר כגון תחנת רכבת או אוטובוס. הםויכולים לכלול השפלה פומבית, קריאות גנאי, הצעות מיניות וכן תקיפה של ממש. בנוסף ישנם מקרים של אפליה בקבלה לעבודה ובמקום העבודה וכן מקרים של יחס פוגעני מצד נותני שירות רפואי. "אחד המאפיינים העולים מהטיפול ומהסיוע במקרי להט"בופוביה הוא ההשפעה הקשה שיש לאירועים אלה, במיוחד על אנשים טרנסג'נדרים, משום שפעמים רבות מקרים אלה מצטרפים אל קשיים אחרים", הסביר ד"ר פישהוף. "פעמים רבות אנשים טרנסג'נדרים סובלים מניכור או אף ניתוק מוחלט מצד משפחתם ומצד מעגלים רחבים יותר, ובשל כך אין לחלקם עורף משפחתי שיכול לסייע להם כלכלית. הם סובלים מקושי רב יותר להתקבל לעבודה ונוצר מעגל שבו יש המגיעים למצב אישי וכלכלי חמור". ד"ר פישהוף הסביר כי פעמים רבות אנשים טרנסג'נדרים חווים חוסר אמון כלפי המשטרה, מה שגורם לחלקם לבחור שלא להתלונן. לדבריו, על אף שחוסר אמון זה מוצדק בפעמים רבות, נעשית מול שוטרים עבודה לפיתוח קשרי עבודה מקיפים וטובים איתם בכדי לסייע בהגשת תלונות. "אני קורא לאנשים טרנסג'נדרים להיעזר בנו ולהגיש תלונות, ולא לוותר", אמר. בעיני אלכסנדר, יש קשר הדוק בין אפליה ממסדית ומדיניות מפלה לבין אפליה ואלימות ב"רחוב". "אם יש אפליה בתעסוקה, אם יש אפליה בדיור, את נדחקת לעוני ואת חשופה הרבה יותר לאלימות", המחיש. "אם אין לך בית כי את אישה טרנסית שלא יכולה להיכנס למקלט לנשים מוכות, את חשופה יותר לאלימות. אין למדינה פתרון עבור נשים טרנסיות רבות הזקוקות למקלט, וזו רק דוגמה על קצה המזלג". "דור המייסדות - גדולות מהחיים" יום הזיכרון הטרנסי יתמקד השנה במתן כבוד לדור המייסדות, וכן בדיון על הסוגיות הייחודיות לטרנסים וטרנסיות מהגיל השלישי. "אנחנו זוכרות את את המייסדות כי הן נטעו משהו בנפשינו. רוחן איתנו על מנת שנשאיר לדורות הבאים עולם טוב יותר מזה שקיבלנו", אמרה עדינה גולדנברג, חברת הוועד המנהל של האגודה. השנה נפרדנו מגילה גולדשטיין ז"ל, מחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל ואחת הפעילות הראשונות של האגודה למען הלהט"ב, שנפטרה מאירוע מוחי בפברואר השנה והיא בת 69. היא, ועוד רבות אחרות, היוו השראה לדורות הבאים. "הן פעלו כחבורה, כמשפחה, שכן אדם אחד לא יכול לצאת לבד לדרך הזאת וממש לשנות את ההיסטוריה כפי שהן עשו. ניתן ללמוד מהן כל כך הרבה. בעיניי הן גדולות מהחיים", הוסיפה גולדנברג. לכל אירועי יום הזיכרון הטרנסי: https://www.facebook.com/events/111475292960810/ לקליניקה הלה"טבית לטיפול ולייעוץ, המפעילה בין היתר תכנית למניעת אובדנות: https://www.lgbt.org.il/clinic לדיווח על מקרי להט"בופוביה וטרנסופוביה במרכז ניר כץ: https://www.lgbt.org.il/nir-katz-center

ג'וש בחר לבוש שלא יסגיר את זהותו בפני משפחת בן זוגו, תום לא הייתה מסוגלת להחזיק ידיים עם בת זוגה בפומבי אחרי רצח שירה בנקי | זוגיות היא עוד נדבך שבו חברי וחברות קהילת הלהט"ב סובלים מקשיים ייחודיים | מנין הבעיות הללו נובעות וכיצד טיפול זוגי בקליניקות הלהט"ביות יכול לסייע? כל זוג המבקש לקיים חיים משותפים לאורך זמן מגלה כי בחלוף ההתאהבות, מזמנת הזוגיות מפגש עם האתגר למצוא דרך משותפת להיות יחד. משברים אישיים, חוסר התמודדות עם סוגיות של מיניות, אינטימיות ומחויבות וכן שינויים ביחסים הקשורים למעבר לחיים משותפים, למיסוד הקשר או להקמת המשפחה, הם רק דוגמאות לקשיים שבעקבותיהם זוגות פונים, על פי רוב, לטיפול משותף. בנוסף לכל אלה, זוגות על הקשת הלהט"בית עשויים להתמודד עם שאלות וקשיים נוספים. "מול המודל ההטרונורמטיבי השכיח, אליו אנו נולדים, נדרש כל זוג למצוא ולהמציא לעצמו מודל משלו לזוגיות", מסבירה שלי נתן, מנהלת הקליניקה הלהט"בית לטיפול ולייעוץ. "זוגיות להט"בית מזמנת התמודדות הן עם שאלות הנוגעות בהרכב הזוגיות, והן בדינמיקה הנובעת מכך, למשל חלוקת התפקידים בזוגיות ושאלת המונוגמיה למול מערכת יחסים פתוחה", מוסיף אסף בבס, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי בקליניקה הלהט"בית בתל אביב. "בנוסף עולים קשיים מהחיים בחברה המאופיינת בהיעדר קבלה חברתית, משמרנות ועד הומופוביה. היעדר זה יכול לבוא לידי ביטוי ביחסים עם משפחת המוצא ובהתמודדות עם הזוגיות מוץ לארון". "ככל שתהיה יותר קבלה, ככה יתאפשרו יותר מודלים להט"ביים" שי ברמסון (30), חבר הוועד המנהל של האגודה, משתף מחווייתו האישית על הקושי שביצירת מערכות יחסים בקהילה. "ברגע שאתה מזהה את עצמך כלהט"ב, חוויית ההיכרות הראשונה שלך עם הקהילה היא הרבה פעמים אפליקציות ההיכרויות למיניהן והמסיבות, ולאו דווקא סביבות בריאות יותר כמו 'איגי'. ברגע שאתה מסתכל ב'אטרף' ורואה את כל ה'קוביות' של האנשים, הביטויים המיניים ואווירת 'שוק הבשר', אתה יכול בקלות רבה לאבד אמון בהיתכנות של זוגיות להט"בית", הוא מעיד. הפתרון בעיניו הוא חברתי: "ככל שתהיה יותר קבלה של הקהילה בחברה ויותר הכרה בזכויות של משפחות חד-מיניות, כך יתאפשרו יותר מודלים משפחתיים וזוגיים להט"ביים". שי, שמגיע מרקע דתי וכיום מגדיר את עצמו כיוצא בשאלה, מעיד ממבט ראשון על חוויית ההסתרה של הזוגיות שאיתה מתמודדים להט"בים רבים נוספים. "המשפחה שלי לא ידעה שום דבר על מערכות היחסים הראשונות שלי, וגם לא החברים. זה לא משהו שאתה מספר עליו כל-כך בסביבה שבה זה נחשב חריג". גם ג'וש (שם בדוי) מספר על חוויית ההסתרה שאיתה הוא מתמודד במערכת היחסים הנוכחית שבה הוא נמצא. "בן הזוג שלי לא רצה לספר לרוב בני המשפחה שלו מה טיב מערכת היחסים שלנו, ולכן הוא הציג אותי בפניהם כידיד", מספר ג'וש. "זאת תחושה לא נוחה כשכל דבר שאתה עושה או אומר יכול 'להסגיר' אותך והייתי צריך להיות מאוד מודע להתנהגות שלי לידם. באותו בוקר החלטתי להחליף בגדים כדי שלא אראה 'הומו מדי'. מצד אחד אני מבין אותו, אבל מצד שני התחושה היא שמתביישים אחד בשני. מן הסתם זה לא היה ככה אם היינו בן ובת". עניין נוסף שעומד על הפרק הוא מערכת יחסים מונוגמית מול מערכות יחסים פתוחות, המקובלות בקרב חלק מהזוגות בקהילה. ג'וש מספר שמההתחלה הוא רצה מערכת יחסים מונוגמית ועל-אף שבן זוגו נטה למערכת יחסים פתוחה, הם הגיעו להסכמה. "כמו כל זוג, יש לנו גם את הבעיות שלנו שהן לאו דווקא ייחודיות ללהט"בים", הוא מחדד. תום (שם בדוי), הנמצאת כיום בזוגיות עם אישה, מספרת: "לא משנה כמה אני ליברלית, לא משנה כמה בת הזוג שלי ואני מחוץ לארון, אני תמיד אהסס להתנשק איתה ברחוב, ובמקרה ואחליט שכן, בסוף הנשיקה אסתכל לצדדים כדי לוודא שאין מבטים עוינים. רק לאחרונה היא נישקה אותי ולא יכולתי שלא לחשוב על מי שלידנו ולתהות אם הוא בוהה". תום הייתה עדה להירצחה של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים לפני שנתיים בידי ישי שליסל, ומאז הפחד רק גדל. "מאותו הרגע לא יכולתי ללכת עם בת הזוג שלי לשעבר עם ידיים שלובות ברחוב". טיפול זוגי במסגרת הקליניקה הלהט"בית במסגרת הקליניקה הלהט"בית, מציעה האגודה טיפול זוגי לזוגות מהקהילה. בטיפול מבקשים לסייע לכל זוג ליצור שיח חדש ושונה בין בני/בנות הזוג, בו מתאפשר ביטוי לכל אחד מהצדדים ובירור של מה שיוצר קושי וסבל בזוגיות. זאת על-מנת לסייע לכל שניים/שתיים למצוא את הדרך הייחודית להם/ן להיות זוג. לפנייה לקליניקה היכנסו ל: https://www.lgbt.org.il/clinic האגודה #כאןבשבילך

החגים הולכים ומתקרבים וההתרגשות מורגשת בכל מקום: המבצעים בחנויות הבגדים, ההנחות המיוחדות לחברי מועדון, ההזדמנות החד פעמית שלך לטוס למקום האקזוטי ההוא שתמיד רצית לבקר בו. עבור חלקנו תקופה זו מסמלת התחלה חדשה, וההתרגשות והציפייה לשנה הבאה גדולים. אבל לפעמים כל הפסטיבל החגיגי הזה מרגיש מרוחק ומיותר, ותקופת החגים הופכת למשהו שגורם לחלקנו לרצות להסתתר ולהיעלם, עד שהכל ייגמר. תקופת החגים עשויה לעורר בנו תחושות שלעתים עלולות להיות קשות. החגים יכולים להיות "טריגר" לקשיים שאנחנו מצליחות להתעלם מהם בחיי היום יום שלנו, ולפעמים להגביר את תחושות המצוקה והבדידות שכבר קיימות. לעתים התחושות הן כל כך קשות, עד כי נראה שדבר לעולם לא ישתנה והמצב תמיד יישאר כפי שהוא. כאן לא מדובר ב"בלוז של החגים" שיישכח בסוף אוקטובר, אלא בתחושה של כאב רגשי בלתי נסבל הגורם למצוקה נפשית קשה. לכן תקופת החגים, מלבד החגיגיות שלה, מאופיינת גם בעלייה חדה בשיעורי הדיכאון אשר מלווים לפעמים בניסיונות אובדניים. פעמים רבות מי שיש להםן נטיות אובדניות לא יפנו לעזרה מקצועית. לכן, ישנה חשיבות רבה למעגל הסובב את אותםן א.נשים. מדובר בא.נשים קרובים, כמו בני משפחה, חברות, שכנים, וכל מי שנמצא בקשר בין-אישי קרוב, אשר יכולות לזהות סימנים מקדימים אצל האדם הקרוב להם, וממש להציל את חייהםן. לכן חשוב בתקופה זו להיות קשובים לסובבות אתכם. הנה כמה נורות אדומות אשר עשויות להוות סימנים מקדימים באדם הנוטה לאובדנות: אנשים עם נטיות אובדניות נוטים להיות יותר בדיכאון, המתבטא בחוסר שינה או שינה מוגברת, חוסר תיאבון. מצב רוח רע, פסימיות, חוסר עניין בדברים שבעבר שימחו את האדם, התכנסות, ירידה בפעילות החברתית, ירידה באנרגיה. דיבור ורמזים על חוסר רצון לחיות, ואף תכנית של ממש להתאבדות. מכירים מישהי/ו שמרגיש/ה כך? מרגישות/ים כך בעצמכן/ם? חשוב שתדעו שאתן/ם לא לבד, ויש לאן לפנות. בשירות הפסיכו-סוציאלי של האגודה קיים מענה למניעת אובדנות בקהילת הלהט"ב. אם אתן מזהות סימנים מקדימים אצל הקרובים לכן ורוצות להתייעץ כיצד לפעול, אם את מרגישה תחושה של ייאוש וחוסר סיפוק, אם יש לך מחשבות אובדניות - אל תישארו עם זה לבד. אפשר לפנות לקו הקשב הפועל מדי יום בשעות 19:00-22:00. אפשר לפנות לקליניקה הלהט"בית לטיפול וייעוץ. אפשר להתקשר 03-620-5590 שלוחה 3 האגודה #כאןבשבילך **מזכירות שבמצבי חירום ומצבים דחופים יש לפנות לחדר מיון או להתקשר למשטרה.

לפתוח את השנה בגאווה: כמדי שנה עורכת האגודה, בשיתוף המרכז הגאה, את סעודת ראש השנה המסורתית המיועדת ללהט"בים שאין באפשרותם לחגוג את החג ולכל חברי וחברות הקהילה המעוניינים לחגוג את השנה החדשה כמשפחה אחת גדולה. ארוחת החג הקהילתית פתוחה לכולם ולכולן (יש צורך בהרשמה מראש ללא עלות), אך גם השנה זקוקה האגודה לתרומות מלהט"בים או מבני ובנות הברית של הקהילה שברצונם לסייע למיזם ככל שיכולתם הכלכלית ורוחב-ליבם מאפשרים. זו השנה ה- 22 שבה מתקיימת ארוחת החג הנערכת פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח. ישראלה סטפני לב, רכזת פרויקטים במרכז הגאה, מספרת על המסורת ארוכת השנים שאותה היא ליוותה גם לפני עשרים שנה. "זה היה מאוד מרגש. היינו אז אאוטסיידרים. לא היה לנו תקציב, לא הייתה הכרה מהעירייה", היא נזכרת. "עם השנים קיבלנו הכרה גם ממשלתית וגם חברתית. אנשים מודעים היום לצורך במתן מענה לאנשים שמי להם משפחות, או שמשפחתם לא מקבלת אותם. בעיניי זה חשוב גם לאותם אינדיבידואלים וגם לנו כקהילה". מדי שנה פוקדים את ארוחת החג מאות משתתפות ומשתתפים ובהם עולים חדשים וחיילים בודדים, להט"בים שאינם בקשר עם משפחתם הביולוגית ואחרים שבוחרים להתכנס יחד עם חברים וחברותיהם לקהילה על-מנת לחגוג ביחד את השנה החדשה. "אחד הפלאים הגדולים הוא שאפשר לראות גם גברים וגם נשים, גם מבוגרים וגם צעירים, גם יהודים וגם מוסלמים, נוצרים ותיירים", משתפת סטפני לב. "אלה הן הפנים היפות של הקהילה". "זה עושה שמח להרבה אנשים שמעדיפים לחגוג יחד עם אנשים כמוהם, שבחברתם הם אינם צריכים להתבייש במי שהם, בלי בני משפחה שישאלו אותם 'מתי תתחתני?' ו'מתי תהיה נורמלי?'", היא מספרת. "זו הזדמנות גם עבור קבוצות שונות בקהילה שזוכות להתגבש ולחוות ארוחת חג יחד והתגובות הן נפלאות". סטפני לב היא גם המנחה של הערב, המתנהל כולו על-פי המסורת בנוסף לתכנים פמיניסטיים ותכנים להט"ביים בסימן השנה החדשה. יש להירשם מראש על-מנת לאפשר למארגני הסעודה להיערך, אך הכניסה פתוחה לכולםן ללא תשלום, והערב כולו מנוהל על-ידי מתנדבים/ות. "חשוב לדעת שעל-אף התמיכה מהממשלה ומהמוסדות, אנחנו עדיין זקוקים לתקציב נוסף ושמחים לקבל כל תרומה ממי שיש לו ורוצה להושיט יד", מדגישה סטפני לב, ומוסיפה שבנוסף לתרומה כספית, המרכז הגאה שמח לקבל גם עזרה ממתנדבים ומתנדבות לצורך האירוע. "וכמובן להגיע עם מצב רוח טוב", היא מסכמת. להרשמה לארוחה או להתנדבות בה הקליקו כאן. לתרומה לארוחה הקליקו כאן.

מה קבעה הפסיקה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואיך היא צפויה להשפיע על אמהות לסביות וביסקסואליות? מה טענה עתירת בג"צ שנחלה, לעת עתה, סיום מריר? וכיצד עכשיו ממשיכים מכאן את המאבק? סיכום מקיף של כל ההתפתחויות האחרונות בפעילותה של האגודה למען שוויון בהורות. הישג חלקי בדרך לשוויון בהורות: פסיקה שהתקבלה ביוני האחרון בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתקנת אפליה שהייתה נהוגה עד כה בזכויות המגיעות לנשים המביאות יחד ילד לעולם, ולעיתים נאלצות לעבור מסכת ארוכה של טרטורים ביורוקרטיים עד לקבלת צו הורות המקנה להן הכרה רשמית כהורי הילד. לפי הפסיקה, זוג נשים יוכלו לקבל הכרה רטרואקטיבית כאמהות עם קבלת הצו ובכך, באופן עקרוני, לדרוש בדיעבד זכויות סוציאליות המגיעות על-פי חוק לכל זוג הורים בישראל. "ההורות בישראל נקבעת על-פי האם כך שאישה שיולדת תינוק נרשמת אוטומטית כאמו. יש תהליך נוסף, כמעט אוטומטי, שבו האם יכולה להצהיר על אדם מסוים בתור האב, וכך נרשם", מסבירה ענבל קצף, חברת הוועד המנהל של האגודה, פעילה בחוש"ן ובעצמה אם ל- 3 ילדים. מיותר לציין כי ההכרה באביו של התינוק אינה דורשת טרטורים ביורוקרטיים, בחינה של הרשויות או בדיקה גנטית כמובן - אלא אך ורק את ההצהרה על אותו אדם כאביו של התינוק. לצורך העניין, גבר ואישה הנעזרים בתרומת זרע מוכרים אוטומטית כהוריו של התינוק - אך לא זה המצב כאשר מדובר בשתי נשים. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות להחליט על הכרה בזוג נשים כאמהות במקרים שבהן האם הלא ביולוגית מגישה בקשה לצו הורות (או צו אימוץ). מכיוון שהתהליך אינו מוסדר בחוק, אין מדיניות אחידה הנוגעת להחלטתו של בית המשפט בנוגע לבקשות לצווי הורות המוגשות על-ידי זוג נשים ומעמדן המשותף כהורי הילד לוט בערפל למעשה. האמהות בבית המשפט המחוזי בתל אביב יחד עם עו"ד דניאלה יעקבי להכרה באם הלא ביולוגית יש משמעויות רבות הנוגעות למשל למעמדה במקרה של גירושים או של מות האם הביולוגית, ליכולתה לקחת את הילד לטיפול בבית החולים וכן לזכויות הסוציאליות המגיעות לה. עד עתה סירבו רשויות המדינה להכיר בבנות זוגן של האמהות הביולוגיות כאמהותיהם של ילדיהן המשותפים מרגע הלידה, ובכך נפגעו זכויותיהן. במשך השנים נוהג בית המשפט לענייני משפחה לאשר מקרים של נשים המבקשות הכרה כאמהותיהם של ילדיהן המשותפים, אך תוקף ההכרה באם שבקשתה התקבלה הוא מיום קבלת הצו בלבד. כלומר, גם אם הילד נולד לפני חודשים ארוכים, כמו במקרים רבים שבהם תהליך קבלת צו ההורות אורך זמן רב, תוקפה של ההורות חל רשמית מיום פסק הדין בלבד. העתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הוגשה על-ידי עו"ד דניאלה יעקבי, ביקשה להחיל את צווי ההורות באופן רטרואקטיבי כבר מיום הלידה. לפסיקה התקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב משמעות סימבולית, אך כאמור - גם פרקטית. הפסיקה עודה טרייה והליך זה עדיין לא נעשה, אך ימים יגידו מה תניב ההכרה בהורות גאה עבור אותן נשים המעוניינות ללכת ולדרוש את הזכויות המגיעות להן. "המשמעות היא סמלית אך היא לא מכוננת משפחה, אלא רק נותנת תוקף בדיעבד למשהו שהיה קיים כבר מלכתחילה. הייתה שם משפחה, עכשיו ניתן לכך תוקף פרוצדורלי", מחדדת קצף. אורלי ורוית צור-וייסלברג, שהגישו עתירה לבג"צ בשיתוף האגודה למען הלהט"ב לאחרונה נמשכה עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על-ידי אורלי ורוית צור-וייסלברג בשיתוף האגודה למען הלהט"ב בבקשה לתקן את האפליה המתקיימת בין זוגות של גבר ואישה לבין זוגות חד-מיניים בכל הנוגע להכרה בהורי הילד. הטענה המרכזית בעתירה הייתה שבעוד שהאם היולדת יכולה להצהיר על גבר בתור האב, ללא צורך בהליך ביורוקרטי או משפטי נוסף, אך לא יכולה להצביע על אישה - מתקיימת אפליה. העתירה נועדה להשוות את ההליך הנהוג בקרב זוגות של גבר ואישה לזוגות של שתי נשים ולהביא למעשה להכרה אוטומטית בהן מיום הלידה. עם זאת, בשל האיום שהעתירה לא תתקבל ושהפסיקה אף תפגע בהישגים שכבר הושגו לאורך השנים בפסיקות קודמות, נאלצו האגודה והעותרות למשוך את העתירה. כיום פועלות במסגרת האגודה קבוצות עבודה על-מנת להניע מהלכים עתידיים ולהמשיך את המאבק לשוויון בהורות עבור זוגות חד-מיניים. "מצד אחד יש פתרון - להגיש בקשה לצו הורות, לבצע את הפרוצדורה הנדרשת ולקבל את הצו", אומרת קצף. "מצד שני, ברור שהפתרון מפלה ביחס לזוגות של גבר ואישה וגוזל מאותן נשים את הזמן והכסף הכרוכים בהליך הנדרש מהן. בנוסף, בשל אי הבהירות בחוק, ייתכן שיש נשים שבקשתן לא תתקבל. כרגע המצב הוא שהאפיק של בג"ץ סגור, ולכן הפתרון נמצא בחקיקה. על השלב הבא להתנהל הן במאבק ציבורי והן בפעילות לוביסטית כדי להביא לשוויון בחוק".

צילום: גיא דניאלי חודש הגאווה כאן, וזה הרגע שלנו לחגוג את מי שאנחנו. אנחנו קהילה חזקה ומאוחדת במאבקים משותפים לאורך כל השנה, לא רק בפרייד, וזו ההזדמנות שלנו לציין את זה יחד עם אנשים מהארץ ומהעולם. בשנה שעברה התרחשו מספר מקרי מוות כתוצאה משימוש בסמים. חשוב שתשבו, תקראו ותדעו מה אפשר לעשות כדי לעזור לחבר במצוקה כתוצאה משימוש בסמים ובאלכוהול. ריכזנו לכם נקודות חשובות בנושא, וגם רשימה של סוגי הסמים השונים, השפעותיהם, הסכנות ומידע שחשוב לכם לדעת. ראיתם חבר במצוקה? אל תתעלמו – התערבו והגישו עזרה. >> יש להשכיב אותו על הצד ולשמור על פתחי אויר (פה ואף), כדי למנוע חנק בזמן השינה מהקיא של עצמו. >> יש לתת מים, לא בכמויות גדולות מדי – על מנת לא לגרום להקאות. >> יש להימנע ממקלחת קרה או משתיית קפה. >> אין להשאיר אותו לבד. >> במידה והוא איבד את ההכרה או לא מגיב, יש לחייג 101 ולהזעיק מיד את מד"א. >> במידה והחבר חווה את התסמינים הבאים, ייתכן שהוא סובל מהרעלת אלכוהול: הקאות, כיחלון, פרכוסים והיעדר רפלקסים, היפותרמיה (ירידה מסוכנת בחום הגוף), הכרה מעורפלת ואפילו אובדן הכרה. צרכתם סמים בעצמכם ואתם מרגישים לא טוב? אם צרכתם סמים ואתם מרגישים לא טוב או מרגישים שאתם לא יודעים מה אתם עושים תבקשו מחברים שלכם עזרה. אם אתם נמצאים עם מישהו שנראה שאין לו שליטה על המעשים שלו, אל תיתנו לו לקיים יחסי מין בלי שהוא מודע לכך. גשו לבקש עזרה מאנשי המסיבה ומהצוות הרפואי שאולי נמצא במקום. אל תגידו "יהיה בסדר". אלו החיים שלכם ושל החברים שלכם. צילום: גיא דניאלי סוגים שונים של סמים ודרכי התמודדות עם חברים שצרכו אותם: ג'י - G.H.B - "סם האונס" הסם נמהל בתוך המשקה, השפעותיו מהירות. הוא ממשפחת הסמים המרגיעים- מרדימים והוא מדכא את מערכת העצבים המרכזית. החומר מצוי בד"כ בצורת אבקה (כדור או קפסולה) או בתמיסה ונצרך בבליעה. בשימוש בסם יש פער קטן בין מינון נמוך למינון יתר. קשה לחשב את ההשפעות שלו על הגוף ולכייל מנה בהתאם להשפעה הרצויה. GHB גורם לתחושת אופוריה, הרפיה ונמנום במינונים הנמוכים. הגדלת המינונים גורמת לירידה בקצב הלב, והנשימה, פגיעה בשיווי משקל וקואורדינציה ועד פגיעה בדיבר ואיבוד הכרה. ערבוב הסם עם אלכוהול מסוכן ממש שכן שני החומרים מדכאים את מערכת העצבים. החומר גורם לעוויתות בפנים ובגפיים. מהטשטוש של הסם לא תשימו לב אם יש קונדום או אין, לא תשימו לב שהמין הוא אגרסיבי ואלים ולא סתם קוראים לסם - סם האונס. יש שעושים שימוש בסם כדי לסמם אנשים ולנצל אותם מינית כאשר הם לא יכולים להתנגד. איך תזהו אם חבר לקח GHB ואיך תעזרו לו? חבר שצרך ג'י ייראה לכם חיוור, לא עקבי, לא יהיה מסוגל ללכת או לשבת זקוף ועלול לסבול מקוצר נשימה. הוא ירצה להקיא, ירעד או ייכנס להתקף פרכוס. העיניים שלו עלולות להתהפך והוא עלול לאבד את ההכרה. יש להתקשר מיד למד"א. יש להשאיר את החבר עירני ככל הניתן, לדובב אותו ולהשאיר את עיניו פקוחות. לחצו לו את היד ודברו איתו. במידה והחבר התעלף, יש לבדוק לו את הדופק וקצב הנשימה, ולהעביר אותו למצב שכיבה על הצד, כדי שבמקרה הקאה הוא לא ייחנק מהקיא. במקרה ואין נשימה/דופק – יש לבצע החייאה (רק אם יודעים כיצד ועברתם הכשרה) עד להגעת ניידת. קוקאין הסם משתייך למשפחת הסמים המעוררים. הקצב המהיר של חדירת הסם למוח מהווה תמריץ המעודד ומגביר את הרצון לצרוך אותו שוב ושוב. הקוקאין גורם לתחושה טובה - אופוריה, הוא חומר מעורר וממריץ גופנית ונפשית. קוקאין גם גורם לכיווץ של כלי הדם כמו חומר להרדמה מקומית ולכן במקרים מסוימים גורם להפסקת פעולת הלב ולמוות. משתמשים בקוקאין נוטים להגדיל בהדרגה את המינון שהם צורכים. הגדלת המינון גורמת לחוסר בהירות מחשבתית, חרדה ופאניקה. במקרים קיצוניים להתכווצויות, התקפי לב ומוות. הסם גורם לתחושת ביטחון עצמי מופרז שבעקבותיה נטילת סיכונים לא מחושבים. הסם יכול לייצר תחושת סקסיות, חרמנות וכוח ולכן יכול להוביל להתנהגות מינית אגרסיבית. תחושת האלחוש יכולה להוביל לכך שהמשתמש לא ישים לב לפציעות באזור פי הטבעת ובאזור איבר המין. גורמים אלה מעלים את סיכוי ההדבקה ב-HIV ללא שימוש בקונדום. איך תזהו אם חבר לקח קוקאין ואיך תעזרו לו? חבר שצרך קוקאין יהיה חם ובעל אדמומיות בפנים, יתלונן על כאבים בחזה ולחץ או קושי בנשימה. הוא עלול להתמוטט ולחוות התקף פרכוס או לאבד את ההכרה. הוא יחווה עלייה חדה בחום הגוף, אך לא יזיע, וכן התכווצות שרירים בידיים וברגליים. יש להתקשר מיד למד"א. יש להניח על החבר מגבת קרה כדי להשאיר את חום הגוף תקין. אם החבר באמצע התקף, יש לוודא שאין מסביבו חפצים חדים שעלולים לפגוע בו חשוב להשאר עם החבר עד שיגיע צוות רפואי. קטמין - ספיישל K הקטמין נוצר כחומר הרדמה לטיפול בבעלי חיים ובבני אדם. הוא מייצר תחושת ניתוק ותחושה של חרמנות וכן יוצר הזיות. מה יכול לקרות לכם? מלבד השפעות פסיכדליות, משתמשי קטמין חווים מגוון הפרעות קוגניטיביות וכאבים. במינונים גבוהים ובערבוב עם חומרים אחרים יכול לגרום למוות. מינון נמוך של קטמין (25-100 מ"ג) יוצר פסיכוזה קצרת טווח והשפעות פסיכודליות. מינון גבוה יותר יכול לגרום להקאות, התכווצויות ולחוסר חמצן במוח ובשרירים. מינון של גרם יכול לגרום למוות. בגלל משך ההשפעה הקצר שיש לחומר המשתמשים עשויים לצרוך אותו ברצף כדי להרגיש את השפעותיו. יש סיכון גבוה בכך לפגיעה נוירולוגית חמורה וסכנת חיים. בנוסף, הסם גורם לחרמנות אבל קשה להגיע איתו לזקפה. במקרים אלו יש נטייה להיפטר מהקונדום כדי לחזק את התחושה ולא לאבד את הזקפה. סקס תחת השפעה של K נוטה להיות ארוך יותר, חזק ואלים יותר ולכן עלול לגרום לדימומים. בגלל האלחוש לא שמים לב כשאלה קורים. שילוב זה מגביר משמעותית את הסיכוי להידבק ב-HIV ובמחלות מין אחרות. איך תזהו אם חבר לקח K ואיך תעזרו לו? חבר שצרך קטמין עלול לחוש בלבול וכאמור תחושת הזיה. השכיבו אותו בתנוחה עוברית (על הצד). צרו קשר עם מוקד מד"א. אין להשאיר את החבר לבד – הוא עלול להיות במצב מאוד פגיע. אקסטזי - M.D.M.A נחשב לסם המסיבות, פותח כתרופה פסיכיאטרית. הכדור נלקח בד"כ כדי לאפשר ריקוד ממושך. ההשפעה המצופה היא עלייה באנרגיה, תחושת אופוריה ותחושת קירבה וחברותיות. מה יכול לקרות לכם? קיימת שונות רבה מבחינת הרכב הכדורים וריכוזם. יש כדורים שמשפיעים רק אחרי 3-4 שעות, דבר שיכול להטעות את המשתמש ולהוביל לנטילת יתר ואף מוות בעקבות צריכה נוספת. אקסטזי הוא תרכובת של חומר מעורר וחומר מעורר הזיות שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית, מערכת הלב והדם, השרירים, הכליות והכבד. תופעות לוואי נפוצות: לסתות קפוצות, שחיקת שיניים, כאב ראש, בחילה, אובדן תיאבון, ראייה מטושטשת, יובש בפה וחוסר שינה. הפעילות הפיזית המוגברת בשילוב הכדור יכולה לגרום לתסמינים של מכת חום (עליית חום הגוף) ועם שתייה מוגברת של מים יכולה לגרום גם לדילול מסוכן של הדם והצטברות מים בגוף. מבחינה פסיכולוגית יכול הכדור לגרום להזיות, חרדה, התנהגויות מוזרות, התקפי פאניקה ואף אירועים פסיכוטיים. יום או יומיים אחרי השימוש מגיעות תלונות על קושי בריכוז, דיכאון, חרדה ועייפות. התלונות על ההשפעות השליליות מתרבות ככל שהמשתמש צרך את החומר מספר רב של פעמים אבל יכולות להגיע גם בשימוש בודד. בנוסף, בשל הקושי להגיע לזקפה במהלך השימוש בסם יש שמשלבים אותו עם וויאגרה. שילוב זה יכול להוביל ל"פריאפיזם" - זקפה ממושכת שדורשת התערבות רפואית על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לרקמות איבר המין. איך תזהו אם חבר לקח אקסטזי ואיך תעזרו לו? חבר שצרך אקסטזי עלול להתעלף, להיכנס להתקף פאניקה ולהתקף פרכוסים עד לאובדן הכרה. השכיבו אותו בתנוחה עוברית (על הצד). צרו קשר עם מד"א. במידה ויש אפשרות – להשקות את החבר במים על מנת למנוע התייבשות וכן לצנן את חום גופו בעזרת מגבת קרה או קרח. חשוב לתת המידע על החבר לצוות הרפואי שמגיע לתת מענה – גיל, משקל, שעת צריכת האקסטזי ומה הכמות שנלקחה, האם החומר עורבב עם חומרים אחרים ואם כן באיזה חומרים מדובר. פופרס פופרס מוכר כסם שנועד להגביר את ההנאה מיחסי מין. השימוש בו מביא לתחושת חום ושיכרון חושים הנמשכת מספר דקות, וכתוצאה מכך מוביל לעוררות מינית מוגברת. בנוסף, שחרור השרירים בגוף, ובהם שריר פי הטבעת, הפך את הסם לפופולרי כדי להקל על מין אנאלי. מה יכול לקרות לכם? פופרס גורם לסחרחורת וחולשה, כאבי ראש, עלייה בדופק, בחילה והקאות. מאוד רעיל וגורם למוות אם בולעים. כמו כן, הסם גורם למי שנחדר באקט המיני "לקבל" מבלי להרגיש כאב אך גם בלי להרגיש אם האזור נפצע או מדמם. בנוסף הרחבת כלי הדם הופכת את האזור המגורה לרגיש יותר ולכן מין לא מוגן בשימוש הסם הוא סכנה גדולה. איך תזהו אם חבר לקח פופרס ואיך תעזרו לו? חבר שצרך פופרס עלול להתעלף, לחוות קוצר נשימה, שינוי בדופק, עייפות, בחילה ואף הקאות. במקרה כזה יש לפנות מיד למד"א לקבלת טיפול רפואי. צילום: גיא דניאלי

החל מאפריל 2017 מצטברות עדויות אודות המתרחש בצ'צ'ניה תחת מדיניותו של נשיא הרפובליקה רמזן קדירוב, ולפיהן מתבצעים מעצר, כליאה, עינויים והוצאה להורג של אנשים (בעיקר גברים) שסומנו כהומואים על-ידי הרשויות. בתגובה הכחיש דוברו של נשיא צ'צ'ניה את הדיווחים וטען כי "אי אפשר לעצור ולרדוף אנשים שאינם קיימים ברפובליקה הצ'צ'נית. אין בצ'צ'ניה אנשים וכאלה, ואם היו כאלה, רשויות החוק לא היו צריכות לעשות דבר, כי משפחותיהם היו דואגות לשלוח אותם למקום ממנו אין חזרה". לפי דיווחים מאוחרים יותר, נשיא צ'צ'ניה הבטיח "לנקות את צ'צ'ניה מהומואים". בשל אופי המשטר הרודני, לא קל לספק עדויות על המתרחש בצ'צ'ניה מבפנים, אך עם זאת, מתקבלים דיווחים מפי להט"בים שנמלטו משם, הכוללים תיאורים קשים ואלימים. לפי העדויות, הרשויות ככל הנראה מצוטטות לטלפונים או מביאות אנשים המזוהים כהומואים לנקודות מפגש שבהם הם נעצרים, נחטפים ונכלאים במחנות המיועדים. במחנות אלה שוהים העצורים בצפיפות ועוברים התעללויות פיזיות, נפשיות ומיניות הכוללות גם אונס והכאה עד מוות. חלק מההתעללות מיועדת לאלץ את העצורים להסגיר חברי קהילה נוספים. בנוסף, הטלפונים של העצורים נלקחים מהם על-מנת לאתר שמות של גברים הומואים ולהרכיב, ככל הנראה, "רשימה שחורה" נרחבת של הומואים בצ'צ'ניה. עוד מוסרים עיתונאים, כי במחנות אלה מתקיימות גם הוצאות להורג. במכתב שהגיע לידי האגודה למען הלהט"ב בישראל, סיפרה מנהלת המרכז הקהילתי במוסקבה על כמה מהסיפורים שבהם נתקלה במסגרת פעילותה ההומניטרית לסיוע לפליטי פשעי צ'צ'ניה. על-פי העדויות שהיא מביאה, להט"בים צ'צ'נים סובלים מהתעללות ומרדיפה על-ידי הרשויות וכן על-ידי קבוצות שסוחטות אותם באיומי הסגרה לרשויות. הכתבים שדיווחו על פשעי המשטר הצ'צ'ני נאלצו בחלקם לעזוב את רוסיה למען ביטחונם. בנוסף, חלק מהאנשים מפחדים להתקשר לקו החם המיועד לסיוע לחברי/ות הקהילה בצ'צ'ניה מחשש שמדובר בתכסיס של המשטרה. מה עושות/ים? מתוך הפגנת האגודה, ארגונים נוספים ותנועת הנוע"ל מול שגרירות רוסיה בתל אביב עם הגילויים על הנעשה בצ'צ'ניה קיימה האגודה למען הלהט"ב ישיבת חירום בהשתתפות עם פעילות/ים מכל הארגונים ומקרב הקהילה הגאה. בנוסף היא יצרה קשר עם הנציגויות במוסקבה ובסנט פטרסבורג המפעילות קווי חירום לפליטים להט"בים מצ'צ'ניה. ב- 29 באפריל 2017 שלחו ארגוני הקהילה הגאה בישראל פנייה דחופה בעניין רצח הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרס בצ'צ'ניה לראש הממשלה נתניהו ובו קראו לו לעשות כל שביכולתו "על-מנת לגנות את המעשים, לקרוא לחקירה מידית ולהתערבות של הקהילה הבינלאומית, ולפעול יחד עם מדינות נוספות במישור הבינלאומי ובכל פורום אפשרי על-מנת להביא להפסקת מעשי הרדיפה, העינויים והטבח כנגד אחינו הנרדפים בצ'צ'ניה". ב-5 במאי הפגינו מאות א/נשים מול שגרירות רוסיה בתל אביב בהפגנה שאורגנה על-ידי האגודה למען הלהט"ב בישראל ובהשתתפות ארגונים נוספים ותנועת הנוער העובד הלומד, במקביל להפגנות דומות שהתקיימו באותה השעה ברחבי העולם. בין דרישות ההפגנה: קריאה להתערבות מידית של רוסיה בנעשה בצ'צ'ניה על-מנת לעצור את הזוועות וקריאה לאומות העולם לקלוט פליטים צ'צ'נים הנמלטים ממולדתם עקב רדיפה על רקע הומופובי. האגודה עושה מאמצים על-מנת להעלות מודעות לרדיפה והטבח בצ'צ'ניה ומקיימת, בנוסף להפעלת לחץ במישור הפוליטי, פעילויות חינוך בנושא. בקישורים הבאים ניתן לקרוא את מערכי השיעור של תנועת המחנות העולים, של תכנית "לגעת בזה - חינוך מיני ומגדרי לבני נוער" ומרכז "המעורר - המרכז להדרכה ולימודים חלופיים" ושל תנועות "הנוער העובד והלומד" ו"השומר הצעיר". בנוסף, בעזרתו של הציבור הרחב אשר נרתם לסייע ללה"טבים בצ'צ'ניה, האגודה גייסה יותר מ- 20,000 ש"ח לטובת הארגון הרוסי Russian LGBT Network במטרה לסייע להם ולהבריח אותם ממחנות הריכוז. מה אומרות/ים? האגודה קוראת לממשלת ישראל לא לשתוק מול הנעשה בצ'צ'ניה. כמדינה יהודית, שעמה חווה על בשרו רדיפות ופשעים נוראיים, לא נוכל להישאר אדישים נוכח רדיפה וטבח שיטתיים של קבוצות אחרות. האגודה קוראת להתערבות מידית של רוסיה במטרה להפסיק את הזוועות המתבצעות תחת המשטר הצ'צ'ני. האגודה קוראת לאומות העולם לקלוט את מעט הפליטים הצ'צ'ניים המתדפקים על דלתן. עבורם, חזרה משמעה מות בטוח. האגודה קוראת ללהט"בים/ות בישראל לגלות סולידריות עם הלהט"ב הנרדפים בצ'צ'ניה. כמי שיודעות/ים הומופוביה מהי, לא נוכל לשתוק מול הניסיון לרכז ואף לרצוח את אחינו ואחיותינו. עלינו להעביר בכל האמצעים האפשריים את המסר שאסונם/ן הוא אסוננו, וכן לפעול להעלאת מודעות נרחבת. בואו להיות חלק מהשינוי - הצטרפו כחברים לאגודה כאן והילחמו על הנושאים שחשובים לכם!

הסטטוס החוקי לגבי נישואים בישראל באופן כללי ונישואים חד-מיניים באופן כללי – סקירה היסטורית והמצב כיום נישואין בישראל נערכים לפי הדין הדתי, גם בקרב זוגות הטרוסקסואליים, ומאחר ואף אחד מהדינים הדתיים אינו מכיר בנישואים חד-מיניים, בני זוג להט"בים אינם יכולים להינשא בישראל. עד שנת 2006, לבני זוג מאותו המין לא הייתה גם היכולת להירשם כנשואים במשרד הפנים, גם אם נישאו בחו"ל, וזאת בניגוד לבני זוג הטרוסקסואליים שהיו נרשמים כנשואים במשרד הפנים גם אם התחתנו בטקס אזרחי בחו"ל (דוגמת אלפי הזוגות שנישאים בקפריסין מדי שנה). בשנת 2006, בעקבות עתירה לבג"ץ נגד מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, ניתן פסק דין תקדימי שחייב את משרד הפנים לרשום בני זוג מאותו המין שנישאו במדינה זרה כנשואים גם במנהל האוכלוסין. משמעות ההחלטה היא שבני זוג מאותו המין מוכרים כנשואים במשרד הפנים בהצגת המסמכים הרלוונטיים עם זאת, בני זוג להט"בים שנישאו במדינה זרה שבה מוכרים נישואים חד-מיניים, והציגו תעודה המעידה על כך בפני פקיד הרישום של משרד הפנים, רשאים להירשם במרשם האוכלוסין כ"נשואים". לפקיד הרישום אסור לסרב לרשום את מצבם המשפחתי החדש ("נשוי") של בני זוג בהתבסס על היותם בני זוג מאותו מין. אפשרויות לנישואים בחו"ל ורשימת המדינות בהן ניתן להתחתן מדינות רבות מאפשרות כיום נישואים חד-מיניים. עם זאת, קיימות מדינות המאפשרות "איחוד אזרחי" שאינו מוכר כנישואים. בנוסף, מדינות מסוימות מאפשרות נישואים בשטחיהם אך ורק במידה שאחד מבני/בנות הזוג הוא אזרח/ית של אותה המדינה, ולכן נישואי ישראלים שאינם מחזיקים בדרכון של אותה המדינה אינם אפשריים בהם (ביניהן גרמניה ואיטליה). המדינות שמאפשרות נכון ל-2017 נישואים חד-מיניים הן: הולנד, בלגיה, קנדה, ספרד, דרום אפריקה, נורבגיה, שוודיה, ארגנטינה, איסלנד, פורטוגל, דנמרק, ברזיל, בריטניה, צרפת, ניו זילנד, אורוגוואי, לוקסמבורג, פינלנד ואירלנד. המדינות בהן ניתן להתחתן מבלי להיות אזרח המדינה הן: פורטוגל, דנמרק, קנדה, ארה"ב ואנגליה שגם דורשת הוצאת ויזת נישואין מיוחדת. ​ אילו יתרונות וזכויות מקנים הנישואים? ככלל, פסיקת בג"ץ בשנת 2006 התירה רישום נישואים לזוכות חד-מיניים בכל הנוגע לשינוי המעמד האישי, אך רישום זה נטול תוקף משפטי של ממש, בניגוד לזוגות הטרוסקסואליים נשואים. כלומר – מרבית הזכויות שניתנות לזוגות הטרוסקסואליים לא ניתנות לזוגות חד-מיניים, על כן הרישום הוא עקרוני-הצהרתי. עם זאת, הנישואים משפיעים על הזכאות לנקודות ממס הכנסה בגין הורות לפעוט מתחת לגיל 4, בכך שההורה שאינו מקבל את קצבת הילדים יהיה זכאי לנקודות אלה. הבדלים בין זוגות גברים לזוגות נשים ההבדלים בזכויות בין זוגות גברים לזוגות נשים הם מעטים יחסית, ונוגעים בעיקר למצבי הורות. כך למשל, נשים בלבד זכאות למענקי אשפוז מביטוח לאומי לאחר לידה. מרבית ההבדלים האחרים קשורים גם הם לסוגיות הקצבאות מביטוח לאומי, הוא בזכאות לתוספת לקצבת הזקנה שהקריטריונים שלה שונים בין גברים לנשים, בפטור למבחן תעסוקה של ביטוח לאומי שמוחל על נשים בלבד ובתשלום גמלה מיוחדת לזקנה שלא משולמת לזוגות גברים. ​ מעמדם של ידועים בציבור בישראל והזכויות המגיעות להם. ידועים בציבור הם בני/בנות זוג שאינם נשואים, אולם נמצאים בזוגיות, במגורים משותפים ומנהלים משק בית משותף. מעמדם של ידועים בציבור אינו מוגדר על פי חוק, אולם הפסיקה הכירה במרבית זכויותיהם השוות במידה רבה לזכויות של זוגות נשואים. חוקי מדינת ישראל שכן מזכירים זוגות ידועים בציבור הם החוק למניעת אלימות במשפחה וחוק הביטוח הלאומי, שהוא גם החוק החשוב ביותר להבטחת זכויותיהם של בני זוג ובנות זוג ידועים בציבור. על מנת שבני זוג יקבלו הכרה כידועים בציבור, ובתוך כך יהיו זכאים לזכויות כלכליות שמגיעות גם לזוגות נשואים, עליהם למלא שאלון מיוחד עבור הביטוח הלאומי ולשלוח אותו בצירוף מסמכים מסוימים המעידים על קיום מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. פרטים נוספים באשר להוכחה ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי. הקשיים העיקריים עמם נאלצים להתמודד ידועים בציבור, היא שהיעדר רישומם במשרד הפנים מאלץ אותם להוכיח נקודתית מול גורמים שונים פעם אחר פעם שהם אכן ידועים בציבור. ​ אפשרויות לתעודות זוגיות בישראל - ארגונים במדינת ישראל קיימות כמה אפשרויות לזוגיות "אלטרנטיבית" שמקנות לבני ובנות הזוג תעודות זוגיות שלהן תוקף משפטי. על כך אמונים כמה ארגונים. העמותה המוכרת ביותר שמתעסקת בכך היא עמותת "משפחה חדשה" בניהולה של עו"ד אירית רוזנבלום. העמותה מספקת תעודת זוגיות בעלת תוקף משפטי שמקנה זכויות כלכליות כמעט כמו לכל זוג רגיל – הן לזוגות הטרוסקסואליים והן לזוגות הומואים ולסביות. ארגון נוסף שמציע טקסי חתונה אלטרנטיביים הוא ארגון "הויה - טקס ישראלי" שמארגן טקסי נישואים חילוניים ברוח ישראלית ובמתכונת ייחודית, בהתאם לדרישות בני ובנות הזוג. להויה גם מחלקה משפטית שמאפשרת פגישות ייעוץ בכל הנוגע לבירור זכויות נישואין, סוגים שונים של הסכמי נישואין והסכמי ממון והמלצות כלליות באשר למסמכים עליהם כדאי לחתום. ​ גירושים בישראל והסכמי קדם-נישואים כשם שגירושים בישראל אפשריים רך ורק דרך הרבנות, וכשם שהרבנות ככלל לא מכירה בנישואים חד-מיניים, גירושים באמצעות הרבנות עבור זוגות חד-מיניים אינם אפשריים בישראל. קיים מקרה תקדימי אחד, שבו זוג הומוסקסואלים ביקש להתגרש דרך הרבנות ונדחה על הסף. אותו זוג הגיש תביעה לגירושין לביה"ד למשפחה שאישר בצעד תקדימי את הגירושין, אף שהדבר לא נמצא בסמכותו. עקרונית, תקדים זה מאפשר גירושין באמצעות ביה"ד למשפחה, אולם תקדים זה לא מומש מעולם. האפשרות הרווחת היא כאמור חתימת הסכמי קדם-נישואין באמצעות אחד הארגונים הפורטים הנ"ל, שמתיר את סיום הזוגיות באמצעים משפטיים חוזיים-פשוטים. חשוב לציין, שמדינות רבות בהן קיימים נישואים חד-מיניים לא מאפשרות לזוגות זרים גירושים (הסיבה היא לכך היא כי גירושים הוא הליך משפטי בעל עלויות גבוהות יותר עבור המדינות). על כן, גם זוגות שמעוניינים למשל להתחתן בארה"ב או בקנדה ואינם אזרחי מדינות אלה, לא יוכלו להתגרש בהן לאחר מכן. ההמלצה הרווחת כיום היא עריכת הסכמי קדם-נישואין עם עו"ד או קביעת הסכמים כאלה בתהליך הנפקת תעודות הזוגיות השונות. מה הלאה? האגודה למען הלהט"ב בישראל שואפת לשנות את אי השוויון שקיים בתחום הנישואין בישראל, אם באמצעות עתירות עתיות לבג"ץ ואם באמצעות פעילות להנגשת מידע לכלל האוכלוסייה על אודות אפשרויות הנישואין האלטרנטיביות הקיימות בישראל היום. שאלות נפוצות: האם דרוש לנסוע פיזית לחו"ל כדי להתחתן? אכן יש צורך לנסוע לחו"ל פיזית כדי להתחתן. חשוב לציין כי תהליך הנישואין בחו"ל הוא נפרד לחלוטין מתהליך הרישום של הנישואין בישראל. תהליך הרישום דורש תרגומים נוטריוניים של מסמכי הנישואין, על מנת שמסמכים אלה יהיו תקפים. בארה"ב היו מקרים מסוימים של "חתונות מקוונות", קרי חתונות שנעשו דרך תוכנת ה-SKYPE במדינות בהן לא היו קיימים נישואים חד-מיניים, אולם אין תיעוד של מקרים שכאלה בישראל. המקרה המוכר הוא "נישואי אל-סלוודור", שכן מדינה זו מאפשרת שיטת נישואי "פרוקסי" שלא דורשת את נוכחות בני הזג עבור הנישואים, אולם במדינה זו אין אפשרות להינשא בנישואים חד-מיניים. ​ האם יש צורך בשכירת עו"ד על מנת לקבל מעמד של נשואים בישראל או כדי להוציא לפועל את הנישואים עצמם? באופן עקרוני, אין צורך בעו"ד לכל אחד מהשלבים של התהליך. תרגומים נוטריוניים של מסמכי נישואין כן יידרשו עבור רישום הנישואים במשרד הפנים. עם זאת, הליכים של נישואים פעמים רבות דורשים הליכים בירוקרטיים מסובכים שמעורבות עו"ד מסייעת ומזרזת מאוד את הוצאתם לפועל. בנוסף, עריכת הסכמי קדם-נישואין מתבצעת באופן מסודר באמצעות עורכי דין בלבד. לפרטים בנוגע לעורכי דין מומלצים שמתעסקים בנישואים חד-מיניים, מוזמנים/ות לפנות אלינו. האם מומלץ לחתום על הסכם קדם-נישואין? הסכמי קדם-נישואין הם כיום אפשרות מומלצת מאוד, בייחוד לאור העמימות הכבדה השוררת בתחום הגירושים הפורמליים של זוגות חד-מיניים. האם בן/בת זוג זר/ה של אזרח/ית ישראלי רשאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות ישראלית? בני ובנות זוג של אזרחים ואזרחיות ישראלים שמבקשים להתאחד עם בני ובנות זוגם בישראל, צריכים לעבור הליך מיוחד במשרד הפנים הקרוי "הליך מדורג". מדובר בהליך ארוך שעשוי לקחת כמה שנים ולהעניק בכל אחד משלביו תושבות בדרגות שונות. ההליך תלוי כמובן במצב האישי של בני הזוג במדינת המוצא ובישראל. לפרטים נוספים על אודות ההליך, ניתן לפנות אלינו. למי ניתן לפנות עבור קבלת מידע נוסף? המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב מספקת הן מידע על אודות נישואים חד-מיניים והן מקשרת בין פונים פוטנציאליים לעורכי ועורכות דין שמשרדיהם מתמחים בנושאים אלה. לפרטים נוספים, ניתן לפנות למחלקה המשפטית של האגודה בטופס או בכפתור למטה.