הגירה והסדרת מעמד של בן/ת זוג גאה



אילו חוקים מסדירים את דיני ההגירה למדינת ישראל? ומה הדין שחל על בן/ת זוג מאותו המגדר המבקש/ת להביא את בן/ת זוגו/ה לארץ?

במדינת ישראל ישנם שלושה חוקי הגירה עיקריים. החוק הראשון, הוא חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), אשר מסדיר את אופן הכניסה לישראל והיציאה ממנה. חוק ההגירה השני, הוא חוק האזרחות, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק האזרחות"), המגדיר את הזכאות לאזרחות והאופן שבו ניתן לקבל מעמד של אזרח. החוק השלישי הוא חוק השבות התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"), המקנה לכל יהודי, בן ונכד של יהודי את הזכות לעלות לישראל.

שלושת החוקים הללו הם החוקים הרלוונטיים למי שרוצה להגר למדינת ישראל. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי מכוחם של אותם חוקים, קיימים נהלים פנימיים רבים של משרד הפנים, שמסדירים את הדין באשר להגירה במקרים מיוחדים. מקרה אחד הוא המקרה של בן/ת זוג להט"ב של אזרח/ית המבקש/ת להגר לישראל ולחיות עם בן/ת זוגו/ה בישראל. על בני זוג אלה, חלים חוק האזרחות וכן נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין, של משרד הפנים, אשר קובע את ההליך שבו זוג גאה יוכל להסדיר את מעמדו בישראל.

קישור לנוהל:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/israelis_couples_status_procedure/he/5.2.0009.pdf

האם לנישואין אזרחיים של זוג גאה שנישא במדינה זרה יש תוקף משפטי בישראל?

מדובר בשאלה מורכבת. בבג"ץ בן-ארי נקבע "רשם תפקידו לרשום" – תפקיד פקיד משרד הפנים הוא לרשום את הסטטוס המשפחתי של זוג על בסיס תעודת הנישואין הזרה, בלי קשר לסוג הזוגיות או הזהות הדתית של בני הזוג (יהודי/ה או גוי/ה). בפועל, מדינת ישראל איננה מכירה בנישואין אזרחיים של זוגות חד-מיניים. יחד עם זאת, היא מאפשרת לזוגות אלה להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל. במסגרת זו, הם זוכים לקבל ספח חדש לתעודת הזהות שבו רשום מצבם המשפחתי החדש ("נשוי" או "נשואה").

לרישום המצב המשפחתי במרשם אין תוקף משפטי מחייב, והוא משמש ראיה לכאורה לאמור בו. משמעות הדבר היא שהמרשם אינו מעיד בצורה מוחלטת על כך שבני הזוג נשואים (אלא מעיד שהם התחתנו במדינה שבה הנישואים חוקיים) ואינו מקנה להם זכויות מלאות העומדות לבני זוג הטרוסקסואליים נשואים. ואולם, זה עדיין מקנה זכויות מסוימות, אף יותר מידועים בציבור לעיתים.

האם קיימת חובה להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין בישראל לאחר עריכת נישואין אזרחיים?

כן. על אזרח/ית ישראל/ית או תושב/ת ישראל שנישא/ה בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל מוטלת חובת דיווח על הנישואים בתוך 30 ימים מיום הנישואים למרשם האוכלוסין. אי דיווח מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר או קנס.

כיצד ניתן לבצע רישום של נישואין אזרחיים בישראל ומהם התנאים לכך?

על מנת להירשם כנשואים/ות, על בני/ות הזוג לפנות ללשכת רישום האוכלוסין הסמוכה לאזור מגוריהם/ן. לאחר מכן, עליהם/ן להוכיח שהם/ן עומדים/ות בשני תנאים מקדימים:

  1. הם/ן נישאו לפי כללי הטקס האזרחי באותה מדינה זרה והנישואים תקפים במדינה זו.

  2. לפחות אחד/ת מבני/ות הזוג הינו/ה תושב/ת או אזרח/ית ישראל (תושב/ת לרבות מי שנמצא/ת בישראל על פי אשרת עולה, תעודה עולה או רישיון לישיבת קבע).

מידע נוסף על ההליך ושלביו ניתן למצוא בקישור הבא: https://bit.ly/349cMmA

אילו זכויות מקבל זוג גאה שנישא בנישואין אזרחיים? האם לזוג נשוי גאה יש אותן זכויות שיש לזוג נשוי הטרוסקסואלי?

לזוג גאה שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל לא עומדות אותן זכויות שיש לזוג נשואים הטרוסקסואליים, אולם הם/ן כן זוכים/ות בזכויות מסוימות העומדות לזוג בעל מעמד של "ידועים בציבור".

לידועים בציבור יש אגד משמעותי של זכויות, אשר דומה ברובו לזכויות העומדות לזוג נשוי. בין הזכויות הללו ישנן זכויות כלכליות כמו: זכאות לסיוע ממשלתי ברכישת דירה, זכאות לקצבאות שונות המשולמות מטעם המוסד לביטוח לאומי, נקודות זיכוי במס הכנסה ועוד. בנוסף, עומדות להם מספר זכויות הנוגעות להורות כמו הזכות לאמץ ילדים והזכות להירשם כהורה של ילדם (אם כי זכויות אלו נתקלות בקשיים ביישומן). כמו כן, עומדת להם הזכות לרשת זה את זה בדיוק כמו זוג נשואים ועוד זכויות רבות אחרות.

מידע נוסף על מוסד "ידועים בציבור" ניתן למצוא כאן: