מאת עו״ד ומגשר עופר קובץ

​​

זוגות רבים מנהלים קשר זוגי במשך שנים, מבלי שהם מסדירים את היחסים ביניהם באופן פורמלי. לעיתים קרובות, בני הזוג אינם נותנים את הדעת לשאלה כיצד, אם בכלל, מוסדרת מערכת היחסים ביניהם מבחינה משפטית, ולשאלה מה יקרה אם יחליטו להיפרד.

​

במאמר זה נתאר את שתי הדרכים שבהן ניתן למסד קשר זוגי בהתאם לדין הישראלי: ידועים בציבור או נשואים, ונעמוד על האמצעים השונים שבהם ניתן לבסס את הזוגיות בכל אחת מדרכים אלו.

 

נישואין: הנישואין היחידים שניתן לערוך בישראל, הם נישואין הנערכים לפי הדין הדתי החל על בני הזוג. משכך, בני זוג בני אותו מין אינם יכולים להינשא בישראל. ואולם, אין בכך כדי לסתום לחלוטין את הגולל על האפשרות של בני זוג בני אותו מין להינשא: בני זוג יכולים להינשא באחת המדינות המאפשרות נישואי בני זוג בני אותו המין (לעיתים אף מבלי לצאת מישראל, אם החתונה נעשית באמצעות שיחת וידאו) ואז לרשום בישראל את הנישואין שביצעו בחו״ל, ולקבל ממשרד הפנים ספח חדש לתעודת הזהות, הנותן ביטוי לנישואיהם ממש כאילו שנישאו בארץ (בספח תצוין העובדה שנישאו, לצד ציון פרטי בן או בת הזוג).

 

ידועים בציבור: בני זוג ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו (במפורש או במשתמע), להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין, מבלי להינשא בפועל. בפסיקה נקבעו שני תנאים בסיסיים המשולבים זה בזה ואשר צריכים להתקיים על מנת שניתן יהיה לראות בבני זוג ידועים בציבור:

(א) חיי משפחה: ניהול מערכת יחסים אינטימית זה עם זה באופן הדומה לזוג נשוי, המבוסס על חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות, באופן המלמד כי בני הזוג קשרו את גורלם זה עם זה.

(ב) ניהול משק בית משותף באופן הנובע מחיי המשפחה, כנהוג בין בני זוג נשואים שקשרו את גורלם (להבדיל מניהול משק בית משותף מתוך כדאיות כספית, נוחות וכו׳).

 

בני זוג יכולים להצהיר על עצמם כעל ידועים בציבור באמצעות חתימה על תצהיר בפני עורך דין, שבו הם מצהירים, לאחר שהוזהרו כחוק לומר את האמת, כי הינם ידועים בציבור.

לצד זאת, בני זוג יכולים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה להכיר בהם כידועים בציבור. ראו: https://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/Pages/yeduyimBtzibur.aspx

 

ואולם, בניגוד לנישואין, הנוצרים רק לאחר ביצוע מעשה אקטיבי (עריכת טקס נישואין) וחלים רק מאותו רגע והלאה, הקביעה כי בני זוג היו ידועים בציבור יכולה להתקבל בדיעבד (למשל כשבני הזוג נפרדים או כשאחד מהם נפטר), על סמך ראיות המבססות זאת, וככלל אינה מותנית בכך שבני הזוג הצהירו מבעוד מועד שהם ידועים בציבור. זאת ועוד: הצהרה של בני הזוג על עצמם כעל ידועים בציבור אמנם משפרת את הסיכוי שיכירו בהם כידועים בציבור, אך אין בה כדי להעניק ביטחון מלא שהכרה כזו תינתן. זאת, שכן השאלה אם בני זוג היו ידועים בציבור נבחנת על בסיס מכלול הראיות הנוגעות לקשר הזוגי בין הצדדים ולצורך התכלית שעבורה מתבקשת ההכרה (לדוגמה, הבדיקה לצורך קביעה אם אדם זכאי לרשת את בן זוגו כידוע בציבור שלו, אינה זהה לבדיקה אם אדם זכאי לקצבת שארים מביטוח לאומי כידוע בציבור של מי שנפטר).

 

אכן, מוסדות שונים עשויים להידרש לשאלה אם בני הזוג הינם ידועים בציבור לצורך תכליות שונות.

כך למשל:

(א) בית משפט לענייני משפחה עשוי לבחון אם בני זוג היו ידועים בציבור, כשבני זוג לא נשואים המצויים בהליך פרידה מבקשים ממנו לחלק ביניהם את הזכויות והרכוש שצברו; או כשאדם נפטר ובן זוגו מבקש לרשת אותו.

(ב) המוסד לביטוח לאומי עשוי לבחון אם בני זוג היו ידועים בציבור, כשאדם נפטר ובן זוגו מבקש לקבל מביטוח לאומי קצבת שארים.

(ג) קרן פנסיה עשויה לבחון אם בני זוג היו ידועים בציבור, כשאדם נפטר ובן זוגו מבקש לקבל ממנה קצבת שארים.

(ד) משרד הבינוי והשיכון עשוי לבחון אם בני זוג הינם ידועים בציבור במסגרת בחינת הזכאות שלהם להשתתף בהגרלת "דירה בהנחה".

(ה) מכוני כושר עשויים לבקש מבני זוג להגיש תצהיר בדבר היותם ידועים בציבור כדי לבסס את זכאותם למינוי זוגי.

 

בין הראיות שעשויות לתמוך בכך שבני זוג היו ידועים בציבור, ניתן למנות: קיום חשבון בנק משותף, קיום נכסים הרשומים על שם בני הזוג, אזכור של שם בן הזוג בפוליסות ביטוח ובקופות גמל, הסכם שכירות דירה ששני בני הזוג חתומים עליו, רישום של שני בני הזוג באותה הכתובת ברשות האוכלוסין (כך שלשני בני הזוג ספח לתעודת הזהות המציין את אותה הכתובת), חשבון ארנונה משותף, חשבון מים משותף וחשבון חשמל משותף.​