מונוגמיה בקהילה- כבר לא ברירת המחדל

במערכות יחסים בנות ימינו, ובפרט מערכות יחסים להט"ביות, מונוגמיה כבר אינה ברירת המחדל. קשרים רבים מתנהלים כיום בצורות שונות וייחודיות, שלאו דווקא נופלות תחת ההגדרה של שמירת אמונים לבן או בת זוג יחיד.ה.

מונוגמיה, שמהותה קיום יחסי מין עם פרנרט.ית יחיד.ה באופן בלעדי, מושתתת על אמון ומספקת תחושת בטחון ויציבות בקשר. רבים יטענו בימינו שמחויבות בלעדית לאדם אחד מעניקה תחושת ביטחון וקרקע יציבה עבור בני או בנות הזוג. אך האם תחושת הביטחון בהכרח מעידה שזוהי הצורה הבריאה יותר של מערכת יחסים? יציאה מגבולות המונוגמיה אכן טומנת בחובה תחושת סיכון מסוימת, אך פירוש הדבר הוא לאו דווקא שזו אינה הצורה האידאלית. ראשית, מדובר בשינוי, ושינוי מטבעו מלווה בפחד וספק. מה גם שבמקרה של יחסים לא מונוגמיים, ובייחוד של יחסים לא מונוגמיים וחד-מיניים, אין מודל חברתי מגובש, בניגוד למודל המונוגמי הבנוי והמקובל שנפוץ בחברה. בני או בנות זוג להט"ב שמחליטים לפתוח מערכת יחסים מוצאים עצמם צועדים לעולם חדש ושונה שדורש מהם לנווט את עצמם בעצמם, לא תמיד עם מפה ברורה.

ההיסטוריה הביאה את המונוגמיה להיות מין טאבו חברתי, ולכן, בנוסף לכל, פתיחה של מערכת יחסים יכולה להיתפס פעמים רבות כחריגה מהתכתיבים החברתיים שהתגבשו, וכשחייה "כנגד הזרם". כל אלו ועוד מביאים לכך שיציאה מגבולות המונוגמיה אכן מלווה בחשש מסוים. מדובר ביציאה מאזור נוחות מוכר לעולם פחות מוסכם ומגובש, שמאופיין באי ודאות מסוימת, וכמו כל יציאה מאזור הנוחות- זהו צעד מאיים, אך אין זה אומר שזהו צעד פחות נכון או בריא עבור בני או בנות הזוג.

"האפשרות של פתיחת היחסים עולה אצל זוגות בשלבים שונים של הקשר, ונובעת פעמים רבות מירידה כללית בתשוקה בין בני או בנות הזוג, או מחוסר סיפוק של אחד מבני הזוג מחיי המין" מספר אסף בבס, פסיכולוג מהקליניקה הלהט"בית של האגודה. "האפשרות של פתיחת מערכת היחסים עשויה להעלות רגשות של קנאה ורכושנות, וכן איום על עתיד הקשר מתוך האפשרות של התאהבות או התפתחות קשר רגשי עם פרטנר אחר. לא פעם הדבר מאיים על הדימוי העצמי של הזוג ויכול להעלות שאלות כמו- מה זה אומר עלינו כזוג? כיצד תגיב הסביבה הקרובה? וכדומה.."

קל לעיתים להניח שזוג שמחליט לפתוח את היחסים כנראה חווה משבר מסוים בזוגיות. אך האם זה בהכרח נכון? האם פתיחת מערכת יחסים לא יכולה להוות קרקע יציבה ולהקנות תחושת ביטחון, לא פחות מאשר מונוגמיה?

"דעיכה בתשוקה בין בני הזוג וחוסר סיפוק ביחסי המין עשויים להיות ביטוי של קשיים רגשיים בין בני הזוג, בפרט כאשר קשיים אלו לא באים לידי ביטוי בתקשורת בין בני הזוג" טוען אסף. זוג שמגיע לנקודה כזו, ובוחר להציף את הסוגיה ולנהל שיח גלוי וכנה על הנקודות הרגישות שביחסים, בין אם הן קשורות לחיי המין ובין אם לא, מקבל את ההזדמנות לרדת לשורש הבעיה, ולעיתים להגיע למסקנה שפתיחת היחסים מהווה פתרון. בעיות כאלו נוצרות בכל זוגיות באשר היא, מונוגמית או לא, לכן דווקא תהליך משותף ופתוח של היכרות עם הבעיה ומציאת פתרון מוסכם יכול להוות עדות ליציבות הקשר ולתרום לחיזוקו. האם היה עדיף שבני או בנות הזוג יתמודדו עם הסוגיות בנפרד, ולעיתים בסתר, על מנת לשמור על המבנה המונוגמי המוכר והבטוח? עצם הכנות, השקיפות והנכונות יכולים להוות מקור ביטחון עוצמתי הרבה יותר לזוגיות.

"חשוב שבני הזוג יבררו מה עומד