במערכות יחסים בנות ימינו, ובפרט מערכות יחסים להט"ביות, מונוגמיה כבר אינה ברירת המחדל. קשרים רבים מתנהלים כיום בצורות שונות וייחודיות, שלאו דווקא נופלות תחת ההגדרה של שמירת אמונים לבן או בת זוג יחיד.ה.
מונוגמיה, שמהותה קיום יחסי מין עם פרנרט.ית יחיד.ה באופן בלעדי, מושתתת על אמון ומספקת תחושת בטחון ויציבות בקשר. רבים יטענו בימינו שמחויבות בלעדית לאדם אחד מעניקה תחושת ביטחון וקרקע יציבה עבור בני או בנות הזוג. אך האם תחושת הביטחון בהכרח מעידה שזוהי הצורה הבריאה יותר של מערכת יחסים? יציאה מגבולות המונוגמיה אכן טומנת בחובה תחושת סיכון מסוימת, אך פירוש הדבר הוא לאו דווקא שזו אינה הצורה האידאלית. ראשית, מדובר בשינוי, ושינוי מטבעו מלווה בפחד וספק. מה גם שבמקרה של יחסים לא מונוגמיים, ובייחוד של יחסים לא מונוגמיים וחד-מיניים, אין מודל חברתי מגובש, בניגוד למודל המונוגמי הבנוי והמקובל שנפוץ בחברה. בני או בנות זוג להט"ב שמחליטים לפתוח מערכת יחסים מוצאים עצמם צועדים לעולם חדש ושונה שדורש מהם לנווט את עצמם בעצמם, לא תמיד עם מפה ברורה.
ההיסטוריה הביאה את המונוגמיה להיות מין טאבו חברתי, ולכן, בנוסף לכל, פתיחה של מערכת יחסים יכולה להיתפס פעמים רבות כחריגה מהתכתיבים החברתיים שהתגבשו, וכשחייה "כנגד הזרם". כל אלו ועוד מביאים לכך שיציאה מגבולות המונוגמיה אכן מלווה בחשש מסוים. מדובר ביציאה מאזור נוחות מוכר לעולם פחות מוסכם ומגובש, שמאופיין באי ודאות מסוימת, וכמו כל יציאה מאזור הנוחות- זהו צעד מאיים, אך אין זה אומר שזהו צעד פחות נכון או בריא עבור בני או בנות הזוג.
"האפשרות של פתיחת היחסים עולה אצל זוגות בשלבים שונים של הקשר, ונובעת פעמים רבות מירידה כללית בתשוקה בין בני או בנות הזוג, או מחוסר סיפוק של אחד מבני הזוג מחיי המין" מספר אסף בבס, פסיכולוג מהקליניקה הלהט"בית של האגודה. "האפשרות של פתיחת מערכת היחסים עשויה להעלות רגשות של קנאה ורכושנות, וכן איום על עתיד הקשר מתוך האפשרות של התאהבות או התפתחות קשר רגשי עם פרטנר אחר. לא פעם הדבר מאיים על הדימוי העצמי של הזוג ויכול להעלות שאלות כמו- מה זה אומר עלינו כזוג? כיצד תגיב הסביבה הקרובה? וכדומה.."
קל לעיתים להניח שזוג שמחליט לפתוח את היחסים כנראה חווה משבר מסוים בזוגיות. אך האם זה בהכרח נכון? האם פתיחת מערכת יחסים לא יכולה להוות קרקע יציבה ולהקנות תחושת ביטחון, לא פחות מאשר מונוגמיה?
"דעיכה בתשוקה בין בני הזוג וחוסר סיפוק ביחסי המין עשויים להיות ביטוי של קשיים רגשיים בין בני הזוג, בפרט כאשר קשיים אלו לא באים לידי ביטוי בתקשורת בין בני הזוג" טוען אסף. זוג שמגיע לנקודה כזו, ובוחר להציף את הסוגיה ולנהל שיח גלוי וכנה על הנקודות הרגישות שביחסים, בין אם הן קשורות לחיי המין ובין אם לא, מקבל את ההזדמנות לרדת לשורש הבעיה, ולעיתים להגיע למסקנה שפתיחת היחסים מהווה פתרון. בעיות כאלו נוצרות בכל זוגיות באשר היא, מונוגמית או לא, לכן דווקא תהליך משותף ופתוח של היכרות עם הבעיה ומציאת פתרון מוסכם יכול להוות עדות ליציבות הקשר ולתרום לחיזוקו. האם היה עדיף שבני או בנות הזוג יתמודדו עם הסוגיות בנפרד, ולעיתים בסתר, על מנת לשמור על המבנה המונוגמי המוכר והבטוח? עצם הכנות, השקיפות והנכונות יכולים להוות מקור ביטחון עוצמתי הרבה יותר לזוגיות.
"חשוב שבני הזוג יבררו מה עומד מאחורי הרצון לפתוח את הזוגיות. פתיחה של מערכת היחסים כאשר יש קונפליקטים לא מדוברים בין בני הזוג עשויה להיות ניסיון לפתור את הבעיה מבלי לעסוק בה, דבר שיכול להגדיל את המרחק בין בני הזוג ולהוביל לפרידה", טוען אסף. "כאשר מדובר בירידה של התשוקה הנובעת משגרת החיים, שיח על האפשרות של פתיחת מערכת היחסים פותח דיבור על מה שכל אחד או אחת מרגיש.ה ביחס לחיי המין, על הצרכים שלו או שלה, על הפנטזיות ועל מה שחסר. עצם הדיבור על כך עשוי לעורר את התשוקה ולפתח אפשרויות חדשות בין בני או בנות הזוג במיטה. שיח על פתיחת מערכת היחסים מעלה שאלות על הגבולות והכללים של מערכת יחסים פתוחה- כל זוג מגדיר לעצמו מה יהיה מקובל ומה לא, בעוד שהחוויות בהמשך מובילות להגדרה מחדש. כשפתיחת היחסים נעשית תוך שיח כן וגלוי, חוויות חדשות של הזוג עשויות לעורר מחדש את התשוקה ביניהם או ביניהן, או במקרים אחרים כאשר יש פער משמעותי בצרכים המיניים של שני בני או בנות הזוג, להפחית את התסכול בחיי המין."
אין ספק שצעד שכזה דורש מאמץ משותף של בני או בנות הזוג, ולעיתים מעמיד אותם.ן אל מול ספקות, חששות וקשיים לגיטימיים ביותר. פתיחה של מערכת יחסים יכולה להביא אותנו להתמודדות אל מול סימני שאלה לא פשוטים כמו קנאה, אמון, אגו וכד'. על מנת להתמודד עם צעד שכזה בצורה הנכונה, חשוב שבני או בנות הזוג ימפו בצורה ברורה את הגבולות ויתאמו ציפיות. מערכת יחסים פתוחה יכולה להתנהל בצורות שונות, ועל כל זוג לזהות ולהגדיר באופן סובייקטיבי את המבנה הנכון עבורו. הסתגלות לצורה כזו של יחסים מצריכה כנות הדדית, שקיפות ושיח פתוח ובריא באופן שוטף. אין ספק שמדובר באתגר זוגי, אך עם נכונות משני הצדדים, זוג שבוחר בכך יכול להיווכח שאורח החיים החדש הוא הצורה האופטימלית עבור מערכת היחסים הייחודית שלו ויכול להעצים את הקשר.
השורה התחתונה היא שאין נכון או לא נכון, וחשוב שנזכור שלכל מערכת יחסים יש אופי ייחודי ושונה. מה שיתאים לזוג אחד לאו דווקא יתאים לאחר, ולא ניתן להגדיר מבנה גורף ואחיד עבור כולם. על כן, כל זוג צריך לשאול עצמו באופן סובייקטיבי מה נכון עבורו. אנחנו לא צריכים או צריכות להתאים עצמנו לקודים החברתיים המונוגמיים אם זה לא מה שנכון עבורנו, רק כי זו הצורה הנוחה והמוכרת. מצד שני- מונוגמיה יכולה להוות מודל נפלא למערכת יחסים עבור זוגות מסוימים. יש דרכים רבות לאהוב, ויש צורות שונות לזוגיות- אנחנו כאן כדי לעזור לכם ולכן למצוא את הנכונה עבורכם.ן.
מתלבטים? מהססות? רוצים או רוצות להבין מה הכי נכון בשבילכם.ן בתור זוג? אל תישארו עם השאלות האלו לבד, פנו אל הקליניקה הלהט"בית, מרכז הטיפול והייעוץ של האגודה. בכל המרכזים יושב צוות מקצועי עם הכשרה קלינית ומומחיות בתחום הטיפול בקהילה הלהט"בית. פגישת היכרות להתאמת טיפול ללא עלות.