בשנת 2016 הגישו בנות הזוג אורלי ורוית צור-וילסברג
יחד עם האגודה ובייצוג של משרד עורכי הדין קלעי
רוזן עתירה לבג"ץ כנגד מרשם האוכלוסין ושר הפנים. העתירה עסקה בבקשה פשוטה: הורו למדינה לאכוף שוויון ברישום הורות בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות גאים.
לפני כשעה החליטו שופטי בג"ץ לדחות את העתירה - זאת משום שבטפסים נעשה שינוי מינורי שעל פניו פותר את הבעיה.
נימוקי בית המשפט:
בית המשפט הכיר בכך שהורים הטרוסקסואלים נשואים נרשמים ללא צורך בהליך משפטי, גם אם נעזרו בתרומת זרע אבל קבע שאין בכך אפליה מול בנות זוג נשואות מאחר שלהטרוסקסואלים קיימת "חזקת ביולוגיות".
לגבי בני זוג לא נשואים, לעומת זאת, בית המשפט קבע שעד להגשת העתירה אכן הפלו נשים, מאחר שאפשרו לגברים שאין להם זיקה לילד להירשם כאב ללא צורך בצו הורות.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע שמאז העתירה, שונו הטפסים כך שגם זוג הטרוסקסואלי שנעזר בתרומת זרע צריך לעבור תהליך של הוכחת זיקה הורית כמו זוג נשים, ובמובן זה, הושג שוויון לבנות זוג נשים בכך שמצבם של זוגות הטרוסקסואלים הורע גם כן. בפועל מעולם לא נתבקש גבר שנעזר בתרומת זרע להעזר בתהליך הוצאת צו הורות – אך עובדה זו לא נידונה בכלל בפסק הדין.
בשביל רישום ההורות, אלפי זוגות של נשים להט"ביות מוצאות את עצמן כפופות להליך משפטי אחר - ארוך, מסועף ויקר, בו הן נדרשות להוכיח את מעמדן כהורה חוקי. ללא תהליך זה, האם לא יכולה לקחת את התינוק לטיפת חלב, לרשום את הילדה לגן או אפילו להיות האפוטרופוסית החוקית אם חס וחלילה קורה משהו לאם השנייה.
ראוי היה שהמחוקק, כמו גם בית המשפט העליון, לא יסתפקו בשוויון בירוקרטי למראית עין אלא יפתרו את אי השוויון בין אזרחי המדינה. מדובר בזוגות להט״ב שכל פשעם הוא רצונם להיות הורים, וכאשר הם כבר צולחים את כל הקשיים שהערימה עליהם המדינה והצליחו להביא ילדים לעולם, הם נתקלים בחומה נוספת, מיותרת וארכאית.
בשורה התחתונה, המדינה מייצרת מנגנון רישום הורות מפלה שנועד להקשות ולסבך את חייהם.ן של להט"ב בזירה נוספת, שינוי של טופס אולי מייצר טיעון משפטי קביל, אך לא פותר את הממשלה מאחריות מוסרית לכל אזרחיה.
המאבק שלנו לא יפסק עד לביטול ההכבדה הביורוקרטית, המתישה והיקרה שזוגות להט״ב נאלצים לעבור מיד אחרי הלידה ועד למימוש הזכות הבסיסית של כולנו למשפחה והורות.