הגירה והסדרת מעמד של בן/ת זוג גאה



אילו חוקים מסדירים את דיני ההגירה למדינת ישראל? ומה הדין שחל על בן/ת זוג מאותו המגדר המבקש/ת להביא את בן/ת זוגו/ה לארץ?

במדינת ישראל ישנם שלושה חוקי הגירה עיקריים. החוק הראשון, הוא חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), אשר מסדיר את אופן הכניסה לישראל והיציאה ממנה. חוק ההגירה השני, הוא חוק האזרחות, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק האזרחות"), המגדיר את הזכאות לאזרחות והאופן שבו ניתן לקבל מעמד של אזרח. החוק השלישי הוא חוק השבות התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"), המקנה לכל יהודי, בן ונכד של יהודי את הזכות לעלות לישראל.

שלושת החוקים הללו הם החוקים הרלוונטיים למי שרוצה להגר למדינת ישראל. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי מכוחם של אותם חוקים, קיימים נהלים פנימיים רבים של משרד הפנים, שמסדירים את הדין באשר להגירה במקרים מיוחדים. מקרה אחד הוא המקרה של בן/ת זוג להט"ב של אזרח/ית המבקש/ת להגר לישראל ולחיות עם בן/ת זוגו/ה בישראל. על בני זוג אלה, חלים חוק האזרחות וכן נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין, של משרד הפנים, אשר קובע את ההליך שבו זוג גאה יוכל להסדיר את מעמדו בישראל.

קישור לנוהל:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/israelis_couples_status_procedure/he/5.2.0009.pdf

האם לנישואין אזרחיים של זוג גאה שנישא במדינה זרה יש תוקף משפטי בישראל?

מדובר בשאלה מורכבת. בבג"ץ בן-ארי נקבע "רשם תפקידו לרשום" – תפקיד פקיד משרד הפנים הוא לרשום את הסטטוס המשפחתי של זוג על בסיס תעודת הנישואין הזרה, בלי קשר לסוג הזוגיות או הזהות הדתית של בני הזוג (יהודי/ה או גוי/ה). בפועל, מדינת ישראל איננה מכירה בנישואין אזרחיים של זוגות חד-מיניים. יחד עם זאת, היא מאפשרת לזוגות אלה להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל. במסגרת זו, הם זוכים לקבל ספח חדש לתעודת הזהות שבו רשום מצבם המשפחתי החדש ("נשוי" או "נשואה").

לרישום המצב המשפחתי במרשם אין תוקף משפטי מחייב, והוא משמש ראיה לכאורה לאמור בו. משמעות הדבר היא שהמרשם אינו מעיד בצורה מוחלטת על כך שבני הזוג נשואים (אלא מעיד שהם התחתנו במדינה שבה הנישואים חוקיים) ואינו מקנה להם זכויות מלאות העומדות לבני זוג הטרוסקסואליים נשואים. ואולם, זה עדיין מקנה זכויות מסוימות, אף יותר מידועים בציבור לעיתים.

האם קיימת חובה להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל לאחר עריכת נישואין אזרחיים?

כן. על אזרח/ית ישראל/ית או תושב/ת ישראל שנישא/ה בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל מוטלת חובת דיווח על הנישואים בתוך 30 ימים מיום הנישואים למרשם האוכלוסין. אי דיווח מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר או קנס.

כיצד ניתן לבצע רישום של נישואין אזרחיים בישראל ומהם התנאים לכך?

על מנת להירשם כנשואים/ות, על בני/ות הזוג לפנות ללשכת רישום האוכלוסין הסמוכה לאזור מגוריהם/ן. לאחר מכן, עליהם/ן להוכיח שהם/ן עומדים/ות בשני תנאים מקדימים:

  1. הם/ן נישאו לפי כללי הטקס האזרחי באותה מדינה זרה והנישואים תקפים במדינה זו.

  2. לפחות אחד/ת מבני/ות הזוג הינו/ה תושב/ת או אזרח/ית ישראל (תושב/ת לרבות מי שנמצא/ת בישראל על פי אשרת עולה, תעודה עולה או רישיון לישיבת קבע).

מידע נוסף על ההליך ושלביו ניתן למצוא בקישור הבא: https://bit.ly/349cMmA

אילו זכויות מקבל זוג גאה שנישא בנישואין אזרחיים? האם לזוג נשוי גאה יש אותן זכויות שיש לזוג נשוי הטרוסקסואלי?

לזוג גאה שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל לא עומדות אותן זכויות שיש לזוג נשואים הטרוסקסואליים, אולם הם/ן כן זוכים/ות בזכויות מסוימות העומדות לזוג בעל מעמד של "ידועים בציבור".

לידועים בציבור יש אגד משמעותי של זכויות, אשר דומה ברובו לזכויות העומדות לזוג נשוי. בין הזכויות הללו ישנן זכויות כלכליות כמו: זכאות לסיוע ממשלתי ברכישת דירה, זכאות לקצבאות שונות המשולמות מטעם המוסד לביטוח לאומי, נקודות זיכוי במס הכנסה ועוד. בנוסף, עומדות להם מספר זכויות הנוגעות להורות כמו הזכות לאמץ ילדים והזכות להירשם כהורה של ילדם (אם כי זכויות אלו נתקלות בקשיים ביישומן). כמו כן, עומדת להם הזכות לרשת זה את זה בדיוק כמו זוג נשואים ועוד זכויות רבות אחרות.

מידע נוסף על מוסד "ידועים בציבור" ניתן למצוא כאן: https://bit.ly/2JFAqh9.

האם נישואין אזרחיים מקנים זכויות שהייה בארץ לבן/ת זוג זר/ה?

לא. נישואין לאזרח/ית המדינה אינם מעניקים לבן/ת זוגו/ה אזרחות ישראלית או היתר שהייה בישראל באופן אוטומטי. הדבר נכון גם לגבי זוגות סטרייטים וגם לגבי זוגות להט"ב.

על פי נהלי משרד הפנים, בן/ת זוג זר/ה המעוניין/ת להגיע לישראל ולשהות לצד בן/ת זוגו/ה חייב/ת לפתוח, יחד עם בן/ת זוגו/ה הישראלי/ת, בהליך הסדרת מעמד אשר מכונה "ההליך המדורג" (להסבר מלא ראו להלן תחת הכותרת: האם וכיצד ניתן להסדיר מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה של אזרח/ית ישראל?).

לאחר אישור הבקשה ופתיחת התיק במשרד הפנים, ואם משרד הפנים התרשם ב"כנות הקשר" של בני הזוג, יינתנו לבן/ת הזוג הזר/ה רישיונות שהייה וישיבה בישראל למשך תקופה של מספר שנים, בכפוף לעריכת בדיקות תקופתיות של כנות הקשר. במידה שלא נמצאה כל מניעה לכך, בתום ההליך יכול בן/ת הזוג הזר להתאזרח לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.

קישור לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן/ת זוג זר/ה הנשוי/אה לאזרח ישראלי של משרד הפנים: https://bit.ly/3aQqAoo

האם בן/ת זוג זר/ה הנשוי/אה לישראלי/ת יכול/ה לשהות בישראל מבלי להסדיר את מעמדו/ה, ואם כן, לכמה זמן מותרת שהייה כזו?

לכאורה כל אדם יכול להגיע לישראל באשרת תייר, אם אין מניעה לכך (בחלק מהמדינות נדרשת ויזה מראש, ואזרחים של חלק מהמדינות פטורים מקבלת ויזה מראש. רשימת המדינות מהן לא צריך ויזה לישראל ניתן למצוא כאן: https://bit.ly/3e93CLw). עם זאת, אם בביקורת הגבולות יעלה ה"חשד" שבן הזוג מגיע לישראל על מנת להישאר פה עם בן זוגו (כלומר, לא כתייר, אלא מתוך כוונה להשתקע) עלולים להתעורר קשיים בכניסה לארץ ובן הזוג עשוי לקבל סירוב כניסה.

כמו כן, חשוב לציין כי במהלך השהייה בישראל, וכל עוד בן הזוג לא קיבל אשרת המאפשרת עבודה, אסור לבן/ת הזוג הזר לעבוד בישראל.

השאלה אם נכון שבן הזוג הזר יגיע לישראל מבלי שהוזמן מראש, ובאשרת תייר בלבד, היא שאלה מורכבת מאוד ודורשת ייעוץ משפטי פרטני.

האם וכיצד ניתן להסדיר מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה של אזרח/ית ישראל?

מדינת ישראל מאפשרת לבן/ת זוג זר של אזרחי/ת ישראל/ית לשהות בישראל יחד עם בן/ת זוגו/ה הישראלי/ת ולקיים עמו/ה תא משפחתי מכוח היותם/ן ידועים/ות בציבור. ואולם, בן/ת הזוג אינו/ה זכאי/ת אוטומטית למעמד בישראל. על מנת לקבל מעמד בישראל, עליו/ה לעבור הליך הסדרת מעמד לידועים בציבור שמכונה "הליך מדורג".

מדובר בהליך מורכב בעל מספר שלבים שעשוי להימשך מספר שנים, שבסופו י/תזכה בן/ת הזוג הזר/ה בתעודת תושב קבע או באזרחות, בהתאם לשאלה האם נישאו בני הזוג או לא (ראו בהמשך: בג"ץ עמותת אבות גאים).

במסגרת ההליך, בן הזוג הזר יקבל בהתחלה אשרת ב/1 (תייר עם רישיון עבודה), ולאחריה א/5 – תושב ארעי. תושב ארעי זכאי גם לזכויות בביטוח הלאומי.

ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל תקף הן לזוגות חד מיניים שאינם נשואים/ות והן לזוגות חד מיניים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל.

את ההליך מול משרד הפנים ניתן להתחיל כששני בני הזוג בישראל, כששניהם בחו"ל, או שאחד בישראל ואחד בחו"ל (מומלץ מאוד להתייעץ פרטנית מה כדאי / אפשרי).

ההליך המדורג הוא בן מס' שלבים. ארכו משתנה בהתאם לשאלה אם בני הזוג נישאו (בנישואים אזרחיים בחו"ל) או לא. ככלל – בהתחלה יש לקבוע תור במשרד הפנים ולהגיש את המסמכים הראשוניים (תעודות מחול, וראיות לקשר – יפורט בפסקאות הבאות). לאחר מכן ייקבע מועד לראיון זוגי, בו בני הזוג "ייחקרו" על הקשר שלהם בנפרד: נציג משרד הפנים ישראל כל אחד מבני הזוג שאלות, ויראה אם התשובות תואמות (למשל: באיזה צד של המיטה כל אחד ישן, כמה סוכר בן הזוג שותה בקפה, איפה חגגו יום הולדת אחרון, איפה טיילו לאחרונה וכו').

כדי להתחיל את התהליך מול משרד הפנים, בן הזוג נדרש להביא ממדינת המוצא שלו מספר מסמכים ראשוניים: תעודת לידה, תעודה המעידה על העדר / קיום עבר פלילי, אישור על שינוי שם במידה והזר שינה את שמו, תעודה המעידה על מצב אישי (רווק / נשוי / גרוש / אלמן). את כל המסמכים האלו יש להחתים בחותמת אפוסטיל במדינת המוצא, אם היא חברה באמנת האפוסטיל. אם לא – יש לבצע שרשור חתימות לאימות המסמכים. את המסמכים יש לתרגם בישראל ע"י נוטריון שדובר את השפה בה המסמכים. יש לתרגם גם את חותמת האפוסטיל. מסמכים באנגלית אין צורך לתרגם. את המסמכים האלה יהיה צורך להציג רק בתחילת התהליך.

בנוסף למסמכים האלו, בני הזוג צריכים להוכיח את הקשר שלהם, שמכוחו הם בעצם מבקשים אשרה לבן הזוג (כלומר, שהם בעצם כמו ידועים בציבור). את הקשר יש להוכיח ע"י תמונות משותפות, מכתבים מאנשים שמכירים אותם, חוזה שכירות, חשבון בנק משותפים, התכתבויות באפליקציות שונות, ברכות ליום הולדת ועוד. את המסמכים האלה יהיה צורך להציג בתחילת התהליך, ולעדכן אותם בכל שנה עד לסיום התהליך.

כמו כן נדרש דרכון זר בעל תוקף לשנתיים לפחות.

מרכז החיים של בני הזוג חייב להיות בישראל. לא ניתן לקבל מעמד קבוע (לאחר האשרה הראשונית אם בן הזוג בהתחלה היה לא בישראל) אם מרכז החיים של בני הזוג לא בישראל. זה לא מונע כמובן נסיעות לחופשות בחו"ל, או אפילו ביקור משפחתי של משפחת בן הזוג הזר בחו"ל, לכמה חודשים.

בכל מקרה שחסר מסמך או חסרות ראיות לקשר, או שהקשר חדש מאוד, חשוב מאוד להתייעץ פרטנית.

כמו כן, במקרה ואחד מבני הזוג נמצא בארון, ולכן הקשר אינו גלוי, וקשה להציג תמונות / מכתבים ממשפחה וחברים להוכחת הזוגיות – כדאי גם לפנות לייעוץ משפטי.

חשוב לציין שמשרד הפנים אינו "מקבל בזרועות פתוחות" אזרחים זרים, והוא נוטה להערים קשיים. משרד הפנים עשוי להערים קשיים, להקשות על בני הזוג, ולפעמים לא להאמין להם. ה"סיכון" לזה גדל ככל שהקשר בין בני הזוג חורג מהרגיל: טווח גילאים גדול במיוחד בין בני הזוג, היעדר ידיעת שפה משותפת, אם המשפחה אינה יודעת על הקשר (בשל הימצאות בארון למשל) ועוד. בכל מקרה כזה מומלץ להתייעץ פרטנית.

עוד נציין, כי לאו דווקא הכמות של הראיות משפיעה, ויש לשים לב גם לאיכות הראיות: כמות רבה של תמונות שבה מופיעים רק בני הזוג, בבית, ללא אנשים נוספים אינה מאוד רלוונטית למשרד הפנים, ותעורר שאלות האם הקשר אכן אמיתי. עדיף לצרף 15 תמונות שבהן נראים בני הזוג מחוץ לבית, עם אנשים אחרים ושונים בכל תמונה, מאשר 50 תמונות רק של בני הזוג לבד בביתם.

חשוב לציין כי מלבד התנאים שצוינו לעיל, למשרד הפנים שמורה הזכות לבקש מסמכים נוספים אף אם אינם רשומים בנוהל הסדרת מעמד לבני זוג (תלושי שכר, רישיון רכב, בעלות על דירה, או אפילו מסמכים נוספים ממדינות בחו"ל במקרה ובן הזוג הזר גר במספר מדינות וכו').

משך ההליך משתנה בהתאם לסטטוס הזוגי של בני הזוג. אם בני הזוג אינם נשואים, ההליך אורך כ-7 שנים, במהלכם בן/ת הזוגה הזר/ה מקבל/ת אשרת תייר עם רישיון עבודה (ב/1) למשך 3 השנים הראשונות ולאחר מכן אשרת תושב ארעי (א/5) למשך 4 שנים. לעומת זאת, אם בני הזוג נשואים, ההליך אורך כ-4.5 שנים, במהלכם מקבל בן הזוג הזר אשרת ב/1 לחצי השנה הראשונה, ולאחר מכן אשרת תושב ארעי למשך 4 שנים. נציין, כי פרק הזמן עשוי להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו ומידת העומס בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה בה מתבצע התהליך.

מידי שנה, בכפוף להוכחת כנות הקשר ועריכת ראיונות על ידי משרד הפנים, תחודש האשרה (או תשודרג מ-ב/1 ל-א/5, בהתאם לשלב בהליך). בן/ת הזוג לצאת מגבולות המדינה ולשוב אליה באמצעות "אשרת כניסה חוזרת", אותה יש לבקש ממשרד הפנים טרם היציאה מהארץ.

.

בסוף ההליך יקבל בן הזוג הזר, אם עמד בכל תנאי משרד הפנים, הנהלים, החוקים והראיונות שנערכו לו – מעמד קבע – תושבות או אזרחות. תושבות – אם הזוג אינו נשוי, אזרחות אם הזוג נשוי.

בהקשר זה יצוין כי בבג"ץ עמותת אבות גאים (בג"ץ 5075/15‏ עמותת אבות גאים נ' שר הפנים) נקבע כי ההליך המדורג שחל על בני זוגות גאים שנישאו יהיה דומה להסדר החל על זוגות נשואים הטרוסקסואליים, למעט עיכוב (שאמור להיות, לפי פסק הדין), של מספר שבועות. בפועל יתכנו חריגות מהאמור, ויש לפנות לייעוץ משפטי ככל שכך קורה.

קישור לנוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים: https://bit.ly/2XbhVsG


האם תושב/ת זר/ה שחי/ה בארץ מכוח זוגיות עם ישראלי/ת זכאי/ת להישאר בארץ גם במקרה של פרידה מבת / בת הזוג הישראלי/ת?

לא באופן אוטומטי. עם ניתוק הקשר, יתבקש בן הזוג לעזוב את ישראל. אם בן הזוג הזר רוצה להישאר בישראל, ויש לו סיבה לכך (כגון בן זוג חדש, ילדים משותפים, לימודים, השתקעות, קשר אחר לישראל וכו'), עליו להגיש בקשה מיוחדת שתישקל בהתאם לנסיבות ובהתאם לשלב בהליך. מבחינה משפטית, ברגע שניתק הקשר הזוגי אין עילה להישארותו/ה של בן/ת הזוג הזר/ה בארץ.

ניתן להגיש בקשה להיתר שהייה בארץ מטעמים הומניטריים מיוחדים. היתר זה עשוי להינתן במקרים מסוימים. אולם חשוב שוב לציין כי מדינת ישראל אינה נדיבה במתן אשרות שהיה, ועוד פחות מטעמים הומניטריים לאחר פרידה (אם אין ילדים. אם יש ילדים – הסיפור שונה, אולם גם במקרה כזה אין ערובה שבן הזוג הזר יוכל להישאר בישראל לאחר פרידה – יש לבדוק כל מקרה פרטנית).


כיצד ניתן לקבל אשרה בישראל עבור בן/ת זוג תושב/ת הרשות הפלסטינית?

לצערנו, האפשרויות של פלסטינים לקבל מעמד בישראל הינן מצומצמות מאוד, גם במקרה של להט"בים שנרדפים ברשות עקב נטייתם המינית או זהותם המגדרית. בנוסף, אין לנו אפשרות לסייע למי שאינו נמצא בישראל. ככל שבן/ת הזוג הפלסטיני/ת נמצא/ת בשטח ישראל, ורק אם הוא/היא נמצא/ת כך נוכח הסכנה שהוא/היא חווה בשטחים, נוכל לסייע לו/ה לפנות לגורמים במדינה על מנת לקבל היתר שהייה ועבודה בישראל.

קיימות שתי דרכים באמצעותן ניתן לבקש אשרה:

  1. בקשה לאיחוד משפחות – בעיקרון, מדינת ישראל אינה מאפשרת לאזרח או תושב ישראלי לפתוח בהליך איחוד משפחות או חיים משותפים עם בן זוג השטחים. אולם, במקרים חריגים, בן הזוג עשוי לקבל היתר שהייה זמני בישראל, בהתאם לשיקול דעת משרד הפנים, כאשר בן הזוג הינו בן 35 שנים ומעלה.

על מנת להתחיל בהליך, יש להגיש בקשה ללשכה הקרובה למקום המגורים, יחד עם טופס "קורות חיים" שהינו שאלון בטחוני מקיף. מדובר ברשימת שאלות בנוגע לחייו של בן הזוג, בו יידרש בן הזוג למסור מידע על אודות קשריו החברתיים והמשפחתיים. שאלון זה מועבר על ידי משרד הפנים לשירות הביטחון הכללי (השב"כ), אשר נדרש לאשר את כניסת בן הזוג לישראל בנוסף לבדיקה הרגילה בדבר כנות הקשר. בנוסף, על בני הזוג להגיש שורה של מסמכים בסיסיים ומסמכים נוספים: למשל, תעודות לידה, תעודות נישואים ותעודות גירושין (אם ישנן), חשבון חשמל, מים ושכירות משותפים, תמונות משותפות, תכתובות וואטסאפ וכד'.

לאחר שיתקבל אישור מטעם השב"כ, וככל שהוגשו כל המסמכים הדרושים בהתאם לנוהל, יזמנו את בני הזוג לראיון בו ייבחנו את אמיתות הקשר ביניהם, הדומה לראיון כנות קשר רגיל.

אם בני הזוג יעברו את ריאיון כנות הקשר בהצלחה, בן הזוג יזכה לקבל אישור שהייה בישראל. בהקשר הזה יצוין כי האישור שניתן הוא היתר שהייה, שהוא אישור מיוחד לשהות בישראל המונפק עבור תושבי השטחים, ולא ויזה של ממש. משכך, קבלת ההיתר לא תזכה את בן הזוג במעמד קבוע בישראל. האישור מקנה, מלבד מגורים, גם אישור עבודה בישראל ואפשרות להצטרף בהמשך להסדר ביטוח בריאות ממלכתי הייחודי לתושבי השטחים. אולם, האישור אינו מאפשר קבלת רישיון נהיגה, משיקולים ביטחוניים.

2. בקשה להיתר שהייה מטעמים הומניטריים מיוחדים – במקרה שפלסטיני נמצא כבר בשטח ישראל, ורק אם הוא נמצא בישראל בגלל הסכנה על הרקע הלהט"בי, נוכל לנסות סייע לו לפנות לגורמים במדינה על מנת לקבל היתר שהיה בישראל מטעמים הומניטריים.

היתר שהייה מטעמים הומניטריים ניתן ללא הגבלת גיל, כלומר גם בני זוג מתחת לגיל 25 לנשים או 35 לגברים יכולים להגיש בקשה ולקבל היתר שהייה. החוק אינו מגדיר מה הם תנאים הומניטריים מיוחדים, וכל מקרה ייבחן לגופו.

את הבקשה יש לתמוך, כמובן, בהוכחות המצביעות על הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן היתר שהייה, תצהיר חתום ע"י עורך-דין ומסמכים נוספים כמו כתובת במרשם האוכלוסין, תעודת לידה, דרכון ועוד (הרשימה מפורטת בטופס בקשה להיתר מטעמים הומניטריים, אותו ניתן למצוא נמצא בקישור הבא: https://www.gov.il/BlobFolder/service/stay_permit_humanitarian_case/he/TeamimHomenitarim.pdf).

חשוב לציין כי הסיכוי של פלסטינים לקבל בסוף מעמד קבוע בישראל הוא אפסי. נוכל לנסות לסייע לקבל מעמד זמני.