תוצאות חיפוש

הקמת זוגיות קיים בלבול רב מאחר ואין תקנות או חוקים מסודרים ההתבססות היא על הלכות שנפסקו בביהמ"ש, על כן אנשים נאלצים מחויבים לקחת אחריות ולחתום על הסכמים אשר יגנו עליהם ,על הזוגיות שלהם ועל הזכויות שלהם. כיום, המדינה לא מאשרת נישואים אזרחיים בכלל ובפרט נישואים חד מיניים. ניתן להנשא בחו"ל במספר מצומצם של מדינות ולאחר מכן להרשם במשרד הפנים כנשואים. יש לציין כי המדינה מאפשרת את הרישום של הנישואים אך לא מכירה בקיומם. איך אפשר להיות ידועים בציבור? אין סטטוס של ידועים בציבור, כלומר אין איזשהו הגדרה או חוק מסודר. כפי שנאמר מתבססים על הלכות שנפסקו בבימ"ש, בפסיקה אחת ידועים בציבור הוגדרו כאלה שגרים ביחד כשנתיים, בפסיקה אחרת חצי שנה ויש אף פסיקה מרחיקת לכת בה נקבע כי על אף שזוג לא גר ביחד הם הוגדרו כידועים בציבור. ידועים בציבור אמורים לעמוד בשני תנאים עיקריים , האחד זה קשר רומנטי ורציני והתנאי השני ניהול משק בית משותף. מה הזכויות כשנפרדים? בני זוג ,במהלך חייהם המשותפים, צוברים יחד זכויות וחובות כגון קרנות השתלמות, פנסיה, כספים, חובות וכיוצ"ב. כאשר נפרדים בודקים כמה כל אחד צבר ועושים איזון בין הצדדים מיום תחילת הקשר ועד לסיומו. כאשר הזוג נשוי כדת משה זה יותר פשוט מכיוון שיש תעודת נישואים כלומר יש תאריך התחלת קשר וסוף הקשר שזה הגט. כשמדובר בידועים בציבור המצב יותר מורכב משום שקשה להגדיר את ההתחלת הקשר ואת סופו. בפרידה בן הזוג שצבר יותר ינסה להראות שהזוגיות הייתה קצרה יותר כדי לחלוק פחות ברכוש שנצבר ואילו הצד השני ינסה להראות זוגיות ארוכה יותר. לכן חשוב לעשות הסכם מסודר בו רשום מה התאריך בו התחילה הזוגיות, לרשום איך מתנהלים מבחינה כלכלית, כמה כל אחד יפקיד האם זה יהיה חשבון משותף? מה קורה עם כספים או נכסים שיש לפני שאנחנו ידועים בציבור? אלו שאלות שקשה להכריע בהם בבית משפט. לכן חשוב לעגן את הזוגיות בהסכם או לפחות ציר זמן מתי התחיל ומתי נגמר הקשר. הצהרת זוגיות חייבת להיות דרך ביהמ"ש ? לא, יש דרך נוספת על הצהרת ידועים בציבור - ביטוח לאומי. ידרשו מהזוג מסמכים כמו חשבונות חשמל ומים , חוזה שכירות ועוד במטרה לראות שאכן מדובר בזוג שמנהל משק בית משותף, לאחר מכן ביטוח לאומי שולח מסמך שמכריז על הזוג כידועים בציבור. איך ואיפה מתקיים הליך הנישואים? מי שמעוניין להתחתן ורוצה להיות רשום כנשוי יש אפשרות להתחתן בחו"ל ב-26 מדינות שמאפשרות נישואים חד מיניים לא בכולם זוג ישראלים יכולים, לדוגמא צרפת או ספרד אחד מבני הזג חייב להיות אזרח של אותה מדינה. ניתן להינשא בארה"ב, בקנדה, פורטוגל ודנמרק. בדנמרק נכנסים לאתר העירייה נרשמים ואחרי מספר שבועות מזמנים את הזוג להינשא. מחתימים נוטריון ואפוסטיל (כשמעבירים מסמכים בין 2 מדינות שמישהו ירשום אותי צריך חותמת של אפוסטיל. אפשר לקבל בשגרירויות ונציגויות). הם מגיעים עם תעודת הנישואים למשרד הפנים אשר מחויב לרשום אותם כנשואים, זאת בעקבות הכרעת בגץ שחייב את משרד הפנים לרשום כנשואים (בג"צ בן ארי). למשרד הפנים אין שיקול דעת. הוא רישומי בלבד. מ2005 כל זוג שמתחתן בחו"ל נרשם בישראל כנשוי. ישראל מאפשרת רישום נישואים כאלה אך היא לא מכירה ממש בקיומם. הם עדיין נחשבים כידועים בציבור מבחינת המדינה . מה הזכויות שמגיעות לזוג נשוי או ידוע בציבור? מבחינת דיור יש זכאות אם עושים את הליך ההכרה דרך לאומי בת הזוג של יולדת זכאית לשמש בחופשת לידה ולהנות מדמי הלידה כנ"ל גם לזוגות שיאמצו מחו"ל. זכאים לקצבת שארים במקרה בו אחד מבני הזוג נפטר זכאי לקצבת שארים. הסכם ממון או הסכם חיים משותפים הינו הסכם חשוב מאוד מכיוון שהוא מתעד את הרגע שבו מכוננים את הזוגיות ולכן חשוב לגשת לעורך דין כשרואים שהקשר נהיה רציני. מה קורה כשנפרדים? מסיימים את הזוגיות באותה דרך שיסדתי אותה, אם עשיתי מסמך מול עורך דין או מול נוטריון או ביטוח לאומי צריך להסדיר ולבטל אותם מול אותו גורם. במידה והתחתנו הליך הגירושים טומן בחובו ענייניים משפטים ולכן יש מדינות שלא מוכנות לטפל בהליכי הגירושים אולם אפשר להגיש בקשה לבית משפט לקבלת צו שיורה למשרד הרישום על הסרת הסטטוס שלנו כנשואים. מן הסתם לא ניגשים לרבנות. במידה והתחתנו בחו"ל האם עדיין צריך איזשהו מסמך? הסכם ממון מגן על הממון שכל אחד הביא לקשר או צבר במהלך הקשר והוא לא רוצה לחלוק אותו עם הצד השני. בטופס ההצהרה דרך ביטוח לאומי יש לבחור עקרת בית, האם זה משנה ? יש לזה משמעות עדיף לרשום את מי שמשתכרת יותר. בתור זוג צעיר מה עדיף לעשות? להתחתן, להיות ידועים בציבור? כל עוד מסדירים את המערכת יחסים במסמך או הסכם ואתם מוגנים אין באמת הבדל. חשוב להירשם במשרד הפנים. יש פרויקט באגודה של תעודת ידועים בציבור במקום כל פעם להציג טפסים או להסביר את הדברים. מה קורה אם בן הזוג נפטר ולא הגדירו את הזוגיות? אם אחד מבני הזוג נפטר בן הזוג שנותר בחיים יכול לבקש הכרה בבן זוג שנפטר בצורה רטרואקטיבית ולקבל את קצבת השארים שלו מביטוח לאומי ומחברות הביטוח (בהתאם לפוליסה ולמדניות של חברת הביטוח). חשוב לציין יש מספר פנסיות ותיקות שלא מכירות בכך ולכן חשוב לרשום במוטב את שם בן הזוג או לבדוק בפוליסות שאתם חתומים עליו איך הדבר מתנהל מול אותה חברה. האם חשוב לעדכן את הכתובת מגורים לאחר שמוגדרים כנשואים ? כן, חשוב לעדכן כתובות מגורים. הקמת המשפחה הלכה למעשה מהן הדרכים להקמת משפחה? גברים יכולים להקים משפחה דרך פונדקאות בחו"ל , ההליך מאוד יקר כ -500,000 ₪. אפשרות נוספת היא הורות משותפת. הליך הפונדקאות הינו הליך ארוך ומצריך השקעה של כסף, לעיתים בתהליך הזה הזוג נפרד ולכן חשוב להסדיר את המקרים האלה ולדבר עליהם לפני, לעשות הסכם הורות משותפת. מבחינת נשים הן יכולות לרכוש תרומות זרע דרך בנק הזרע ולהקים עם בת הזוג משפחה, בת הזוג שלא ילדה צריכה לפנות לבית המשפט ולבקש צו הורות מבית משפט. חוק הפונדקאות בארץ תוקן ומאפשר לנשים יחידניות להשתמש בפונדקאית. מבחינת אימהות חשוב להבין שהרחבת המשפחה צריכות להתכונן ולאסוף מסמכים עוד בטרם הכניסה להריון (רישום שתיהן בחברת חשמל, מים, ארנונה וכו') כדי שבבוא היום יהיה אפשר להראות שיש זוגיות יציבה וארוכה (לפחות 18 חודשים בטרם הכניסה להריון) ולקבל צו הורות. הסכם שכירות ביחד, עירייה, בנק זרע לפתוח יחד תיק שמירת מנות מאותו תורם ולוודא שיש מסמך אישור על כך. תמונות של בנות הזוג עם משפחה מורחבת ועוד. להראות עדויות לקשר. בזמן שהבדיקות וההפריה בוצעה חשוב להביא אישור ממשרד הבריאות שהתרומה היא אנונימית. שאין אבא ברקע . מה התנאים להגשת צו הורות? כדי להגיש בקשה לצו הורות צריך להיות מעל בני 21 ובזוגיות של מעל 18 חודשים חתימה על תצהיר של העדר עבירות מין או עבריות פליליות, עו"ד מצרף מסמכים וכותב את סיפור הזוגיות לביה"ש מעביר את זה לשירות למען הילד, העו"ס קוראת את הבקשה ושולחת לביה"ש אם משרד הרווחה מתערב בתהליך או לא. בעיקרון משרד הרווחה לא מתערב אלא אם כן מתרשם שההיכרות לא חזקה יבוצע תסקיר ע"י עו"ס בו יומלץ אם יקבלו צו הורות או לא או שיופנו להליך אימוץ. עם קבלת הצו מגיעה האם הלא ביולוגית למשרד הפנים ונרשמת כאמא של התינוק. צו הורות ניתן בתחולה רטרואקטיבית החל מיום הלידה. האם ניתן להגיש צו הורות על עובר? כיום ניתן להגיש צו הורות 60 ימים לפני הלידה אך לא ניתן לקבל צו הורות על עובר , רק לאחר הלידה ינתן הצו (בתנאי שהאמהות עמדו בכל התנאים). האם משרד הפנים יכול לסרב אימהות אם יש להן צו הורות? בעיקרון לא, אבל יש לפעמים מקרים שמשרד הפנים מקשה בלי סמכות אמיתית הוא חייב לרשום כשיש צו הורות. האם צריך להיות עם אותו שם משפחה כאשר מבקשים צו הורות? ביהמ"ש מסתכל על העדויות שצירפו, לא חייב שהם יהיו בעלי אותו שם משפחה אבל זאת נקודה שמוסיפה לקשר הזה אשר מראה את החוזק ואת הרצינות שלו. אולם, אפשר לקבל צו הורות גם בלי שם המשפחה. האם הילד מוגדר כילד רגיל מבחינת זכויות ? מבחינת המדינה ההתייחסות היא כמו לילד להורים שנישאו כדת משה, יש לילד את אותן זכויות . מה הקריטריונים שבוחנים כשמדובר בתשלום דמי מזונות ? מבחינת הקריטריונים שבוחנים הם זמני השהייה של הילד עם כל אחד מההורים ופערי ההשתכרות ביניהם. למה חשוב לעשות הסכם הורות משותפת ומה צריך להיות רשום בהסכם? בהורות משותפת חשוב מאוד לעשות הסכם ולהסדיר את הדברים כדי לא להגיע חלילה לבתי משפט מומלץ להגיע לגישור או מטפלת לדבר על הדברים מי נמצא בחדר לידה, מה קורה אם יש קליטה של 2 עוברים, שם משפחה, ברית מילה, מגורים ועוד. בנוסף חשוב לדבר על העלויות כמו גן לילד, חוגים, חשבון משותף ומשם יתנהל החשבונות של הילד. הסכמי הורות יוצרים שקט יודעים מה הציפיה של כל אחד ויודעים איך נושאים שנינו בהוצאות של הילד אם צצים מקרים שלא חשבנו עליהם לפני חשוב לרשום בהסכם שבמידה ויש מחלקות לנסות לפתור קודם כל מחוץ לכותלי בית המשפט, להיעזר במטפלת או מגשרת. כדאי לציין בין הצדדים שאין ביניהם זוגיות, ואין להם שיתוף כלכלי חברו יחד נטו להקים משפחה ולכן חשוב לציין את זה. מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר? ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של הילד, כאשר מישהו נפטר הניהול של הכספים עוברת לבן זוג השני שנשאר בחיים ולכן חשוב להכין צוואה ולהשאיר את העיזבון לבן משפחה שיטפל בכסף עד שהילד מגיע לגיל 18. כתיבה: מור וקרט הגהה: עו"ד שגית הוט ארגמן

נקיטה בהליכים פליליים מהי תלונה? תלונה, על פי הגדרתה בפקודת המטה הארצי, היא כל ידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית. כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו, בין אם היא מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית ובין אם אינה מעלה חשד כזה. לאחר מכן, יוחלט האם לטפל בתלונה, מתי וכיצד – הכל בהתאם לנסיבות המקרה. הייתי עד/ה לאירוע פלילי עם רקע להט"בופובי (הטרדה, התעללות, סחיטה וכד'). האם אוכל להגיש תלונה אף אם איני נפגע/ת העבירה? בהחלט כן. כל אדם יכול להגיש תלונה על עבירה פלילית, גם מי שאינו נפגע/ת העבירה הישיר/ה. אולם, יש לזכור כי חלק מקורבנות העבירות על רקע להט"בופובי אינם נוטים להגיש תלונה מכיוון שהם חוששים מפני חשיפת נטייתם המינית, נוסף לכל ההשלכות – החיוביות והשליליות כאחד – אשר כרוכות בהגשת התלונה. על כן, בטרם נקיטת צעדים כלשהם, רצוי לפנות לגורמים רלוונטיים בקהילת הלהט"ב, ולהיוועץ עמם כיצד לפעול והאם להגיש תלונה, בהתאם לנסיבות המקרה. חשוב להדגיש כי כאשר מדובר בקורבן עבירה קטין/ה, שגילו פחות מ-18 שנה, הדין קובע כי כאשר ישנו חשד לכך שאותו קטין/ה עוברת פגיעה או התעללות מכל סוג שהוא, חלה חובת דיווח לפקיד הסעד או למשטרה. חובה זו חלה על כל אדם, ובמיוחד על בני משפחה ועובדי חינוך (בין שהם אחראים על הקטין/ה ובין שלא, בין אם הם נמצאים באותו מוסד חינוכי ובין שלא). מי שיודע על התעללות בילדים ולא מדווח – עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר. "פקיד סעד" הוא עובד סוציאלי המופקד על נושא זה, וניתן למצוא אותו בכל מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. חשוב לזכור כי דיווח לפקיד סעד או למשטרה איננו בגדר הטלת אשם או קביעה נחרצת, אלא בקשה לבדיקה מקצועית. המדווח על התעללות איננו נדרש להוכיח התעללות. כל מי שמדווח כנדרש בחוק ובתום לב, החוק מגן עליו מפני כל תביעה פלילית או תביעה אזרחית נגדו. חובת הדיווח איננה רק חובה חוקית, אלא גם חובה מצפונית ומוסרית. אם הנך סבור/ה כי הפגיעה בילד נעשית על רקע להט"בופובי, תוכל לפנות בנוסף ל.... [אנחנו מכירים מישהו ברשויות המקומיות השונות שיש לו קשר לארגון שלנו ויכול להיות אוזן קשבת במקרים כאלה?] איך מגישים תלונה במשטרה? יש כמה דרכים להגיש תלונה במשטרה: תלונה בעל פה – יש להגיע פיזית לתחנת משטרה או לפנות לשוטר/ת שנמצא במרחב הציבורי, ולמסור תלונה בעל פה במקום (שים לב! בהגשת תלונה בעל פה לשוטר מחוץ לתחנת משטרה במקרים שאינם דחופים תתבקש/י להגיע בכל זאת לתחנת משטרה ולהגיש שם תלונה). תלונה טלפונית – ניתן למסור מידע או תלונה ספציפית באופן טלפוני דרך פנייה למוקד 100 או לתחנת המשטרה עצמה, לרוב במקרי חירום בלבד, שלאחריהם מתבקש המתלונן להגיע פיזית לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה מסודרת. תלונה בכתב – ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה כתובה, גם רצוי לאחר ייעוץ משפטי. תלונה מקוונת – עקב פריצת מגפת הקורונה, קיימת כיום אפשרות להגיש תלונה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המשטרה. הגשת תלונה באופן הזה מהווה דיווח למשטרה, אך במקרה חירום יש להתקשר למוקד 100. בנוסף, חשוב להדגיש כי הגשת התלונה באתר לא פוטרת את המתלונן/ת מהגעה פיזית לתחנת המשטרה. התלונה המקוונת תיבחן על ידי שוטר והוא יחליט אם לזמן את המתלונן/ת לתחנה. ניתן לקרוא עוד על אפשרות זו בקישור הבא: https://www.gov.il/he/service/request-file-complaint-online-during-emergency. הדרך הכי אפקטיבית להתלונן היא באמצעות הגשת תלונה כאשר הנך נוכח/ת פיזית בתחנת משטרה. שכן, בתחנה ניתן לראות כיצד התלונה תטופל (האם היא נלקחת ברצינות), האם חסרות ראיות, האם התלונה מקבלת יחס בהתאם לדרגת הדחיפות שלה וכו', ובמקרה הצורך, לערב עו"ד בהקדם. יודגש כי בכל מקרה בו הנך מגיש/ה תלונה על ביצוע עבירה בפני שוטר/ת בתחנת משטרה או מחוצה לה, השוטר/ת מחויב/ת לקבל את התלונה, גם אם השוטר/ת סבור/ה שלא נעברה עבירה פלילית. למשטרה יש סמכות להפעיל שיקול דעת רחב באשר לאופן הטיפול בתלונה, אך אסור לה להתעלם ממנה ולא לטפל בה כלל. המשטרה רשאית שלא לחקור תלונה רק לאחר שהפעילה שיקול דעת בעניין ונימקה מדוע לא תפתח בחקירה. המשטרה חייבת לנקוט אמצעים סבירים ולבחון באופן ענייני כל תלונה על מנת לבדוק האם היא מוצדקת. לעתים קרובות מתלוננים נתקלים בסירוב מצד תחנות משטרה לגבות מהם עדות. הקושי הזה בולט במיוחד במקרה של מתלוננים להט"בים שסובלים מאפליה בשל נטייתם המינית. סירוב מצד שוטר או תחנת משטרה לטפל בתלונה הינה התנהלות בלתי חוקית, ובמקרים מסוימים היא עשויה לגבש עילת תביעה בנזיקין כנגד המשטרה בגין רשלנות. במקרה כזה, ניתן לפנות לייעוץ משפטי. איך אפשר לעקוב אחרי תלונה במשטרה כנפגע/ת עבירה? משטרת ישראל מפעילה מערכת מידע לנפגעי עבירה (מנ"ע), שמעבירה מידע באמצעות אתר אינטרנט ומערכת טלפונית ממוחשבת לנפגעי עבירות פליליות, ולנפגעי חלק מעברות התעבורה. עם הגשת התלונה ופתיחת התיק בתחנת המשטרה, בקש/י מהשוטר/ת שקיבל את תלונתך שם משתמש וסיסמה שתאפשר לך גישה למערכת מנ"ע, שם תוכל/י להתעדכן במצב התיק, במיקומו, בגורם המטפל בו, וכן אם ישנם חשודים או נאשמים בתיק, בתוך 24 שעות מרגע פתיחת התיק. מלבד עדכון באופן הטיפול השוטף בתיק, המערכת מיידעת אותך על זכותך, כנפגע/ת העבירה, להביע עמדה במהלך ההליך המשפטי, כמובן על פי חומרת העבירה ממנה נפגע/ת. לכניסה למנ"ע יש ללחוץ על הקישור: https://mena.police.gov.il/MenaSite/Pages/LogIn.aspx. מתי וכיצד מבקשים בקשת צו איסור פרסום למען מניעת פגיעה בפרטיות של קורבן/חשוד בשל היותו "בארון"? הבסיס החוקי לתביעת צו איסור פרסום למען מניעת פגיעה בפרטיות במקרה של "אאוטינג" (הוצאה כפויה מהארון), הוא סעיף 70 לחוק בתי המשפט. הסעיף מסמיך את בית המשפט לאסור , בהתאם לשיקול דעתו, על פרסום פרטים הקשורים בהליך המשפטי, בין אם בשלב החקירה או בשלב המשפט, לצורך מניעת פגיעה פוטנציאלית בבעל הדין או פרטיותו. הסעיף, אם כן, מאפשר לבית המשפט לאסור על פרסום למען פגיעה בפרטיות בשני מקרים: כאשר הפרסום יוביל לחשיפת מידע שכשלעצמו יוצר פגיעה חמורה בפרטיות – הכוונה היא למידע שנמצא באופן מובהק במסגרת ה"פרטיות האינטימית", ואשר מגלם את צנעת הפרט שביחסים שבין אדם לעצמו. לדוגמה, עניינים הקשורים לבריאות הנפש והגוף, יחסים שבין בעל הדין לבין הקרובים לו ביותר (כמו למשל פרטים על יחסים בין בני) שאינם יחסים פומביים (כמו למשל יחסים עסקיים או ציבוריים), או עניינים כלכליים. כאשר הפרסום יוביל לחשיפת מידע שחשיפתו תוביל לתוצאה חמורה – הכוונה היא למידע שאינו בהכרח נמנה עם הרשימה מעלה, אך פרסומו עלול לגרום נזק חמור או בלתי הפיך למי שהמידע שייך לו ו/או לצד ג' שנחשף. למשל, פגיעה נפשית חמורה, פגיעה אנושה בחיי הפרט, פגיעה בקטינים, הטלת פגם ציבורי או מוסרי בעל השלכות קשות. יודגש כי במקרה השני, בית המשפט מוסמך להגן גם על צד ג' שאינו צד להליך המשפטי, אך שמו נקשר בו, בין בעל פה ובין בכתב. כלומר, הסעיף הזה חל במקרים בהם בין העדים בהליך נכללים בן/ת זוג של הקורבן/החשוד/ה בביצוע עבירה, או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון ויש לו זיקה לעניין הנטייה המינית. כדי להוציא צו איסור פרסום, יש להגיש עתירה לבית המשפט. בטרם פניה לבית המשפט, יש לבחון לעומק את הסוגיה העומדת מאחורי הפרסום, את סוג ההליך המשפטי המתנהל (אם בכלל מתנהל), את בית המשפט הנכון אליו יש לפנות, סוג ההליך והחוק הספציפי החל על העניין ולא פחות חשוב – לבחון סיכויי הבקשה לאסור פרסום בהתחשב בפסיקה הנוהגת ובחופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית. מהו תוקף צו איסור פרסום? כאשר בית המשפט מוציא צו איסור פרסום, בית המשפט יכול לקבוע בנוגע לתוקפו כי: הצו יהיה תקף ללא הגבלת זמן, אלא אם כן בית המשפט קבע מועד לתפוגת הצו (לדוגמה, בית המשפט עשוי לקבוע כי צו איסור פרסום של עניין מסוים יהיה בתוקף עד למועד הדיון הבא בבית המשפט או עד להגשת כתב אישום וכד'). הצו יהיה תקף עד שתתקבל החלטה אחרת בבית המשפט, אשר מבטלת את תוקפו של הצו. האם ניתן לבקש צו איסור פרסום של מידע באינטרנט? כן. קיים קושי מהותי באכיפת צו איסור פרסום בשל מעטה האנונימיות שמספק מרחב האינטרנט למשתמשים אשר מפיצים מידע האסור בפרסום. אך אין להניח מראש כי הצו יופר ולהימנע מתביעתו. שכן, כיום לרשויות אכיפת החוק יש את הכלים להגיע למפרסם ולהעמיד אותו לדין בגין הפרת צו איסור הפרסום. מהו צו למניעת הטרדה מאיימת? צו למניעת הטרדה מאיימת הוא צו שניתן מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, שמטרתו להגן על כל אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירות או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. בית המשפט מוסמך ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד "כל אדם" המטריד אדם אחר – לרבות בן משפחה, שכנים, בני זוג או אנשים זרים שאין למבקש הצו כל היכרות מוקדמת עמם. מתי מגישים בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת? לא בכל המקרים בית המשפט ייעתר לבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת. לכן, רצוי לברר תחילה אם נסיבות העניין מצדיקות הגשת בקשה לקבלת צו כאמור, או שיש להפנות את הנפגע/ת לפתרונות אחרים שקיימים (כמו צו הגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה). מקרה המצדיק הגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת הוא מקרה שמתקיימים בו שני תנאים מצטברים: המטריד/ה ביצע/ה הטרדה בעבר כלפי אדם אחר או נקט/ה איומים כלפיו. על פי נסיבות העניין, יש יסוד סביר להניח כי המטריד/ה שוב י/תטריד או י/תאיים בעתיד על הנפגע/ת, וי/תפגע בשלוות חייו/ה, בפרטיותו/ה, בחירותו/ה או בגופו/ה. דוגמאות למקרים בהם ניתן לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת: פרסומים ברשתות החברתיות שפוגעים בשם הטוב של המוטרד/ת – במקרים חריגים בהם הפרסום פוגע באופן קיצוני בשלוות חייו/ה של המוטרד/ת או עלול לסכן את שלומו/ה או בטחונו/ה, ישקול ביהמ"ש מניעת פרסום עתידי בדרך של צו מניעה בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת (מקור: ע"א (מחוזי חי') 43483-10-18 יאסר מואסי נ' עיד ג'בילי (פורסם בנבו, 15.01.2019)). הגשת תלונות סרק במשטרה נגד המוטרד/ת – במקרים חריגים בהם המטריד/ה הוא מתלונן/ת סדרתי/ת שנוהג/ת להגיש תלונות סרק מרובות במשטרה כנגד המוטרד/ת, ביהמ"ש עשוי לראות בכך הטרדה. יחד עם זאת, ככלל הגשת תלונה במשטרה אינה בגדר הטרדה מאיימת, ואין להעלות על הדעת כי דרכו של אזרח לפנות למשטרה תחסם בשל החשש שמה הנילון יפנה לבית המשפט ויקבל צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המתלונן במשטרה (מקור: בר"ע (מחוזי ירושלים) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (פורסם בנבו, 10.08.2004)). מעשי התעמרות מצד שכנים שנועדו לזרוע פחד ובהלה – צעקות, איומים ואמירות בוטות, וכן ניסיונות לצלם את המוטרד/ת עולים כדי הטרדה מאיימת (מקור: ע"א (מחוזי מרכז) 26728-07-18 שאול סטנילב אמסטרדמסקי נ' מיכל גולן גרינברג (פורסם בנבו, 25.07.2018)). קיימת זיקה בין האירוע לבקשה לצו (דרישה לסמיכות בזמן) – לא ראוי להשתמש באירוע מן העבר הרחוק כעילה לפגיעה בזכויות הפרט במסגרת צו מניעת הטרדה מאיימת. שכן, אם אדם הוטרד פעם אחת ולא פנה לבית המשפט במשך תקופה משמעותית, המשמעות היא שהוא מחל על ההטרדה, ולא יוכל להשתמש בה כעבור זמן רב כעילה לבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת (מקור: בר"ע (מחוזי ירושלים) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (פורסם בנבו, 10.08.2004)). איך מגישים בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת? בשלב הראשון, על הנפגע/ת למלא טופס בקשה ייעודי בו יש לציין: את הפרטים המלאים של הנפגע/ת (שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון). את הפרטים המלאים של המטריד/ה (כנ"ל). את הנסיבות על פיהן דרוש מתן הצו במעמד צד אחד אם הנפגע/ת סבור/ה כי יש מקום למקום לצו שכזה. את ההגבלות שביהמ"ש מתבקש להטיל על המטריד/ה. מלבד זאת, אל הבקשה עצמה יש לצרף: תצהיר מטעם הנפגע/ת שאומת בפני עורך-דין. כתב ערובה של הנפגע/ת לפיצוי עבור כל נזק שיגרם למטריד/ה אם יקבע על ידי בית המשפט שהבקשה היא קנטרנית. כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בבקשה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכד'. חשוב להדגיש כי בהעדר פרטים מלאים, ייתכן קושי באכיפת הצו אם ביהמ"ש יקבל את הבקשה. הבקשה והתצהיר אינם כרוכים בתשלום אגרה. את טופס הבקשה ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.gov.il/he/service/application_for_an_order_preventing_stalking_ex_parte. בשלב השני, יש להגיש את טופס הבקשה למזכירות של בית המשפט שהמבקש/ת בחר/ה (את הטופס יש להגיש פיזית למזכירות, לא ניתן להגיש את הבקשה באינטרנט). על פי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001, ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לבית משפט השלום, בית משפט לנוער ולבית המשפט לענייני משפחה – הכל בהתאם לנסיבות העניין. כלומר, אין לשאלת הסמכות המקומית כל חשיבות בכל הנוגע להליך של בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. סעיף 10 לחוק אף קובע במפורש כי ביהמ"ש לא ימנע מלדון או מלהחליט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מחמת טענה של העדר סמכות מקומית. בשלב השלישי, על פי סעיף 7 לחוק, בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מידית על שלום הנפגע/ת, או כשהמטריד/ה הוזמן/ה כדין ולא התייצב/ה לדיון. משמעות הדבר היא שהבקשה עצמה מוגשת במעמד צד אחד בלא שהיא מועברת לידיעת הצד השני, ובלא שהוא/היא מתייצב/ת כלל בבת המשפט. אולם בדרך כלל, עם הגשת הבקשה הנפגע/ת ועורך דינו/ה נקראים לאולם בית המשפט, שם נשאל/ת הנפגע/ת על ידי בית המשפט לגבי השתלשלות המקרה בגינו מבוקש הצו. אם השתכנע בית המשפט כי ישנה מסוכנות מן המשיב (הצד שכגד), יוציא צו הגנה במעמד צד אחד ודיון יקבע במעמד שני הצדדים, לכל המאוחר בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה. על פי סעיף 6 לחוק, בית המשפט מוסמך לתת צו למניעת הטרדה מאיימת למשך 6 חודשים בלבד. אולם, בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים. מהו צו הגנה? צו הגנה הוא צו שניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ומטרתו להגן על קורבן של אלימות במשפחה. כלומר, הוא נועד להגן על בן משפחה מבן משפחה אחר, בשל אירוע של אלימות פיזית או מילולית – לרבות איומים, התעללות פיזית, נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת ניהול חיים תקינים. במסגרת צו ההגנה, ביהמ"ש רשאי להטיל על הצד שנגדו הוצא צו הגנה, תנאים או מגבלות שונות. למשל, להימצא במקום מסוים או להימנע מלהיכנס למקום מסוים, להימנע מיצירת קשר עם מבקש הצו, להימנע מלהחזיק נשק ועוד תנאים מגבילים. איך מגישים בקשה לצו הגנה לבימ"ש? בשלב הראשון, על הנפגע/ת למלא טופס בקשה לצו הגנה בו יש לציין: את הפרטים המלאים של הנפגע/ת (שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון). את הפרטים המלאים של מי שנגדו/ה מתבקש צו ההגנה (כנ"ל). את האיסורים שבית המשפט מתבקש להטיל על האדם שנגדו מתבקש צו ההגנה. את הנסיבות על פיהן דרוש מתן הצו במעמד צד אחד אם הנפגע/ת סבור/ה כי יש מקום למקום לצו שכזה. ועוד פרטים נוספים. לבקשה זו ניתן לצרף מסמכים התומכים בבקשה במידת הצורך. בקשה זו אינה כרוכה בתשלום אגרה. את טופס הבקשה ניתן למצוא בקישור הבא: https://www.gov.il/he/service/request_safety_order. בשלב השני, יש להגיש את טופס הבקשה למזכירות של בית המשפט שהנפגע/ת בחר/ה (את הטופס יש להגיש פיזית למזכירות, לא ניתן להגיש את הבקשה באינטרנט). על פי סעיף 1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, ניתן להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת לכל בתי משפט השלום בארץ לענייני משפחה וגם לבתי דין דתיים – בית דין יהודי, שרעי, נוצרי ודרוזי – הכל בהתאם לנסיבות העניין. כלומר, אין לשאלת הסמכות המקומית כל חשיבות בכל הנוגע להליך של בקשה למתן צו הגנה. סעיף 10 לחוק אף קובע במפורש כי ביהמ"ש לא ימנע מלדון או מלהחליט בבקשה למתן צו הגנה מחמת טענה של העדר סמכות מקומית. לכלל זה ישנו חריג אחד בלבד – כאשר הנפגע/ת הינו/ה קטין/ה מתחת לגיל 18, ניתן להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה בלבד. בשלב השלישי, על פי סעיף 4(א) לחוק, בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מידית על שלום הנפגע/ת, או כשהמטריד/ה הוזמן/ה כדין ולא התייצב/ה לדיון. משמעות הדבר היא שהבקשה עצמה מוגשת במעמד צד אחד בלא שהיא מועברת לידיעת הצד השני, ובלא שהוא/היא מתייצב/ת כלל בבת המשפט. אולם בדרך כלל, עם הגשת הבקשה הנפגע/ת ועורך דינו/ה נקראים לאולם בית המשפט, שם נשאל/ת הנפגע/ת על ידי בית המשפט לגבי השתלשלות המקרה בגינו מבוקש הצו. אם השתכנע בית המשפט כי הנפגע/ת נמצא/ת בסכנה ממשית ומידית, יוציא צו הגנה במעמד צד אחד ודיון יקבע במעמד שני הצדדים, לכל המאוחר בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה. חשוב לציין שככל שהבקשה למתן צו הגנה מוגשת בסמוך לאירוע אלימות שאירע, אותו אירוע יכול לשמש אינדיקציה לקיומו של חשש מיידי להתרחשות אירוע אלים נוסף. מסיבה זו, חשוב מאוד שלא להמתין, ולפנות מיד למשטרה / עו"ד לענייני משפחה לקבלת צו הגנה. על פי סעיף 5(א) לחוק, בית המשפט מוסמך לתת צו הגנה למשך 3 חודשים בלבד. אולם, בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חצי שנה. במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים. מתי יש לפנות למח"ש? איך עושים את זה? המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) היא גוף עצמאי ובלתי תלוי שאחראי על חקירת תלונות על עבירות פליליות מצד שוטרים, אשר בוצעו במסגרת תפקידם, ובסמכותה להורות על העמדת שוטרים לדין פלילי. מח"ש חוקרת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים (כולל שוטרי מג"ב). בעניין שימוש לא מוצדק או מופרז בכוח על ידי שוטרים, מח"ש מוסמכת לחקור את התלונה בכל מקרה (גם אם לא מדובר בעבירה שהעונש עליה עולה על שנת מאסר). מתי יש לפנות למח"ש? בכל מקרה שבו הפרט מוצא עצמו נפגע על ידי שוטרים. הפנייה למח"ש מתבצעת לרוב כאשר מתרחש אירוע בו שוטרים נקטו באלימות כלפי אזרחים. תופעת האלימות המשטרתית יכולה להופיע בהקשרים רבים, כולל הקשרים שאינם מייצרים כל סכנה, איום או הפרעה לביטחון הציבור מצד האזרחים. סיטואציה נוספת שבעקבותיה נעשית בדרך כלל פנייה למח"ש היא הסיטואציה של חיפוש אלים או חיפוש בעירום שלא על פי החוק. לעתים, המשטרה מבצעת חיפוש על גופו של אדם בעירום מלא, ללא כל סיבה מוצדקת, וללא שהיה לה היתר לכך. למשל במקרה של חיפוש סמים על חשוד, בעירום מלא, בלא כל הצדקה, שמתבצע בפינת רחוב. גם במקרה זה יש לפנות למחלקה לחקירות שוטרים על מנת שתחקור את המקרה. מי רשאי לפנות למח"ש? כל אדם רשאי לפנות למח"ש בתלונה אם יש בידו מידע ביחס לעבירה פלילית שביצע איש משטרה – בין אם הוא קורבן העבירה או עד לה או שהמידע הגיע אליו ממקור כלשהו. את הפניה ניתן להגיש באמצעות טופס מקוון, בדואר, בפקס, בדואר אלקטרוני או ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש. כיצד מגישים תלונה למח"ש? יש להגיש את התלונה סמוך ככל הניתן לביצוע למועד האירוע, לצרף תיעוד ככל שיש (רפואי, צילום, עדים, הקלטות וכו'). את התלונה ניתן להגיש בע"פ או בכתב, באופן עצמאי או בסיוע עו"ד.. חשוב: רצוי הגיש תלונה נפרדת למח"ש, גם אם במסגרת העדות במשטרה כבר פרטתם על התנהלות השוטר הפוגע. בתלונה חשוב לציין את פרטי המתלונן המלאים, תיאור מפורט של האירוע ומירב הפרטים אודות השוטר שנגדו מוגשת התלונה. יש לנסות ולהשיג פרטי זיהוי מדויקים ככל הניתן של השוטר ולאסוף את מירב הראיות להתרחשות האירוע (צילומים, עדויות וכדומה), להכין מהן עותקים ולצרף לתלונה. כיצד פועלים כנגד אלימות משטרתית? יש לשמור על קור רוח ככל האפשר ולדרוש מהשוטר להפסיק את האלימות נגדכם בצורה ברורה. יש לתעד, במידת האפשר, את הסיטואציה האלימה, את הפגיעות בגוף (או ברכוש, אם ישנן), את השוטרים שהיו מעורבים בתקרית ואת שמם, את שם היחידה אליה הם משתייכים, מספרם האישי ופרטי הקשר של עדים נוספים לאירוע. אם בחרתם לתעד את האירוע בכתב, רצוי שהתיעוד ייעשה בסמוך ככל שניתן לאירוע. שכן, ככל שתמתינו עם תיעוד הדברים, כך יותר ויותר פרטים שיכולים להיות מהותיים עשויים לחמוק מזיכרונכם. ניתן להתלונן על היחס האלים שננקט כלפיכם במחלקת לחקירת שוטרים (מח"ש). נעצרתי. מהן זכויותיי כעצור? זכותך לדעת מי עוצר אותך ולמה – השוטר שמבצע את המעצר חייב להזדהות בפנייך (להציג תעודת שוטר / לומר את שמו המלא ואת מספרו האישי) ולהודיע לך מהי סיבת המעצר. אם סיבת המעצר לא נמסרה לך, זכותך לשאול אם הוא הנך עצור/ה, ומהי הסיבה למעצר. זכותך לשימוע בפני הקצין הממונה – בדרך כלל, ברגע שנאמר לך שאת/ה עצור/ה, חובה על השוטר שעצר אותך להביא אותך לתחנת המשטרה או למקום מעצר בהקדם האפשרי, ולהביא אותך בפני הקצין הממונה בתחנה. הקצין הממונה אמור לקיים לך שימוע ולאחר מכן להחליט אם יש עילה למעצר ולהמשיך את הליכי המעצר או לשחרר אותך בתנאים מגבילים. במהלך השימוע, יש לך זכות לסנגור וזכות להימנע מהפללה עצמית והזכות להימנע מלהשיב על שאלות שעשויות לחזק את הראיות נגדך. בנוסף, במהלך השימוע, כל דבר שתאמר עשוי לשמש כראיה נגדך בבית המשפט. הקצין הממונה מחויב להביא זאת לידיעתך! אם הקצין הממונה החליט לעצור אותך, הוא מחויב להודיע לך על כך ולמסור לך את סיבת המעצר. יש לך זכות להודיע על מעצרך לקרובייך או לעו"ד – כחלק מזכותך לייצוג של עו"ד, יש לך זכות להודיע לעו"ד על מעצרך ללא שיהוי. בנוסף, יש לך זכות להודיע על מעצרך לקרוב משפחה או חבר. על הקצין הממונה חלה חובה להודיע לך על זכויות אלה. יש לך זכות להיפגש עם עו"ד ללא דיחוי – יש לך זכות לקיים פגישה עם עורך דינך ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה. אם הנך עומד/ת בקריטריונים של "זכאות כלכלית", הנך זכאי/ת לסנגור מהסנגוריה הציבורית. יש לך זכות לטיפול רפואי – אם הנך נזקק/ת לטיפול רפואי עקב פציעה או מחלה, חובה על השוטר לדאוג לכך שתקבל/י טיפול רפואי ללא דיחוי. יש לך זכות לראות שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרך – קיימת חובה להביא אותך בפני שופט בתוך 24 שעות מרגע מעצרך, שיקבע האם יש מקום להורות על הארכת מעצרך, שחרור בערובה או שחרור בעקבות היעדר עילת מעצר. זכותך להיות מיוצג/ת על ידי עו"ד במהלך הדיון. מתי מותר לשוטר לעכב אותי? לשוטר מותר לעכב אדם בחמישה מקרים שהחוק מתייחס אליהם במפורש: אם את/ה חשוד/ה בביצוע עבירה – אם שוטר חושד בכך שביצעת עבירה פלילית או שהנך עומד/ת לבצע עבירה פלילית, הוא רשאי לעכב אותך במקום כדי לדרוש ממך להזדהות או כדי לחקור אותך. על מנת שלשוטר תקום סמכות עיכוב במקרה כזה, נדרש יסוד סביר לחשד (הסבר בהמשך) (ס' 67 לחסד"פ). אם את/ה עד לעבירה שבוצעה – אם היית עד/ה לעבירה פלילית, שוטר רשאי לעכב אותך במקום כדי לברר את זהותך או לחקור אותך. גם כאן נדרש יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה פלילית על מנת שתקום סמכות עיכוב (ס' 68 לחסד"פ). כדי לבצע חיפוש או בדיקת מסמכים – אם לשוטר יש סמכות לבצע חיפוש או לבדוק מסמכים (למשל להציג רישיון רכב), הוא רשאי לעכב אותך כדי להפעיל את סמכות העיכוב. אולם, סמכות זו קיימת רק כאשר יש לשוטר עילת מעצר, או לחילופין, צו חיפוש. שכן, ללא עילה לביצוע מעצר או צו חיפוש, אין לשוטר סמכות לבצע חיפוש, ולכן גם לא תקום סמכות עיכוב לפי סעיף זה (ס' 69 לחסד"פ). כדי לבצע מעצר או מאסר ע"פ צו – אם יש נגדך צו מעצר או מאסר ולשוטר אין עותק פיזי של הצו, הוא רשאי לעכב אותך עד לקבלת עותר מהצו שיאפשר לו לאכוף אותו. אם העותק לא התקבל, השוטר יכול לדרוש ממך להתלוות עמו לתחנה (ס' 70 לחסד"פ). עיכוב רכב כדי לבצע חיפוש – אם שוטר חושד בכך שבוצעה עבירה פלילית או שעומדת להתבצע עבירה פלילית בסבירות גבוהה, הוא רשאי לעכב את רכבך במקום ולבצע בו חיפוש לאתר את מבצע העבירה, את נפגע העבירה או ראיה הקשורה לעבירה (ס' 71 לחסד"פ). גם כאן נדרש יסוד סביר לחשד ובנוסף לכך, על השוטר חלה חובה להזדהות בפני המעוכב. כלומר – למסור את שמו, לציין את המספר האישי שלו ולהציג תעודת שוטר (ס' 72 לחסד"פ). חשוב לציין שבהפעלת הסמכות הזו לא נדרשת עילת מעצר כלפי בעל הרכב. יכול שתהיה גם עילת מעצר כלפי אדם אחר. כל עוד התגבש יסוד סביר שנעברה עבירה פלילית או שעומדת להתבצע עבירה כזו, לשוטר תהיה סמכות חיפוש ולכן גם סמכות עיכוב לפי סעיף זה. חשוב לציין, שעם סמכות העיכוב באה תמיד הסמכות לדרוש ממך להתייצב בתחנה בזמן אחר לדרישת השוטר בנסיבות בהן הוא לא יכל להשיג את מטרת העיכוב. כלומר, אם הוא לא היה יכול לחקור אותך או שהוא לא השלים את החקירה, הוא רשאי לדרוש ממך להתלוות אליו לתחנת משטרה או לזמן אותך לתחנה למועד סביר אחר. בנוסף, חלה על השוטר המעכב חובה להזדהות בפניך, להודיע לך שהנך מעוכב/ת ולהסביר לך את הסיבה לעיכוב (אלא אם כן הדברים ברורים בנסיבות העניין). כמעט בכל המקרים הללו, על מנת שלשוטר תקום סמכות עיכוב, נדרש יסוד סביר לחשד לכך שבוצעה עבירה פלילית או עומדת להתבצע עבירה פלילית. יסוד סביר לחשד הוא למעשה אמונה סבירה באשמתו של אדם. הוא מתגבש כאשר כלל הנסיבות והעובדות בסיטואציה מסוימת מובילות למסקנה סבירה בנוגע לאשמתו של אדם. משמעות הדבר היא שכדי לגבש יסוד סביר לחשד, די בכך שהשוטר יראה בעיניו פעילות שעשויה להיות בלתי חוקית או לסכן חיי אדם, ישמע קולות או צלילים שמצביעים על כך שמתבצעת עבירה (צעקות, השלכות חפצים, יריות וכו') או מריח חומרים שעשויים להיות בלתי חוקיים או מסוכנים. אם אין לשוטר "יסוד סביר לחשד" כאמור, העיכוב אינו חוקי. משך הזמן שבו ניתן לעכב אדם יחיד הוא משך זמן סביר הדרוש לביצוע הפעולה שלשמה מתבצע העיכוב, ולא יותר מ-3 שעות. אולם, כאשר מדובר בעיכוב של קבוצת אנשים, קצין משטרה רשאי להאריך את העיכוב ל-3 שעות נוספות ולנמק בכתב מדוע ההארכה נדרשת (ס' 73 לחסד"פ). בכל מקרה, אם העיכוב נמשך מעבר ל-20 דק', או שעוכבת והובאת לתחנת משטרה או זומנת אליה לאחר שעוכבת, השוטר שביצע את העיכוב ימלא דו"ח ובו יפורט שמך, סיבת העיכוב ומשך העיכוב (סעיף 74 לחסד"פ). חשוב לציין בהקשר הזה כי אם נלקחת לחקירה בהיותך עד/ה או חשוד/ה בתחנת משטרה, משך השהייה בתחנה לא נלקח בחשבון לצורך חישוב משך העיכוב (הוראה 14.01.34 לפקודות המטה הארצי, סעיף 3(4)). מתי מותר לשוטר לעשות חיפוש בתיק? הבסיס החוקי לביצוע חיפוש בתיק או בחפצים אישיים אחרים של הפרט מורכב ממספר דברי חקיקה המתייחסים לסוגים שונים של חיפושים: פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: פסד"פ חיפוש ומעצר), פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), ועוד. ההוראה המרכזית העוסקת בחיפוש בגופו של אדם ללא צו היא ההוראה שבסעיף 22 לפסד"פ חיפוש ומעצר, או חוק החיפוש, הקובע כי סמכות לבצע חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו (לרבות תיק אישי וחפצים אישיים אחרים) קיימת לשוטר אך ורק אגב מעצר. מסעיף זה עולים שני תנאים שמשליכים על חוקיות החיפוש – ראשית, הסעיף מתיר לשוטר לבצע חיפוש חיצוני, שהינו חיפוש על הגוף בלבד ולא מתיר חדירה לתוך הגוף עצמו. המשמעות היא שניתן לבצע חיפוש בכיסים, בתיק האישי, במעיל וכד', אך אסור לשוטר ליטול דגימת רוק, שיער, או לבצע בדיקת דם – פעולות שלביצוען נדרש צו של בית המשפט. שנית, על השוטר לבצע מעצר בטרם יבצע חיפוש בחשוד. סעיף 46 לחוק החיפוש מוסיף תנאי שלישי לחוקיות החיפוש כאשר החיפוש מתבצע באישה, וקובע כי חיפוש באישה ייעשה על ידי אישה בלבד. כאשר השוטר חושד שהנך מחזיק/ה בסמים, סעיף 28 לפקודת הסמים המסוכנים מסמיך את השוטר לבצע חיפוש על הגוף גם ללא מעצר, בתנאי שקיים יסוד סביר להניח שהנך נושא/ת שלא כדין סם מסוכן. מהו אותו יסוד סביר? הכוונה היא כמובן לכל מיני סימנים "מחשידים" שהשוטר יכול לקלוט בחושיו – ריח של סמים, התנהגות של אדם שנמצא ב"היי" ולא מגיב לסביבה כפי שאדם רגיל היה מגיב, נוכחות במקום שידוע שיש בו סחר בסמים וכד'. כל האמור לעיל מציג מקור חוקי לביצוע חיפוש כדין. המשמעות היא שבמקרים בהם אין לשוטר עילה לבצע מעצר ללא צו, או לו יסוד סביר להניח שהנך נושא/ת סם מסוכן, הרי שאין סמכות לבצע חיפוש, וכל חיפוש שמתבצע בנסיבות אלה הוא חיפוש בלתי חוקי! בנוסף, ישנה אלטרנטיבה נוספת לחיפוש הנקראת "חיפוש בהסכמה", בה נקבע כי על מנת שהסכמה תכשיר חיפוש כאשר לא מתקיים חשד סביר, ההסכמה הניתנת חייבת להיות הסכמה מדעת. כמו כן, הסכמה מדעת יכולה להתגבש רק לאחר שהשוטר הבהיר לאזרח כי הוא (האזרח) רשאי לסרב לביצוע החיפוש, וכי לא יאונה לו כל רע אם אכן ישתמש בזכות זו. (בעקבות "הלכת בן חיים") (תוספת: עו"ד אבירן אסבן) מתי מותר לשוטר להיכנס לבית על מנת לבצע חיפוש? ככלל, שוטר אינו רשאי להיכנס לביתך על מנת לבצע חיפוש. ביתו של אדם הוא מבצרו, וזכותו של אדם שלא יכנסו לרשות היחיד ושלא יחפשו ברכושו או בגופו מוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, לעתים המשטרה צריכה לחדור לרשות היחיד כדי למנוע עבירות או לחקור אותן. לפעמים יש צורך לבצע חיפוש ולהחרים חפצים אישיים ולהחזיק אותם כראיות. דרך המלך לביצוע חיפוש היא באמצעות צו של בית המשפט. במקרה כזה, אין טעם להתנגד לחיפוש, ויש לתקוף את חוקיות הצו במסגרת הליך משפטי. במקרים בהם אין לשוטר צו חיפוש, סעיף 25 לחוק החיפוש והתפיסה מתיר לשוטר לבצע חיפוש בביתך ללא צו בארבעה מקרים: אם מתבצע פשע בביתך או בוצע בו פשע מספר שעות לפני שהשוטר הופיע בביתך – אם עבר פרק זמן משמעותי, כמו מספר ימים או שבועות, נדרש צו חיפוש. בעל הבית או המקום פנה למשטרה והזעיק אותם לביתך. יש בביתך אדם שנמצא שפנה למשטרה והזעיק אותם כשהוא יוצר מצג שמתבצעת עבירה בביתך. יש בביתך אדם שברח ממעצר או מהכלא והשוטר רודף אחרי אותו אדם. בהנחה שאחד מהסיטואציות הללו מתקיימות, על מנת שחיפוש בביתך יבוצע באופן חוקי, הוא חייב לקיים את מספר תנאים מצטברים: החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים – נוכחות עדים בעת חיפוש היא זכותך, והנך רשאי/ת לוותר על נוכחות עדים חיצוניים רק ביוזמתך או לאחר שהוסבר לך על ידי המשטרה כי אינך חייב/ת לעשות כן. כלומר, לא מספיק שהשוטר ישאל אותך אם הנך מעוניין/ת בעדים או לא. הוא צריך להסביר לך שהוראות החוק מחייבות אותם לערוך את החיפוש בנוכחות עדים, אך ניתן לוותר עליהם לפי בקשתך המפורשת. עו"ד יכול להיות אחד מהעדים (סעיף 26 לחוק החיפוש והתפיסה). רשימת חפצים – על השוטר שעורך את החיפוש לערוך דו"ח המפרט כל חפץ שנתפס בחיפוש, לציין את מיקום החפץ ולהחתים את העדים על הרשימה. בעל הבית או נציגיו יכולים לדרוש ואף לקבל העתק מהרשימה (סעיף 27 לחוק החיפוש והתפיסה). נוכחות בעל הבית – זכותך להיות נוכח, או נציג אחר מטעמך יהיה נוכח בחיפוש (סעיף 28 לחוק החיפוש והתפיסה). חשוב לציין שוב כי התקיימות כל התנאים לעיל הינה ערובה לחוקיות החיפוש! משכך, אי התקיימות של אחד התנאים לפני או במהלך ביצוע פעולת חיפוש משטרתי, עלולה לפגום בחוקיות החיפוש ואף להביא לפסילתו ולפסילת הראיות שנתפסו במהלך החיפוש. כתיבה: עינאב חסון הגהה: עו"ד אבירן אסבן

האגודה למען הלהט"ב מגייסת מנכ"ל.ית מובילה, כריזמתי.ת ומחולל.ת השפעה לקידום המאבק הגאה במוסדות השלטון ובקרב הציבור הישראלי. הגדרת תפקיד: ניהול כלל תחומי הפעילות וכפיפות ניהולית לועד המנהל של הארגון. תחומי הובלה מרכזיים: ניהול הצוות הבכיר בארגון, אחריות על תקציב הארגון, גיוס משאבים ופיתוח העמותה, עבודה מול מגוון גופים במגזר הציבורי, העסקי והחברתי, ריכוז תהליכים בין ארגוניים, ניהול מערכות יחסים עם ארגוני הקהילה. היקף משרה: 100%, (נדרשת גמישות בשעות העבודה) מקום העסקה: האגודה למען הלהט"ב, משרדי העמותה בת״א ונדרשות נסיעות מתוקף התפקיד. דרישות תפקיד: חיבור ערכי למאבק של הקהילה הגאה יכולות הובלה ומנהיגות. 3+ שנות ניסיון ניהולי – חובה ניסיון בניהול צוותי עבודה של מתנדבות.ים ושכירות.ים ניהול תקציבים של מיליוני שקלים ניסיון בכתיבת תוכניות עבודה ודו"חות בעברית ובאנגלית ניסיון בעבודה מול המגזר הציבורי ומוסדות השלטון המקומי והארצי ידע וניסיון מוכח בגיוס משאבים וניהול קשרי תורמים.ות ניסיון בעמידה מול קהל והעברת הרצאות ופרזנטציות מקצועיות הובלת קואליציות ובניית שיתופי פעולה זמינות לעבודה בשעות לא שגרתיות האגודה למען הלהט"ב בישראל, הינה עמותה ללא מטרת רווח (מלכ״ר), חלוצת ארגוני הקהילה הגאה בישראל אשר פועלת לקידום מעמדה של קהילת הלהט"ב בישראל באופן חוקי, משפטי וחברתי. ולהפכה לחלק אינטגרלי, שוות זכויות בחברה הישראלית. את מטרה זו, האגודה שואפת להשיג באמצעות פעילות במספר זירות: מול השלטון המקומי והארצי, בינוי והובלת קהילות והתארגנויות גאות ברחבי הארץ, מתן מענים ושירותים לחברות וחברי הקהילה הגאה- טיפוליים, משפטיים, יצירת שותפויות במגזר השלישי, העסקי, הציבורי ועוד. יש להגיש קורות חיים בצמוד למכתב נלווה (עד 250 מילה) שמתייחס לשאלות הבאות: מהו מקור המוטיבציה שלי לתפקיד? מדוע אני מתאים.ה ועונה לדרישות התפקיד? מהם לדעתך שלושת האתגרים המרכזיים של הקהילה הגאה בישראל ומדוע? ניתן להגיש מועמדות עד התאריך 7.2.2021, להגשת מועמדות לחצו על הלינק >> https://bit.ly/3sJeHKv *רק פניות מתאימות תקבלנה מענה.

בתקופה האחרונה אנו עדים למצב הקשה של קהילת הלהט"ב בפולין, שחווה דיכוי ואלימות ממסדית שהחריפו מאוד בחודשים האחרונים, זאת לאחר שרוח הלהט"בופוביה שטפה את החברה הפולנית בחסות ובעידוד הממשל. האגודה למען הלהט"ב בישראל מביעה סולידריות והזדהות עם אחיותינו אחינו הלהט"בים בפולין, ומחזקת את ידיהם.ן כשותפים למאבק. כיום, כשליש מאדמת פולין מוגדר באופן מופרך כ-"אזור חופשי מלהט"ב", לאחר שכ-100 רשויות מקומיות הכריזו על עצמן ככאלו. נשיא פולין, שקרא לזהות להט"בית "אידאולוגיה", ביסס את קמפיין הבחירות שלו על להט"בופוביה, והבטיח להכניס איסור חוקתי על אימוץ בקרב להט"ב ונישואים גאים, וכן להוציא אזכורים ללהט"ב מתכניות הלימודים במדינה. כל אלה הביאו לאווירה עוינת מאוד ללהט"ב, כולל גילויי אלימות והפגנות רחבות נגד הקהילה הפולנית הגאה. זהות להט"בית אינה אידיאולוגיה, ואינה בגדר בחירה. להט"בים הם.ן א.נשים כמו שאר התושבים.ות בפולין, ובשאר העולם. מדיניות ויחס הממשל נגד להט"ב מביאים לעוד מקרי אלימות, ולעוד א.נשים שחוששים לחייהם שמא זהותם.ן תתגלה. לאזרחים.ות בפולין מגיעה הגנה של החוק, ולא התנכלות משטרתית מכוונת. רק לפני שבוע וחצי המשטרה עצרה באלימות קשה 48 מפגינים, שהפגינו נגד מעצר פעילים שתלו דגל גאווה על פסל בעיר הבירה כמחאה על המדיניות הלהט"בופובית, שהפכה את הלהט"בופוביה למיינסטרים. אמנם פולין רחוקה קילומטרים רבים מישראל, ואנו עסוקים במאבק שלנו כאן בישראל, אך המאבק הוא אחד. במיוחד בתקופה זו, כשקהילות מודרות בעולם נחלשות עוד יותר, אנו שולחים חיזוק ללהט"בים ולארגונים הנאבקים למען צדק ושוויון ללהט"ב בפולין. השלוחה האירופית של ארגון הלהט"ב הבינלאומי (ILGA-Europe) דירגה את פולין במקום האחרון מבין מדינות האיחוד האירופי במדד זכויות האדם ללהט"ב לשנה הנוכחית. לקריאה נוספת על השתלשלות האירועים בפולין (באנגלית) >> לחצו כאן!

ניצחון בבית המשפט המחוזי בירושלים: עיריית ירושלים לא תוכל להפעיל את מיזם "מתחתנים בירושלים" המקצה שטחים ציבוריים לחתונות במרחב הפתוח אך ורק לזוגות המוכרים ע"י הרבנות. לעירייה יש 7 ימים להפוך את המיזם לשוויוני או לבטלו. בעתירה שהגשנו יחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הבית הפתוח בירושלים וישראל חופשית, בייצוגם של עורכי הדין חגי קלעי ואורלי ארז-לחובסקי, דרשנו שוויון בהקצאת משאבים עירוניים גם לזוגות פסולי חיתון ולהט"בים, או כאלה שלא מעוניינים להתחתן ברבנות, זאת לאחר שעיריית ירושלים פתחה את מיזם "מתחתנים בירושלים" רק לזוגות המוכרים לנישואין ברבנות. גם היועץ המשפטי לממשלה החליט להתייצב לדיון וסבר שעל העירייה לאפשר לכל הזוגות הירושלמיים לקחת חלק במיזם ללא אבחנה באשר לאופי טקס הנישואים. באת כוחו של היועמ"ש ציינה ששאלת רישום הנישואים או עריכת טקס פרטי אינה רלבנטית להקצאת משאבים עירוניים אותם מחויבת העירייה לחלק בשוויון. הדגשנו שהעירייה פוגעת בזכויות חוקתיות של שוויון, כבוד וחופש דת, והטיעון של העירייה של חשש מניצול לרעה של המיזם לעריכת אירועים שאינם חתונות לא מצדיק מניעת השתתפות במיזם מזוגות כמו העותרים המעוניינים לחגוג את נישואיהם במרחב הציבורי. מתוך פסק הדין: "עמדתנו היא שעל העירייה כל רשות מנהלית צריכה לנהוג בשוויון כלפי כל תושביה כאשר היא מקצה משאבים. משעה שהיא מקצה משאבים, עליה לעשות זאת באופן שוויוני ללא הבחנה בגין אופי הטקס הפרטי שבחור. התנאי לרישום הנישואים אינו רלוונטי ואינו יכול לבסס שוני רלוונטי בין הזוגות לערוך טקס חתונה במסגרת המיזם. [...] על ההלכה הפסוקה שמי שהחליטה רשות להעניק תמיכה או הטבה עליה לתת אותה בהתאם לעקרונות השוויון, ואין היא יכולה לשלול אותה כחלק מקבוצת השוויון על בסיס טעמים זרים שאינם מבססים שוני רלוונטי, וביתר שאת שמדובר במתן הטבה שמקורו כספי ציבור..." לא ייתכן שמועצה מקומית תפלה את תושביה על בסיס נטייה מינית או אמונה דתית. האפליה הגסה של המונופול הרבני בישראל לא יכול לבסס הצדקה לאפליה בתחומים נוספים, בטח ובטח שלא בהקצאת משאבים ציבוריים. לקריאת פסק הדין >> https://bit.ly/3iRYvkr

בשנת 2016 הגישו בנות הזוג אורלי ורוית צור-וילסברג יחד עם האגודה ובייצוג של משרד עורכי הדין קלעי רוזן עתירה לבג"ץ כנגד מרשם האוכלוסין ושר הפנים. העתירה עסקה בבקשה פשוטה: הורו למדינה לאכוף שוויון ברישום הורות בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות גאים. לפני כשעה החליטו שופטי בג"ץ לדחות את העתירה - זאת משום שבטפסים נעשה שינוי מינורי שעל פניו פותר את הבעיה. נימוקי בית המשפט: בית המשפט הכיר בכך שהורים הטרוסקסואלים נשואים נרשמים ללא צורך בהליך משפטי, גם אם נעזרו בתרומת זרע אבל קבע שאין בכך אפליה מול בנות זוג נשואות מאחר שלהטרוסקסואלים קיימת "חזקת ביולוגיות". לגבי בני זוג לא נשואים, לעומת זאת, בית המשפט קבע שעד להגשת העתירה אכן הפלו נשים, מאחר שאפשרו לגברים שאין להם זיקה לילד להירשם כאב ללא צורך בצו הורות. יחד עם זאת, בית המשפט קבע שמאז העתירה, שונו הטפסים כך שגם זוג הטרוסקסואלי שנעזר בתרומת זרע צריך לעבור תהליך של הוכחת זיקה הורית כמו זוג נשים, ובמובן זה, הושג שוויון לבנות זוג נשים בכך שמצבם של זוגות הטרוסקסואלים הורע גם כן. בפועל מעולם לא נתבקש גבר שנעזר בתרומת זרע להעזר בתהליך הוצאת צו הורות – אך עובדה זו לא נידונה בכלל בפסק הדין. בשביל רישום ההורות, אלפי זוגות של נשים להט"ביות מוצאות את עצמן כפופות להליך משפטי אחר - ארוך, מסועף ויקר, בו הן נדרשות להוכיח את מעמדן כהורה חוקי. ללא תהליך זה, האם לא יכולה לקחת את התינוק לטיפת חלב, לרשום את הילדה לגן או אפילו להיות האפוטרופוסית החוקית אם חס וחלילה קורה משהו לאם השנייה. ראוי היה שהמחוקק, כמו גם בית המשפט העליון, לא יסתפקו בשוויון בירוקרטי למראית עין אלא יפתרו את אי השוויון בין אזרחי המדינה. מדובר בזוגות להט״ב שכל פשעם הוא רצונם להיות הורים, וכאשר הם כבר צולחים את כל הקשיים שהערימה עליהם המדינה והצליחו להביא ילדים לעולם, הם נתקלים בחומה נוספת, מיותרת וארכאית. בשורה התחתונה, המדינה מייצרת מנגנון רישום הורות מפלה שנועד להקשות ולסבך את חייהם.ן של להט"ב בזירה נוספת, שינוי של טופס אולי מייצר טיעון משפטי קביל, אך לא פותר את הממשלה מאחריות מוסרית לכל אזרחיה. המאבק שלנו לא יפסק עד לביטול ההכבדה הביורוקרטית, המתישה והיקרה שזוגות להט״ב נאלצים לעבור מיד אחרי הלידה ועד למימוש הזכות הבסיסית של כולנו למשפחה והורות.

אז מה בעצם המצב החוקי של זוגות להט"בים בארץ? זוגות להט"בים אינם מוכרים כזוגות נשואים בארץ. אם הם מתחתנים בחו”ל במדינה אשר נישואים חד מיניים בה הם חוקיים והמדינה מאפשרת גם לזוג בו שניהם אינם אזרחי אותה המדינה להינשא אז הם יכולים לחזור ארצה ולהירשם במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות כזוג נשוי, אך לרישום הזה אין תוקף חוקי. עד לפני מספר שנים לא רב אפילו הרישום החלקי הזה לא נעשה אך משרד הפנים קיבל הוראה מבית המשפט המחייב אותם לרישום הזה. הסכמי ברית זוגיות, הסכם זוגיות ודומים אפשר להחליט להשאר לא נשואים ולקבל מעמד של ידועים בציבור. הבעיה עם ההחלטה הזו היא שמעמד ידועים בציבור הוא מעמד לא לגמרי ברור. בניגוד לחתונה שבה יש תאריך, טקס ומסמכים קובעים – כל ההגדרות האלו חסרות כאשר מדובר בידועים בציבור ולמעשה חובת ההוכחה היא על בני הזוג. מה יכול לעזור במקרה הזה? קיום טקס חתונה כלשהו, חתימה על הסכם חיים משותפים (בדומה לכתובה) – כל אלו מעידים שאכן מדובר בזוג המנהל את חייו כזוג נשוי ויכולים לעזור בחובת ההוכחה. ישנן עמותות וחברות המתמחות במתן שירותי הסכם זוגיות, למשל האגודה למען הלהט"ב יחד עם "הוויה" השיקו את תעודת חיים המשותפים לקהילה הגאה. הסכם כזה יכול להוות עדות תומכת בסטאטוס ידועים בציבור ולפתור מחלוקות, בעיקר כספיות, שעלולות לעלות במקרה של פרידה. אז עכשיו כשסיכמנו שלטקס יש מקום חשוב – איך הוא יראה? מה הוא יכלול? טקס החתונה מהווה עדות לכך שבנות או בני הזוג חיים יחד כזוג ומוכרים על ידי המשפחה והקהילה הסובבת אותם, ואכן, כ-76% מאזרחי ישראל תומכים בקיום נישואים גאים, למרות התנגדות בתי הדין הרבניים. לטקס עוצמה הן כעדות לסטאטוס המשפחתי והן כהצהרת כוונות בפני המשפחה, החברים וכמובן אחת מול השניה. האם זוגות להט"בים יכולים להתחתן בקפריסין? יש כיום כעשרים ושש מדינות בהן זוגות חד מיניים מורשים להינשא, מספר הגדל מדי שנה. רב המדינות הללו דורשות כי לפחות אחד מבנות או בני הזוג יהיו אזרחים של אותה המדינה. במדינות אלו, זוג ישראלי להט"ב לא יוכל להתחתן. המדינות היחידות המכירות בנישואים גאים וגם מאפשרות לאזרחים זרים להתחתן דרכן הן דנמרק, פורטוגל, קנדה, ארה”ב ואנגליה. רצוי לבדוק מראש שבמדינה בה בוחרים להתחתן אפשר יהיה גם להתגרש במידת הצורך. ישנן מדינות דוגמת קנדה המאפשרת לזוגות שאינם אזרחים בה להתחתן אבל לא להתגרש. בקפריסין לא ניתן לקבל תעודת נישואין כזוג נשוי, אבל קפריסין כן מכירה באיחוד אזרחי של בני זוג מאותו המין ושמחה להעניק תעודה זו גם לבני זוג להט"בים שאינם אזרחים קפריסאים. המשמעות היא שהתעודה והטקס יהוו הוכחה ותמיכה במעמד ידועים בציבור אבל לא תהיו רשומים בתעודת הזהות כנשואים. מה נדרש לעשות על מנת להתחתן בחתונה גאה בקפריסין? רב התהליך המקדים זהה לתהליך שעל זוג שאינו להט"ב לעבור, השוני הוא בעיקר באנשים אליהם יש לפנות בקפריסין ובתעודה אותה מקבלים בסוף התהליך. כמו כל זוג, על שני בני הזוג להוציא אישורים רשמיים המעידים שהם רווקים. אישורים כאלו אפשר להוציא דרך האינטרנט בחינם מרשם האוכלוסין כאן. במידה ואחד מהם (או שניהם) גרושות, גרושים, אלמנות או אלמנים – צריך להשיג גם תעודות גירושין ופטירה. אם מישהו שינה את שמו – צריך להוציא אישור רשמי על שינוי שם. באיחוד אזרחי נדרשים בני הזוג להביא בנוסף על מסמכים אלו גם תצהיר משפטי רשמי על כך שאינם נשואים או מקושרים לאדם אחר. אחרי השגת כל האישורים הללו, צריך לדאוג לתרגם אותם לאנגלית, לקבל אישור נוטריוני שמעיד שהתרגום זהה למקור ולהחתים אותם בחותמת אפוסטיל שנותנת להם תוקף בינלאומי. אפשר כאן להוזיל עלויות על ידי איחוד המטלות הללו ופנייה לשירות תרגום, אישור וחתימת המסמכים כחלק מבקשה קבוצתית. גם בהזמנת חבילה, טיסה או מלון אין למעשה הבדל כלל בין בני זוג להט"בים ואחרים, השוני מתמקד באנשי הקשר מולם יש להגיש את הבקשה לאיחוד אזרחי ואת המסמכים שאותם יש למלא. את המסמכים הדרושים אפשר למצוא כאן. הטקס עצמו נערך במשרדי הרשם בעירייה שבה תבחרו וגם כאן רצוי לשריין מראש את התאריך. שימו לב שהחתימה והטקס אינם מתבצעים בחדרים הייעודיים לחתונות אזרחיות ואם אתם מתכננים על אורחים כדאי לתאם ולוודא מראש כי לעירייה שבה בחרתם אין בעיה עם הנושא הזה. הכתבה נכתבה ע"י אתר free-wedding.info לפרטים נוספים על חתונה גאה בקפריסין ניתן למצוא בלינק הבא: חתונה גאה בקפריסין ניתן ליצור בטלפון: 051-55-44-300 או במייל free2wedding@gmail.com

כמה פעמים נאלצנו לשמוע את השאלה- בשביל מה בכלל צריך מצעד? לקראת אירועי הגאווה של 2019, ביקשנו מהמתנדבים.ות שלנו לחזור אחורה אל החוויות מהמצעדים הראשונים שלהם.ן, ולספר איך הרגיש להביא גאווה הביתה, לעיר מולדתם. הדברים שלהם ושלהן מזכירים את הסיבות שבגללן כל כך חשוב שנצעד מידי שנה כאילו זו הפעם הראשונה, ונביא גאווה לכל עיר ועיר במדינה, ולכל אחת ואחד. סיפורים כאלו ממשיכים להיכתב כל יום, המחויבות שלנו היא להמשיך את המאבק שלנו ולעשות הכל כדי שיהיה להם סוף טוב. איתמר " שנת אלפיים הייתה שנה של "פעם ראשונה" בהרבה מובנים. פעם ראשונה באזרחות, אחרי שנים של צבא, פעם ראשונה לצאת מהבית של אימא ולגור בעיר הגדולה. פעם ראשונה לדאוג לבד לפרנסתך, פעם ראשונה להתאהב בגבר, לקרוס ולהיבנות מחדש ופעם ראשונה להרגיש את הצורך להכריז שאני גאה במי שאני קבל עם וקהילה ועל הדרך להתחכך לראשונה בכל הגברים היפים של העיר, בעידן שעוד אי אפשר היה למצוא אותם במרחב הווירטואלי של אפליקציות וטלפונים חכמים. חיכיתי בקוצר רוח, התרגשתי, פחדתי והתגברתי, מדדתי חולצות צבעוניות וחזרתי תמיד לשחור שהיה כל כך ועדיין מזוהה איתי. יום לפני המצעד אני מקבל טלפון מהבוס החדש שלי במועדון ידוע של מלצרים זמרים: "מחר ב-11 חזרה. תגיע בזמן." גמגמתי, התפתלתי, ניסיתי להסביר כמה היום הזה חשוב לי, אבל וותיק הקהילה, שבשבילו המצעד היה לא חשוב עד בלתי נחוץ הבהיר: "אם אתה רוצה לעלות על הבמה, תגיע לחזרה. תאמין לי שאתה לא מפסיד כלום." ואני? אני רציתי לשיר ורציתי לעשות רושם טוב ורציתי להתפרנס, אז השארתי את הדמעה מאחורי העין והלכתי לחזרה. בראש כבר וויתרתי. הוא ראה שאני בחזרה, אבל ממש לא שם. "לך. תסתלק מפה. אולי שכחתי כמה ההתחלה מרגשת, כמה היא חשובה. תסתלק מפה" הוא אמר בגסות מחויכת אופיינית. ואני? לא הייתי לבוש בהתאם והייתי לבד, בלי חברים, בלי אחותי שכבר ידעה שהיא לא חייבת לבוא איתי ולהחזיק לי את היד. היססתי לרגע, שקלתי ללכת הביתה ואז פשוט תפסתי את התיק ורצתי. נעמדתי על קרן רחוב שעוד חיכתה למצעד, מרוגש וגם מבוהל. זה היה גדול מדי, מוחצן מדי, בודד מדי בתוך ים האנשים. המצעד הגיע. קודם הדי התופים והבס, אח"כ האנשים, המשאיות, הטירוף. אני על שפת המדרכה מהופנט, רוצה לעשות צעד ולהצטרף להמונים. רוצה לרקוד, רוצה להניף דגל, אבל עומד קפוא. מאושר מבפנים ומוזר מבחוץ. המצעד עבר כמו טורנדו, אבל לא כזה שמשאיר שביל של הרס אחריו, אלא כזה המשאיר אושר, אופטימיות ותקווה. ואני עומד עדיין על שפת המדרכה, מרגיש שהנפש חייבת לעבד. ירדתי סוף סוף לכביש, אבל מאותה קרן רחוב, הלכתי הביתה ואולי בפעם הראשונה, הדירה הקטנה בתל אביב הרגישה כמו בית." -------------------------------- אסף "האמת היא שהייתי סקפטי. ציפיתי למסיבה, לצהריים של כיף. לא מעבר. בסוף התבדתי, בגדול. המצעד של 2018 היה המצעד הראשון שלי. כבר הייתי מחוץ לארון ועם בן הזוג שלי, ליעד. כל חיי גרתי בתל אביב ועדיין איכשהו יצא שהתפספס. מצויד בגופיה, ליעד ואני הגענו לשדרות בן ציון ואז התחילה הפליאה. תחושת השייכות, קבלת האחר והשונה, האהבה שלא תלויה בדבר - כל אלה היממו אותי. מאות אלפי אנשים: הורים, ילדים.ות, צעירים.ות, מבוגרים.ות סבים וסבתות (כולל הסבתא האישית שלי - אוהב אותך סבתא❤), שחגגו והמחישו שקבלה ואהבה הן דבר טוב וכולם זכאים להם לא משנה מי הם.ן ואת מי הם.ן אוהבים.ות. החזקנו ידיים והלכנו בין כל האנשים, מוקפים במוזיקה. הצפיפות והחום שביום רגיל או בכל אירוע אחר היו מפריעים, רק העצימו את התחושות שלי. אותו היום שינה אותי ללא ספק. החוויה העצימה עבורי את ההרגשה שאני חלק ממשהו גדול, מקהילה מחבקת שנותנת מקום לכולם, כמו גם את הידיעה שיש עוד הרבה אנשים שתומכים בנו ובזכותנו לשיוויון. ולכם, כל אלה שמבקרים ושתוהים למה זה נחוץ בכלל, ולמה צריך מצעד - אני קורא לכם להצטרף, אפילו אם רק לפעם אחת. אתם כבר תבינו." -------------------------------- אסתר "המצעד הראשון שלי היה בגיל 19. את כל ההתבגרות שלי העברתי בבאר שבע, העיר בה גדלתי, ובאותה תקופה לה"טביות זה ממש לא היה משהו שהיו מדברים עליו – לא בבית הספר, לא במשפחה ולא בכלל. אני זוכרת שבתור נערה מתבגרת החלום שלי היה להגיע לת"א לחוות את העיר הגדולה, לא ידעתי מה זה מצעד גאווה, אפילו לא ידעתי מה החשיבות של מצעד מסוג זה. הגעתי למצעד עם ידיד שלי מהצבא, ואני זוכרת שבתוך כל ההמון, הרעש והבלאגן הרגשתי בבית – נורא התלהבתי מהצבעוניות, מהאווירה, פתאום ראיתי עוד סוגים של אנשים, ראיתי עוד אנשים בגיל שלי (מיותר לציין שהרגשתי שאני היחידה באותה תקופה) אבל בעיקר – עולם חדש נפתח בפניי... מאז, אני מקפידה ללכת כל שנה." ------------------------------- דניאל "וידוי- רק בשבוע שעבר הייתי במצעד הגאווה בפעם הראשונה. אם דניאל של לפני כמה שנים היה יודע שאני מעלה על זה פוסט ציבורי, הוא כנראה היה מעיף לי כרגע את המקלדת מהידיים. גם שנתיים ומשהו של היכרות עם הזהות החדשה הזו, ועם מה שמתלווה אליה, לא הצליחו להעלים ממני לגמרי את הלחץ של לפני. ובכל זאת, למרות כל המורכבות שבלצעוד בעיר כמו ירושלים, הייתה בי מעט הקלה לא מוסברת שזה לא אצלי בבית, בעיר שבה גדלתי, בתל אביב. אבסורדי, אבל כן- בתל אביב. משהו בי שמח מעט על העובדה שלא אצטרך להתמודד עם הסיטואציה בנוף הזה, אותו נוף שמסמל לרוב פתיחות וחופש, אבל בשבילי היה מאיים תקופה ארוכה. כמה דקות בגן הפעמון הספיקו כדי שהלחץ יתחלף עם תחושת שלמות, שייכות וחיוך רחב. איפה שסיפרו לי שמחפשים לעשות רק פרובוקציות מיותרות, אני מצאתי מפגן של קבלה וסולידריות. איפה שאמרו לי שיש לא יותר מפסטיבל מוחצן ומיותר, מצאתי אווירה חמה ומחבקת. איפה שהזהירו אותי לאורך ילדות שלמה שיש אך ורק בושה, אני זכיתי להתמלא בכל כך הרבה שייכות, אהבה וגאווה, גאווה ברורה שגרמה לי להיות מוכן יותר לפעם הבאה שאשמע את השאלה המאוסה והמזלזלת- במה יש בדיוק להתגאות? כי יש לנו, ובכל כך הרבה. באמהות ובאבות שיצאו לבושים בחולצות של "חיבוק חינם" לאלו שצריכים וצריכות, כשהם.ן מנסים ומנסות לתפוס בעין מבטים עצובים שיוכלו לנסות לעודד. בפעילים ובפעילות, בכל הגילאים, בכל הארגונים ותנועות הנוער, כאלו שחברים.ות בקהילה וכאלו שאינם.ן, שיצאו ביום חם להילחם בגל שנאת האחר ששוטף את המדינה ולהיאבק על עיר בירה שפויה שמקבלת את השונה בדיוק כמו שאמורה. בהורים שבצעד לא ברור מאליו עצרו את השגרה בשביל להגיע יחד עם הילדים הקטנים שלהם ושלהן כדי שיספגו ערכים של סובלנות והכלה שכל כך חסרים במדינה הזו. ובעיקר בנו- שעושים ועושת בכל יום משהו שדורש כל כך הרבה אומץ, ואמור להיות כל כך ברור מאליו- להיות עצמנו. שנדרשים ונדרשות לערער על הסטיגמות והמוסכמות החברתיות החזקות ביותר, ולפתח עור של פיל, רק כי יש עוד כאלו שמתיימרים לחלק את העולם לנכון ולא נכון. אלו שלומדים ולומדות להחליף את האשמה והבושה באהבה ובקבלה עצמית, להעלות חיוך ולחגוג את החופש להיות מה שהתאמצנו זמן רב להסתיר. בעוד כמה ימים אצעד בעיר שלי, בתל אביב, ואני כבר לא מאוים, אלא שמח ומוכן להביא את הגאווה הזו שהרגשתי הביתה ולחגוג דווקא כאן, מכל המקומות, את מי שלמדתי להיות. אותו אחד שלפני שנתיים לא העז להגיד בקול את המילה הומו, ועכשיו צועד מלא בביטחון. אותו אחד שנהג להתקפל לתוך עצמו ולהתעטף בבושה ובפסימיות, מתעטף עכשיו בסטיקרים צבעוניים ומבין שלא משנה אם זה בירושלים, בתל אביב או בכל עיר אחרת, שום דבר לא יחזיר אותו להעביר עוד יום אחד בתור מישהו שהוא לא הוא עצמו. ולאלו שממנים את עצמם לדוברים של אלוהים- את הגאווה הזו נביא איתנו לכל עיר ועיר במדינה, אם תרצו ואם לא, ואם כשאתם מסתכלים על כל זה אתם עדיין מעזים לשאול במה יש להתגאות, הבושה היא כולה שלכם. כי "הדרך היחידה להתמודד עם עולם לא חופשי היא להיות כל כך חופשי, עד שעצם הקיום שלך הוא מרד" ------------------------------------- דיוויד "אני שונא לשקר, במיוחד לאמא שלי. ולמען האמת, אני גם מאוד גרוע בזה. באותה נשימה אני תופס מעצמי בן אדם חזק שמסוגל לרדוף אחר האושר שלו, אך עד לרגע שזה מגיע ללחשוף את עצמי מול המשפחה, ובמיוחד מול אמא שלי. שם עדיין יש לי מחסום. אז אני דיוויד, בן 21, ובשנה שעברה (אז בן 20) הגשמתי חלום ופקדתי את מצעד הגאווה הראשון שלי - המצעד בתל אביב. כבר מגיל 17 לא הייתי בארון, אך ידעתי שאני לא מסוגל "לאכזב" את אמא שלי, וממש לא רציתי לשקר לגבי המקום אליו אני הולך. אמנם, באותה נשימה, ידעתי שאני חייב לרדוף אחרי האושר שלי ולא לתת לדעות של אנשים אחרים לעצור בעדי, כי בעיניי הייתה זו מחאה עצמית לשחרור ולנראות עצמיים. אז אמרתי לה לאן שאני הולך. כן, אכן ראיתי אצלה בעיניים חוסר שביעות רצון, אך זה לא שינה לי - ידעתי שאני לא מסוגל יותר. אזרתי את אומץ שקיים בי בתחומים אחרים, ונסעתי למצעד בת"א באוטובוס עם עוד כמה חברות וחברים טובים. החוויה שציפתה לי הייתה מטורפת בכל קנה מידה... הייתה באויר תחושת שייכות מטורפת - העיר שלנו והיא עוטפת אותי! כמובן, זאת הייתה בין המסיבות הכי טובות שאי פעם הייתי בהן, ובאותה נשימה הרגשתי חלק אקטיבי במאבק למען החירות והשוויון של כולנו! המאבק שלנו נחוץ בין היתר בשביל אותם.ן בני ובנות נוער שעדיין חיים בחששות. שהסביבה הקרובה שלהן עדיין לא מקבלת אותן. שהחירות שלהם תחת איום בגלל דעות חשוכות של אחרים". ------------------------------- כולנו מלאי ומלאות תקווה שיגיע היום בו לא נצטרך מצעדים ולא נצטרך סיפורים מרגשים, כי הזכות והחופש לחיות כעצמך יהיו מובנים מאליהם. עד אז, אנחנו נמשיך להביא גאווה הביתה.

מדינת ישראל לא מכירה בנישואים גאים. משמעות היא כי גם אם בני או בנות זוג יינשאו בחתונה אזרחית בחו”ל במדינה אשר תכיר בנישואיהם, ואפילו אם פקידי משרד הפנים ירשמו ויוציאו ספח תעודת זהות בו רשום כי בני ובנות זוג נשואים – המדינה עצמה אינה מכירה בחוקיות הנישואים הללו. בחלק ניכר מהדברים המשמעות של העניין היא שולית, יחסית. הזוגות יקבלו משכנתאות כזוגות נשואים, יקבלו זיכוי במס הכנסה ובביטוח לאומי – אך קיימים מספר היבטים בהם קיים פער משמעותי, בעיקר סביב נושאי ילדים והתאזרחות. כמו לכל הזוגות, גם לזוגות חד מיניים ישנה אפשרות לחיות כידועים בציבור. כידועים בציבור יהיה עליהם להוכיח בכל פעם מחדש כי הם אכן בני ובנות זוג לכל דבר ועניין ובהחלט יתכנו מקרים בהם הם יתקלו בפקידים סרבניים שיערימו קשיים או יטילו ספק בכנות הקשר שביניהם. כדי למנוע זאת רצוי להסדיר את הזוגיות באופן רשמי. איפה ניתן להינשא בנישואים חד מיניים בחו”ל? נכון ל-2018 ישנן 26 מדינות בעולם המכירות בנישואים חד מיניים. המדינה הראשונה שהכירה בנישואים חד מיניים כבר בשנת 2000 היא הולנד. שלוש שנים מאוחר יותר הצטרפה גם בלגיה. בשנת 2005 הצטרפו ספרד וקנדה ומאז הקצב עולה. רשימת המדינות המלאה המכירה בנישואים חד מיניים: ארגנטינה, אוסטרליה, אורוגוואי, איסלנד, אירלנד, אנגליה, ארה”ב, בלגיה, ברזיל, גרמניה, גרינלנד, דנמרק, דרום אפריקה, הולנד, לוקסמבורג, מלטה, ניו זילנד, נורבגיה, סקוטלנד, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה, קולומביה ושבדיה. באילו מסמכים כדאי להצטייד? במרבית מהמדינות הללו, נישואים ככלל (ונישואים חד מיניים בפרט) מותרים רק במידה ולפחות אחד מבני או בנות זוג הוא אזרח או לפחות תושב קבע במדינה. בכל מדינה יש את התהליך הייחודי המאפיין אותה המאפשר נישואין כאלו, תהליך השונה ממדינה למדינה. ככלל, כמעט ללא קשר למדינה בה מתכוונים להינשא, בן או בת הזוג שאינו אזרח המקום יידרש להוכיח לכל הפחות את זהותו, גילו, שמות קודמים ושאינו קשור למערכת יחסים אחרת. על מנת להוכיח זהות יש להצטייד בדרכון בתוקף לחצי שנה לפחות. למרות שהדרכון מצוין גם הגיל, בחלק מן המדינות יש להצטייד גם בתעודת לידה. הוכחת רווקות בארץ ניתנת על ידי הוצאת מסמך הנקרא “תמצית מרשם אוכלוסין”. הן הזוג הזקוק למסמך זה יכול להוציא אותו בעצמו דרך האינטרנט. הוצאת המסמך אינה כרוכה בעלות במקרה זה. המסמך מגיע תוך כשבועיים לכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. זו הזדמנות מצוינת לוודא כי הכתובת הרשומה היא הכתובת הנוכחית ולא כתובת קודמת כלשהי. במידה ובן או בת הזוג הישראלי אינו מתגורר בארץ, ניתן להשיג את המסמך דרך הקונסוליה הקרובה. במידה והמבקש או המבקשת שינה את שמו (כולל שינויים של שם משפחה עקב קשרים קודמים) או היה נשוי בעבר, יש לבקש גרסה מורחבת של המסמך הכוללת שמות וקשרים קודמים. אם קיימים קשרים קודמים יש להצטייד גם בתעודות גירושין \ פטירה רלוונטיות. לפני שממשיכים בתהליך, חשוב לבדוק את החוקים והתקנות הרלוונטיים לכל מדינה ומדינה. ישנן מדינות הדורשות מסמך הנקרא נולה אוסטה – מדובר במסמך אשר המדינה מפיקה ובו נאמר כי למדינה (ישראל) אין התנגדות לקשור את בני ובנות זוג בקשר נישואים. מדינת ישראל אינה מפיקה את המסמך הזה ככלל, ובפרט לזוגות שיש לה התנגדות לנישואיהם כמו זוגות חד מיניים. בחלק מן המקומות ניתן לעקוף קושי זה על ידי הוצאת אישור מהקונסוליה שישראל אינה מפיקה את מסמך נולה אוסטה וקבלת אישור מבית המשפט המקומי במדינה בה תכננתם להתחתן שמבטל את הצורך בהצגת מסמך זה. ומה אם אף אחד מבני ובנות זוג אינו תושב \ אזרח מדינה המאפשרת נישואים חד מיניים? ישנן מספר מצומצם של מדינות המאפשרות נישואים חד מיניים גם לזוג אשר אף אחד מהם הוא לא אזרח או תושב קבע. נכון להיום ישנן חמש מדינות כאלו: פורטוגל, דנמרק, קנדה, ארה”ב ואנגליה. רק זכרו שאם אתם מתכננים על אנגליה – צריך להוציא ויזה מיוחדת שמיועדת לנישואים. השלב הבא: תרגום ואישורו אחרי שדאגתם להצטייד בכל המסמכים הדרושים, תצטרכו לתרגם אותם לשפה של המדינה שבה בחרתם להתחתן, ולאמת את התרגום. לכל מדינה יש את הנהלים שלה לגבי תרגום ואימות. ברב המדינות, אם תגיעו עם המסמכים מתורגמים כאשר התרגום מאושר על ידי נוטריון (עו”ד שקיבל הסמכה מיוחדת לוודא כי התרגום זהה למקור בשפות בהן הוא בקיא) הדבר יהיה מספיק, אולם יש מדינות המחזיקות רשימת מתרגמים מוסמכים שרק הם יכולים לבצע את תרגום המסמכים, והתרגום שלהם מוכר כתרגום מאושר גם ללא חותמת הנוטריון. אם התרגום הנדרש הוא לאנגלית, ניתן לקבל שירות מוזל לתרגום התעודות כאן. חותמת אפוסטיל – מה היא ומתי היא נדרשת? חותמת אפוסטיל היא אישור מדיני רשמי ובינלאומי. יש למעשה שני סוגים של חותמות אפוסטיל: הסוג הראשון מעיד כי הנוטריון אשר אישר שתרגום המסמך זהה למקור הוא נוטריון המוסמך על ידי המדינה לתת אישור כזה. חותמת אפוסטיל כזו (על אישור הנוטריון) ניתן להשיג בכל בית משפט השלום בכל עיר. יש להגיע עם התעודה והאישור הנוטריוני ולאחר בדיקה ותשלום אגרה – החותמת תינתן. שימו לב – ניתן לשלם עבור החותמת רק באמצעות כרטיס אשראי במזכירות בית המשפט (או לקחת מהמזכירות טופס שאותו ניתן לשלם גם בבנק הדואר). יש מדינות עבורן חותמת אפוסטיל כזו מספיקה. הסוג השני של חותמת אפוסטיל היא חותמת שאותה ניתן לקבל רק במשרד החוץ בירושלים, שד’ יצחק רבין 9 קריית הלאום. השרות ניתן בענף אימות מסמכים ציבוריים בין השעות 8:30-12:30 (לא בחול המועד פסח). הסוג הזה משמש כדי לאמת שהתעודה (המקורית והתרגום) הם תעודות רשמיות של המדינה. ברב המדינות – זו החותמת הנדרשת. גם כאן, יש לשלם אגרה. את האגרה ניתן לשלם בעמדות תשלום במקום, או באינטרנט מראש או בבנק הדואר – חשבון מס’ 0-026789, משרד החוץ. אגרת החותמת (מכל אחד משני הסוגים) היא 34 ₪ למסמך. חותמת אפוסטיל מקובלת על כל מדינה החתומה על האמנת האג. אם המדינה בה אתם מעוניינים להתחתן חתומה על אמנה כזו – החותמת מספיקה. במידה והמדינה איננה חתומה על האמנת האג, ניתן לאמת את התעודות במשרד החוץ, ללא עלות, בהתאם לדרישות המדינה שבה תתחתנו. ומה קורה אם נפרדים? במדינת ישראל, כל ענייני הזוגיות הם למעשה תחת עינה הפקוחה של הרבנות. כיום, אין אף גוף דתי המכיר בנישואים חד מיניים בארץ. כאשר זוג חד מיני שנישא בחו”ל ורשום בתעודת הזהות כזוג נשוי – מעוניין להיפרד יהיה עליו לעשות את אחד משני הדברים הבאים: או לנסוע להתגרש במדינה שבה הם נישאו, או לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שיורה לרבנות להוציא הוראה שהנישואים אינם מוכרים (או בפועל – מבוטלים). בחלק מהמדינות כמו ארה”ב וקנדה, זוגות שאינם אזרחים יכולים להינשא אך לא להתגרש כך שהאופציה היחידה הפתוחה היא פנייה לבית המשפט להתרת הנישואים. עד היום היה פסק דין תקדימי אחד שעשה שימוש באפשרות זו. הכתבה נכתבה ע"י אתר free-wedding.info לפרטים נוספים על חתונה גאה ניתן למצוא בלינק הבא: חתונה גאה ניתן ליצור בטלפון:051-55-44-300 או במייל free2wedding@gmail.com

חתונה אזרחית בחו"ל מהווה אופציה לזוגות ישראלים אשר מוצאים את עצמם עומדים בפני החוק הישראלי מבלי יכולת להינשא. כיום אין דרך חוקית שבה בני זוג יכולים להתחתן בחתונה אזרחית בארץ. אם אין חתונה אזרחית בארץ, מה אפשר לעשות? אפשרות אחת היא לא להתחתן. בגלל שכיחות תופעת מסורבי החיתון בארץ נוצר מעמד ביניים חוקי הידוע כ”ידועים.ות בציבור“. ידועים.ות בציבור הם זוגות שמקיימים משק בית משותף, חיים יחד תחת קורת גג אחת ומוכרים בציבור כבני או בנות זוג. לזוגות המוגדרים כידועים בציבור זכויות כמעט זהות לאלו של זוג נשוי בזכות שכיחות התופעה וריבוי פסקי הדין התקדימיים אשר קיבעו את המעמד המיוחד. למרות זאת, בני או בנות זוג להט"בים נבדלים באופן משמעותי מזוגות אחרים בשוני הנוגע לאימוץ ילדים, פונדקאות ונושאים אחרים הקשורים בילדים. בעיה נוספת, הכרוכה במעמד הידועים בציבור היא העובדה כי המעמד מעומעם – בכל ערכאה יש להוכיח מחדש את המעמד על מנת לזכות בזכויות, והוכחת המעמד איננה עניין בירוקרטי אלא נתון לשיקול דעת והרצון הטוב של האחראי. אפשרות נוספת היא לנסוע לחו”ל ולהתחתן בנישואים אזרחיים שם. כאשר בני או בנות זוג נישאים בנישואים אזרחיים בחו”ל הם יכולים לדרוש מפקיד משרד הפנים שירשום אותם כנשואים בתעודת הזהות. רישום זה, גם אם אין לו תמיד תוקף חוקי כזה שמדינת ישראל מכירה בו הוא חשוב לזוגות רבים וכן מוריד את כמות השאלות וההסגות ביחס למערכת היחסים בין בני הזוג. מרבית הזוגות המתחתנים בחו”ל בוחרים בקפריסין: מדינה קרובה אשר מאפשרת לזרים להינשא בתחומה בקלות יחסית. הבעיה עבור זוגות להט"בים היא שקפריסין עצמה אינה מאפשרת נישואים חד מיניים אלא רק איחוד אזרחי. איחוד אזרחי דומה במהותו לנישואים, ומבחינת קפריסין אין הבדל של ממש בינם, אבל מבחינת מדינת ישראל רישום של איחוד אזרחי אינו מקנה זכות להירשם כזוג נשוי בתעודת הזהות. אם לא בקפריסין אז איפה כן? זוגות להט"בים יכולים להינשא בכל מדינה בעולם המכירה בנישואים גאים, במידה והם מורשים להתחתן באותה המדינה. כיום ישנן 26 מדינות ברחבי העולם המכירות בנישואים גאים אולם רק חמש מדינות המאפשרות לזוגות גאים זרים להתחתן בהן. חמשת המדינות בהן זוגות גאים יכולים להתחתן הן: פורטוגל, קנדה, ארה”ב אנגליה ודנמרק. פתרון קנדה או ארה”ב הוא פתרון יקר, כרטיסי הטיסה בלבד יכולים להגיע ל-700$ כאשר מוכנים להתפשר על זמן הטיסה ומספר עצירות הביניים ועד לכ-1400$ לטיסות ישירות. אנגליה גם היא אינה זולה במיוחד והליך הוצאת הוויזה המיוחדת לנישואין עלול להיות ארוך, מסורבל ויקר. החיים בפורטוגל פשוטים יותר אבל רצוי להצטייד בעורך דין מקומי כדי להימנע מסיבוכים וכדי להבין על מה מדברים וחותמים ואילו בדנמרק ידידותיים יותר וישמחו להתנהל מול זרים באנגלית, גרמנית או דנית. עדכון החוק החל מ-1 בינואר 2019 החל מתאריך זה החוק לחתונות בדנמרק שונה מאט ויש לעבוד על פי החוקים החדשים. ההמלצה שלנו היא לקרוא את ההוראות באתר הרשמי. עיריית קופנהגן למתחתן בדנמרק ובאתר משרד הפנים של דנמרק. אלה הם העדכונים החשובים: 1.ההתנהלות הראשונית היא מול משרד הפנים הדני – יש להגיש בקשה להתחתן ל-Statsforvaltningen או State Administration בשפה אנגלית ולקבל רישיון חתונה. לאחר קבלת האישור יש לקבוע תאריך מול העירייה בדנמרק. 2. תוקף הרישיון לחתונה בדנמרק – תקף רק ל-4 חודשים אז יש לקחת בחשבון שמרגע קבלת הרישיון יש לכם מקסימום ארבעה חודשים עד לטקס החתונה. 3. מסמכים – החוק החדש דורש מכם לתרגם ולהחתים בנוטריון מסמך הנקרא תמצית רישום ממשרד הפנים. בנוסף לתרגום יש להחתים את המסמכים במשרד החוץ בירושלים ובבית המשפט באפוסטילים. תוקף תמצית הרישום כמו הרישיון תקפה מקסימום ל-4 חודשים. בנוסף חובה שיהיה מצוין בתמצית רישום את העיר לידה שלכם כמו שהיא כתובה בת.ז. יש לציין זאת באת הוצאת תמצית הרישום ממשרד הפנים או כאשר מזמינים אונליין (בשלב השלישי בפרטים האישיים לסמן V ליד פרטי עיר לידה ולרשום מתחת את עיר הלידה ) מדריך הוצאת רישום אונליין ניתן לראות כאן 5. דמי טיפול – עלות הבקשה היא 1650 קרונות בערך 230 יורו. יש למלא את הבקשה דרך האתר הזה https://familieretshuset.dk/en התשלום מתבצע בהעברה בנקאית בפרטים המופעים בהמשך העמוד. 6.תצטרכו לצרף לבקשה שלכם צילומים של המסמכים : · . הדרכונים שלכם: כל עמודי הדרכון, כולל כריכה קדמית ואחורית. · . תמציות הרישום: העמוד עם הפרטים והעמוד האחורי עם חותמת האפוסטיל. · . התרגומים לאנגלית של הנוטריון, עמודי אישור התרגום וחותמות האפוסטיל. 7. לאחר קבלת הרישיון יש להירשם ולקבוע תאריך בעירייה דרך הלינק הבא : http://www.kkvielse.smartqueue.dk/ במקרה של בעיה ניתן לפנות לאיימל הזה:bryllup@kff.kk.dk הטקס הוא ללא תשלום. 8. חותמת אפוסטיל במשרד החוץ הדני – חובה להחתים את תעודת הנישואין בחותמת אפוסטיל אחר המסמסכים לא יהיו תקפים בישראל. את החותמת עושים במשרד החוץ הדני הממוקם בקרבת בניין העירייה. יש לשם על האפוסטילים מראש בלינק הבא: תשלום אפוסטיל בדנמרק (יש להחליף שפה לאנגלית בפינה הימנית של העמוד). העלות היא 200 קורונות בערך 30 יורו לחותמת. אתם מקבלים שני תעודות נישואין לא חובה להחתים בשניהם החלטה היא שלכם. מה צריך כדי להתחתן בדנמרק? כדי להתחתן בדנמרק תהיו זקוקים קודם כל למסמכים. המסמכים שתזדקקו להם מהארץ הם דרכון בתוקף לחצי שנה לפחות ותמצית רישום ממשרד רישום האוכלוסין ששם כתובים הנתונים הבאים: שם, תאריך הלידה, מקום (עיר) הלידה, כתובת נוכחית, אזרחות ומצב משפחתי. לאחרונה, טופס תמצית הרישום שונה מעט וכבר אינו מכיל את עיר הלידה. כדי להתגבר על מכשול זה אפשר להוציא בנוסף תעודת לידה שם העיר מצוינת. אם אחד מבני או בנות הזוג אינו ישראלי, יהיה עליו להוציא תעודות מקבילות מנציגות ארצו. אם אחד מבני או בנות הזוג שינה את שמו או היה במערכות יחסים רשמיות קודמות, יש לבקש להוציא תמצית רישום מורחבת הכוללת את הפרטים הללו (שינוי השמות \ מערכות יחסים קודמות). לא לשכוח לציין מה היא סיבת הבקשה. אם שני בני או בנות הזוג משתמשים באותו המחשב כדי להפיק את הבקשות לתמצית רישום / תעודת לידה – חשוב לרענן את המסך (F5) בין הבקשות ולוודא כי מספר האסמכתא בצד שמאל למעלה השתנה. חשוב להוציא תמצית רישום בסמוך למועד הגשת הבקשה לנישואים, כיוון שבמידה ועברו יותר מ-4 חודשים מתאריך הוצאת התמצית ועד להגשת הבקשה יהיה צורך בהוצאת תמצית חדשה. את התעודות ניתן להוציא דרך האינטרנט בחינם (לאזרחים ישראלים שנולדו בישראל). התעודות מגיעות בדואר תוך כשבועיים לכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין. כיוון שהתעודות (הישראליות) מתקבלות בעברית, לפני המשך התהליך יש לתרגם אותן לאנגלית. ככלל, יש לבצע שלוש פעולות לגבי המסמכים: לתרגם, לאשר את התרגום באישור נוטריוני המעיד על כך שהתרגום זהה למקור ולהחתימם בחותמת אפוסטיל אשר מאשרת כי המסמכים הללו הם מסמכים רשמיים מוכרים על ידי מדינת ישראל. אפשר לבצע את כל השלבים הללו יחדיו באמצעות שימוש בשירות התרגום-החתמה ואישור הקבוצתיים. תהליך אישור המסמכים בדרך זו הופך להיות פשוט מאד: מצלמים את המסמכים, מצרפים אותם לטופס הבקשה המקוון, משלמים ומקבלים את המסמכים מוכנים וחתומים תוך מספר ימים. בדנמרק לא מתעקשים על אישור נוטריוני לתרגום ומוכנים לקבל תרגום של “מתרגם משכיל” – אך הדרישות למי מהווה מתרגם משכיל לא ברורות וחבל לקחת סיכונים, להגיע לדנמרק ולגלות שבגלל בעיה במסמכים לא תוכלו להתחתן. החתונה בדנמרק קחו בחשבון שהייה של שלושה ימים בדנמרק על מנת להשלים את כל הדרוש לחתונה עצמה. ביום הראשון יש להתייצב בבית העירייה עם כל המסמכים (המקוריים) התרגומים הצילומים והאישורים. הצגת המסמכים נעשית בקבלה לבית העירייה, בצד שמאל מיד לאחר הכניסה בדלת החיצונית של בית העירייה. נוסף על בדיקת המסמכים תתבקשו למלא שאלון ולציין באיזו שפה תהיו מעוניינים שהטקס יתנהל בה מבין: אנגלית, גרמנית או דנית. למחרת יש להגיע לאולם הנישואין שבבית העירייה עשר דקות לפני המועד שנקבע עבורכם. המועד נקבע עבור מספר זוגות בו זמנית – אין מה להודיע שאכן הגעתם אלא רק להתאזר בסבלנות לתורכם. הכניסה לאולם הנישואים היא דרך הרחבה הפנימית המקורה של בניין העירייה. מצד ימין תראו קשת וליד מדרגות לולייניות המובילות לחדר ההתארגנות ומשם לחדר ההמתנה. כאשר יגיע תורכם יקראו לכם להכנס לחדר בו מתנהל הטקס עצמו. בטקס יש מקום לנוכחות של עד 60 אורחים אך הטקס עצמו קצר מאד וכולל החלפת טבעות ואמירת I DO. אין קוד לבוש מחייב בזמן החתונה. העירייה דואגת לשני העדים, אם רוצים אפשר לארגן עדים פרטיים ולתאם זאת עם העירייה יום קודם לכן. ביום השלישי יש להגיע עם תעודת הנישואין שקיבלתם לאחר הטקס אל משרד החוץ הדני בכתובת: Asiatisk Plads 2 DK-1448 Copenhagen K. המשרד נמצא כעשרים דקות הליכה מבניין העירייה ופתוח בין הימים שני – שישי בין 09:00-12:00 וביום חמישי גם בין השעות 13:30-15:30. כדאי להתעדכן באתר משרד החוץ ולוודא כי המשרד אכן פתוח באותו היום. מנובמבר 2018 החותמות תופסות גם למסמכים מקוונים. ישנם ארבעה מועדים (ביולי ואוגוסט) בהם מתקיימים הטקסים באוויר הפתוח. אפשר לבדוק באילו תאריכים העירייה מקיימת טקסים אלו כאן. אפשר גם לציין בטופס הבקשה מיקום אחר (דורש תשלום אגרה נוספת בגובה של 3800 קרונות דניות או בערך 510 יורו – גובה התשלום הסופי נקבע בהתאם להוצאות נסיעה ופרמטרים נוספים). הרשם יגיע למיקום שנקבע כ-15 דקות לפני הזמן שנקבע ויצפה גם מכם להיות שם בזמן. במידה ותבחרו לארגן את החתונה שלא בבית העיירה מומלץ להיעזר מארגני חתונה מקומיים שידאגו לכל הסידורים הדרושים. הכתבה נכתבה ע"י אתר free-wedding.info לפרטים נוספים על חתונה גאה בדנמרק ניתן למצוא בלינק הבא: חתונה גאה בדנמרק ניתן ליצור בטלפון:051-55-44-300 או במייל free2wedding@gmail.com

בישראל של 2019 חי ציבור שלם של אזרחים ואזרחיות שלא ניתנת לו מהמדינה אף דרך חוקית לקבל הכרה חוקית בזוגיות. מצב אבסורדי שכזה מדגיש את הצורך המהותי להעניק אלטרנטיבה אזרחית הולמת למסד את היחסים שלא דרך הרבנות, אותה דרישה שעולה גם מצד זוגות הטרוסקסואלים שמאסו בממסד הרבנות ושבוחרים מתוך השקפה להינשא בדרך אישית משלהם, או לא להינשא ופשוט לחיות את חייהם יחד, ובכך מוכיחים שהחתונה ההלכתית כבר איננה ברירת המחדל של זוגות בישראל. בדיוק לשם כך נועדה תעודת החיים המשותפים ללהט"ב- מיזם משותף שהושק לפני כחודש ביוזמה משותפת של ארגון הוויה (ישראל חופשית) והאגודה למען הלהט"ב. למעשה, רעיון התעודה איננו חדש. ארגון הוויה השיק תעודת חיים משותפים כבר ביוני 2016 עבור זוגות חד מיניים ודו מיניים כאחד, ומאז כבר מאות זוגות הנפיקו אותה במקביל לחתימה על תצהיר חיים משותפים. אם כך, עולה השאלה הלגיטימית- מדוע יש צורך בתעודת ייחודית עבור זוגות מקהילה הגאה? ראשית, הכנסות התעודה הולכות לקידום מאבק הקהילה ולפעילות האגודה וישראל חופשית. מעבר לכך, בנוסף לקריאה הכוללת לנישואים חוקיים שלא דרך הרבנות, יש בצעד שכזה עליית מדרגה במאבק הלהט"בי לשוויון זכויות ולאפשרות החוקית של הציבור הלהט"בי להינשא. כאמור, המצב הנוכחי טומן בחובו בעייתיות חמורה עוד יותר עבור קהילת הלהט"ב, משום שבניגוד לאלו שבוחרים ובוחרות בנישואים אזרחיים מבחינה אידאולוגית, חברי הקהילה לא מקבלים כיום אף דרך חוקית להינשא. לאור כך עולה הצורך לחדד ולמקד את האקט המחאתי, כאשר המטרה בתעודה ייחודית שכזו היא לעודד את חברי וחברות הקהילה לקבוע עובדות בשטח ולהעלות את המודעות לנושא הלהט"ב בפרט. ועדיין- אין ספק שהמאבק הכולל לנישואים אזרחיים, בין אם לזוגות מהקהילה ובין אם לא, הוא משותף. “זהו רק צעד אחד במאבק" מספרת ענבר מארגון הוויה, "אין ספק שזהו לא היעד, ואנחנו נמשיך במאבק עד שתהיה חלופה אזרחית ראויה וחוקית לנישואים ההלכתיים. אך בכל זאת, התעודה הזו מהווה הצהרה נחרצת לכך שזוגות בישראל דורשים דרך אחרת למסד את הקשר ביניהם". זו בעצם הצורה החלופית המקסימלית שמתאפשרת כיום מבחינה חוקית למיסוד זוגיות חד-מינית. מבחינה סימבולית, צעד שכזה יכול להיות שווה ערך לחתונה לכל עניין ודבר, וזוגות מסוימים אף רואים במעמד ההנפקה מין טקס משל עצמו. מה שחשוב לא פחות הוא האמירה המחאתית שיש בצעד שכזה. "מי שהפך את החתונות לעניין פוליטי, מקבל כעת את החתונות בתור אקטיביזם" טוענת ענבר, "ככה נראה מאבק- החתונה הפכה לאקט מחאתי ולצורת מאבק יצירתית". הבחירה לא לשבת בחיבוק ידיים ולא לקבל את המציאות כפי שהיא, אלא ליצור בעצמנו ובשביל עצמנו דרך למסד את היחסים, אם תרצה המדינה ואם לא, היא צעד חשוב בדרך לשוויון ולאפשרות החוקית שלנו, בני ובנות זוג מהציבור הלהט"בי, להתחתן מבחינה חוקית. חשוב להדגיש שמעבר להיותה אקט מחאתי, יש חשיבות מהותית לתוקף שנותנת תעודה שכזו עבור בני או בנות הזוג. "משמעות התעודה היא שאתם.ן מקיימים.ות חיים משותפים ושאתם.ן זוג לכל דבר, בעוד שהמסגרת המשפטית מנותקת מהרבנות." מספרת רחלי מהמחלקה המשפטית של האגודה. "חתימה על תצהיר חיים משותפים נעשית בליווי עו"ד מוסמך ומעניקה לזוג סטטוס משפטי של "ידועים בציבור". התעודה מוכרת בחלק מהמשרדים ומהגופים הממשלתיים כמו מחיר למשתכן וביטוח לאומי, ותשרת אתכם.ן בהליכים אל מול רשויות ובתי עסק (בנקים, בתי ספר, גני ילדים וכד') במטרה להוכיח שאתם.ן זוג למרות שבתעודות הזהות אינכם.ן רשומים.ות כנשואים.ות." אמנם קיימות דרכים חלופיות להשיג סטטוס של "ידועים בציבור", אך מעבר לעובדה שהן יקרות יותר משמעותית, הכסף לא הולך לקידום המאבק אלא לכיסים פרטיים. התוקף החוקי אמנם תלוי בשאלה האם הגוף עצמו מכיר בסטטוס של "ידועים בציבור", כאשר הגמישות והנכונות משתנה מגוף אחד לאחר, אך עם הזמן המודעות מחלחלת ומתעצמת, כך שעוד ועוד גופים בכך, והרשימה שלהם מתעדכנת מיום ליום. היחידה המשפטית אף מלווה זוגות לאחר החתימה, ובמידה ואלו נתקלים בקשיים אל מול גוף כזה או אחר, מתערבת היחידה במטרה לפתור זאת. תצהיר משפטי שכזה הוא למעשה הדרך המקסימלית עבור זוג להט"בי לקבל הכרה בזוגיות מגופי המדינה וכדי לקצר בירוקרטיה. המשמעות היא שהאלטרנטיבה כיום עבור זוג חד-מיני היא להישאר ללא שום עוגן חוקי לזוגיות, ואין ספק שזה לא עדיף. הגיע הזמן למעשים! זו הדרך שלנו להבהיר חד וחלק- הזוגיות שלנו לא שווה פחות. לא נסכים שיתייחסו אליה כך ולא נעצור עד שהחוק יכיר בכך באופן מלא. עד אז נמשיך להינשא ולמסד את האהבה שלנו בכל צורה שתתאפשר, בין אם ירצו ובין אם לא. אז איך מנפיקים תעודה? לחצו כאן, או שלחו מייל לכתובת legal@havaya.info ונחזור אליכם תוך שני ימי עבודה על מנת לתאם פגישת ייעוץ בנוכחות עו"ד במהלכה תחתמו על התצהיר ותנפיקו תעודה.

אז החלטתם ללכת לחוגי בית ואירועים של פוליטיקאים? הנה כמה נקודות שיעזרו לכםן: 1. תגיעו לכמה שיותר מפגשים עם פולטיקאים/ות! בימים האלה מתקיימים כל יום עשרות אירועים עם פוליטיקאים, תוכלו למצוא אותם בעמודי הפייסבוק והטוויטרים שלהם. 2. תשאלו את המועמד.ת מה הם הולכים לעשות למען הקהילה הגאה במידה ויי בחרו. אל תסתפקו רק בהבטחות ריקות או סיסמאות גדולות. תבקשו מהם שיסבירו בדיוק מה הם מתכוננים לעשות בתקציבים, בחקיקה, בועדות. איך הם מתכוונים לעצור את הלהטבופוביה, את ההסתה של הרבנים. בשנה האחרונה דווחו מעל ל1500 מקרי להטבופוביה- איך הם יעצרו את זה? תתעקשו שיסבירו לכם כיצד הם הולכים להוציא את זה בפועל גם בקואליציה אנטי להט"בית. 3.תשאלו האם מתכוונים להכניס חקיקה להט"בית כתנאי לכניסה לקואליציה 4. אל תלכו לבד, קחו אתכם חבר או חברה שיצלמו אתכם מהצד. לא צילמת לא עשית! 5. תעלו את הסרטון ברשתות החברתיות או שלחו לנו בפייסבוק והנה עוד 2 עצות זהב איך להתמודד בחוג בית או באירוע עצמו. פוליטיקאים שמגיעים לחוגי בית באים מוכנים עם דפי מסרים משוננים היטב. יש להם תשובות מוכנות לכל דבר, הם רגילים לענות תשובות גדולות ומפוצצות על אידאולוגיה. לפעמים הם שוכחים שפוליטיקה מתבטאת בסופו של יום בחיים שלנו, האזרחים והאזרחיות. לכן העצה הראשונה היא למרות שאומרים לכם לשאול שאלה קצרה, קחו דקה או שתיים, הציגו את עצמכםן, ספרו מי אתם, מאיפה אתם בארץ, מתי יצאתםן מהארון ובעיקר איפה הקשיים שלכםן כלהט"בים מתבטאים ביום יום. בין אם מדובר בבעיות מול מערכות המדינה, החוק, הסתה או אלימות מילולית או פיזית שאתם חווים. העצה השניה היא- הכינו שיעורי בית! לפני שהגעתם לחוג בית, תעשו חיפוש קצר על המועמדים שיהיו באירוע, קראו על ההיסטוריה של הצבעה שלהם בענייני הקהילה הגאה, התבטאויות שונות. ותשאלו אותם על ההיסטוריה שלהם הכנו לכםן כמה שאלות שיוכלו להנחות אתכםן בחוגים עצמם: שלום לשר XXX, קוראים לי YYY ואני בת/ן FFF ואין לי זכויות במדינה הזאת 1. אני רוצה לדעת אם אתה הולך להצביע בעד הזכות שלי להתחתן, להקים משפחה, להירשם כהורה. אם למתפרצ/ת יש בני זוג שיחזיקו תמונה שלהם ויראו אותו 2. איך יכול להיות שהממשלה והמדינה מממנות את כל הגופים שמסיתים נגדנו! 3. האם אתה מתחייב שהמפלגה שלך לא תיכנס לממשלה שאין בה בקווי היסוד שוויון זכויות לקהילה הגאה? בהצלחה! רוצים לעזור עוד? הצטרפו לקמפיין הבחירות