מאת עו״ד ומגשר עופר קובץ

​

גישור הוא תהליך שבו שני צדדים או יותר נעזרים באיש או אשת מקצוע, מגשר.ת, על מנת שיסייעו להם להגיע להסכמות ביניהם. סיוע כזה עשוי להידרש, למשל, כאשר נושאי המחלוקת הינם מורכבים, סבוכים או מלבי יצרים מטבעם באופן המקשה על הגעה להסכמות באמצעות הידברות ישירה בין הצדדים, כאשר הצדדים מתקשים לנהל ביניהם שיחה קונסטרוקטיבית על נושאי המחלוקת, או כאשר הצדדים מתקשים למצוא פתרון שיהיה מקובל על כולם. 

​

המגשר או המגשרת הם גורמים חיצוניים למערכת היחסים ולמחלוקת שהתגלעה בין הצדדים. עובדה חשובה זו, בשילוב עם הניסיון, הידע המקצועי והכלים והמיומנויות שהמגשרים רכשו, מאפשרת להם לסייע לצדדים להבין טוב יותר מהם כל העניינים שצריך לקבל בהם החלטה, להבין מהם האינטרסים שלהם, לשקול את האופציות השונות העומדות לרשותם, להציע הצעות לצד השני או לשקול הצעות שהתקבלו מהצד השני, ולקבל החלטה אם האופציות השונות שבהן ניתן לסיים את המחלוקות בדרך של הסכמה עם הצד השני, עדיפות על פני ניהול הליך משפטי מול הצד השני על מנת ששופט יכריע במחלוקות. לבסוף, ככל שהצדדים מגיעים להסכמות, המגשר או המגשרת יכולים לסייע לצדדים להעלותן על הכתב בדרך של ניסוח הסכם.

 

לפני שעומדים על כמה מהיתרונות האפשריים בפנייה לגישור, חשוב להבין שהאלטרנטיבה של הצדדים להגעה להסכמות ביניהם (בין אם בכוחות עצמם בלבד, ובין אם תוך הסתייעות במגשרת) תהיה לרוב העברת ההכרעה מידי הצדדים לידי גורם אחר - בדרך כלל שופט.ת או בורר.ת. מכך נובעים כמה מהיתרונות הגדולים של קיום הליך גישור: הכוח נשאר בידי הצדדים (הם אלה ש״כותבים״ את פסק דינם, במקום שמישהו אחר יכתוב אותו עבורם); והם יכולים לעצב את ההסכמות ביניהם באופן שיביא לידי ביטוי את הערכים, האינטרסים וסדרי העדיפויות של שניהם (ולא את אלו של השופט.ת). כך, למשל, לפעמים אפשר לוותר על משהו גם כשה״צדק המשפטי איתך״, בתמורה לויתור של הצד השני על משהו שחשוב לך יותר. זאת, בכפוף לכך שלעיתים הסכמות הצדדים יעברו תחת שבט ביקורתו של בית המשפט, ובמקרים מסוימים בית המשפט עשוי שלא לאשרן. מדובר בעיקר במקרים שבהם הצדדים מבקשים מבית המשפט לאשר את ההסכמות אליהן הגיעו ולתת להן תוקף של פסק דין, ובמיוחד אם מדובר בהסכמות הנוגעות לילדים הכפופות לעקרון ״טובת הילד״.

 

העובדה שהצדדים הם אלו שמכריעים ביחד בשאלות העומדות להכרעה (ולא גורם חיצוני כמו שופט) גם מגדילה את הסיכוי שהצדדים יוכלו לשמור על יחסים סבירים ביניהם ולשתף זה עם זה פעולה ככל שיידרש, וגם מגדילה את הסיכוי שהצדדים יישמו את הפתרון עליו החליטו, לעומת מצב שבו הם נדרשים ליישם החלטה שנכפתה עליהם בפסק דין.

​

יתרון נוסף בגישור הוא שהוא מאפשר לרוב תנאים נעימים יותר ומרחב נשימה רב יותר מהליך משפטי. הגישור מתקיים במשרד המגשר.ת ולא באולם בית משפט. המגשרת והמגשר משתמשים בכלים ובטכניקות שרכשו על מנת להפחית את הסיכויים להסלמה של האווירה, ויכולים לקיים לצד פגישות בנוכחות כל הצדדים, גם פגישות נפרדות שבהן רק אחד מהצדדים נוכח. פגישות נפרדות מאפשרות לכל אחד מהצדדים בתורו מרווח להתאווררות, התייעצות ושיתוף המגשר.ת בקשיים והתלבטויות תוך בקשה שמידע זה לא יועבר על-ידי המגשר.ת לצד השני.

 

מאפיין נוסף של הליך גישור היא שהוא עשוי להימשך זמן קצר יותר מהליך משפטי ולהיות זול ממנו. בהליכים משפטיים הצדדים נדרשים להוכיח את טענותיהם ולשכנע כי הדין והצדק עמם ולא עם הצד השני. הדבר מצריך עבודה רבה (כגון איסוף ראיות, עריכת מחקר משפטי, הגשת כתבי טענות, הכנות לדיונים, השתתפות בדיונים, הגשת סיכומים) ועמידה בדרישות פורמליות רבות. בנוסף לאלו, התקדמות ההליך המשפטי תלויה במידה רבה בלוחות זמנים הנקבעים על-ידי בתי המשפט, הנתונים בעומסי עבודה כבדים. מכל אלו נובע כי הליכים משפטיים מצריכים באופן טיפוסי השקעה מרובה של זמן וממון. הליכי גישור לעומת זאת טומנים בחובם אפשרות לסיום מהיר של המחלוקות,תוך שלצדדים יש בדרך כלל יכולת להשפיע מאוד על הקצב שבו יתקיים ההליך. יחד עם זאת, יש להוסיף הסתייגות: הכוח הרב המצוי בידי צדדים המצויים בהליך גישור ועובדת היות ההליך וולונטרי (במובן שאף צד אינו חייב להשתתף בגישור או להמשיך להשתתף בו) עלולה לעיתים להביא להימשכות הליכי גישור זמן רב. תמיד קיים גם חשש שחרף כל הרצון הטוב וההשקעה, לא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכם בגישור והם יידרשו לנהל הליך משפטי.

 

לבסוף יצוין, כי בענייני משפחה במיוחד, להליך גישור יתרונות רבים, שכן מחלוקות בתוך המשפחה נוטות לעורר רגשות עזים, ובמקרים רבים הצדדים יידרשו להמשיך לשתף זה עם זה פעולה גם שנים לאחר הפרידה - למשל, לצורך גידול הילדים וקבלת החלטות משותפות בעניינם. היתרונות הרבים של קיום גישור במחלוקות בענייני משפחה, מתחדדים עוד יותר  ועוד יותר כשמדובר במשפחה להט״בית, וזאת מסיבות רבות. על קצה המזלג יצוין, כי משפחות להט״ביות מתמודדות לעיתים עם אתגרים שונים ממשפחות אחרות, ומתעוררות בהם לעיתים מחלוקות בנושאים שאינם מתעוררים אצל משפחות אחרות. כך למשל, קיום זיקה גנטית בין הילד לבין אחד מבני הזוג בלבד, עלולה ליצור מחלוקות אם ההורות של בן הזוג האחר טרם הוסדרה פורמלית. עשויה להתעורר גם מחלוקת על חומר גנטי ועל מימון הליכי פריון ופונדקאות. בנוסף, קיימות משפחות שבהן מעורבים בגידול הילדים יותר משני אנשים (למשל, בהורות משותפת). ריבוי הנושאים בהם עלולות להתעורר מחלוקות, מגדילה את היתרונות שבסיום ההליך בדרך של הסכמה (להבדיל מאשר בדרך של הכרעה שיפוטית) ומעצימה את יתרונותיו של קיום הליך גישור.​