לציון יום הזיכרון הטרנסי ב-20 בנובמבר, עדינה גולדנברג מדברת על חשיבות דור המייסדות | אלישע אלכסנדר (מעברים) על דניאל דןוג סיגאוי וערן גלובוס (הבית הפתוח בירושלים) על מאי פלג | אלימות ואפליה כלפי אנשים טרנסג'נדרים - סקירה מקיפה של מרכז ניר כץ | וגם: אתםן לא לבד - למי אפשר לפנות?
בנובמבר 1998 נרצחה ריטה הסטר, אישה טרנסג'נדרית, בדירתה בבוסטון. מאז מצוין יום זיכרון לנפגעות ולנפגעי האלימות והשנאה כלפי הקהילה הטרנסית במאות ערים ברחבי העולם. מאז שנת 2001 הוא מצוין גם בישראל.
"הקהילה הטרנסית היא חוד החנית של המאבק הגאה", אמר אלישע אלכסנדר, מנכ"ל ארגון "מעברים", העוסק בסיוע פרטני לטרנסים וטרנסיות, בבנייתה ובהעצמתה של הקהילה הטרנסית, במתן ידע וכלים וכן בשינוי חברתי למען אנשים טרנסג'נדרים.
בסוף החודש ייפתח ב"מעברים" קורס הגנה עצמית על מנת לסייע בהתמודדות עם אלימות טרנסופובית. בנוסף משתף הארגון פעולה עם היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות וכן עם הקליניקה הלהט"בית לטיפול ולייעוץ באגודה, במסגרת הכשרה למניעת אובדנות שתתקיים ב-24 בנובמבר (שישי) במרכז הגאה.
"בסופו של דבר הדיכוי שהקהילה הלהט"בית חווה הוא דיכוי מגדרי", הסביר אלכסנדר. "הדרישה היא שגבר נורמטיבי אמור להימשך לאישה, ואם לא - הוא לא נורמטיבי ואפילו לא גבר". לדבריו, "הקהילה הגאה נוטה לפעמים לשיח זכויות שהמסר שלה הוא ש'אנחנו כמו כולם', אבל הקהילה הטרנסית מדגישה דווקא את השוני. הרבה סבל נגרם מהדרישות של החברה. לכן המאבק שלנו רלוונטי לכולם ולכולן - לא רק לאנשים טרנסג'נדרים ואפילו לא רק לקהילה הגאה".
זוכרים וזוכרות
בשנה האחרונה נפרדנו מדניאל (דןוג) סיגאוי ז"ל, שהייתה אקטיביסטית מובילה ופורצת דרך בקהילה הטרנסית, הקווירית והביסקסואלית, והתאבדה בדצמבר 2016. "דןוג הייתה פעילה בולטת בקהילה הרדיקלית שנתנה השראה להרבה אנשים", סיפר אלכסנדר. "מה שהיה בולט בחיים שלה, לפחות בעיניי, הוא הטרנסופוביה הפנים-קהילתית שלה היא נחשפה. היא הזדהתה כאישה אך לא הייתה מוכנה להוריד את הזקן שלה, כמו שקובעים החוקים המגדריים, והיו מי שהפנו כלפיה אלימות מילולית בשל כך גם מתוך הקהילה".
ערן גלובוס, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, זוכר את מאי פלג ז"ל שמילאה בעבר את תפקידו והייתה עבורו מנהיגה, אך גם חברה אישית. "מאי הייתה חברה מורכבת, אדם שאינו מפחד להציף את הדברים הכי קשים", שיתף. "כמנהיגה, אני מנסה ללמוד ממנה הרבה. מצד אחד היא לא שכחה להסתכל ימינה ושמאלה על מי שסביבה, לראות את כולם בקבלת ההחלטות, מצד שני היא לא פחדה להוביל קדימה. היא פעלה מתוך תחושת שליחות אמיתית". לדבריו, "אני חושב עליה הרבה, בוודאי בהתמודדות עם הנושאים שהיו קרובים לליבה ובאופן טבעי קרובים גם אליי. אני חושב איזה קול היא הייתה משמיעה אילו הייתה בחיים, ואפילו בדילמות היומיומיות זה בהחלט משפיע".
מאי, שהתאבדה לפני שנתיים, הייתה האישה הטרנסית הראשונה שעמדה בראש ארגון להט"בי מחוץ לתל אביב. בנוסף היא הקימה קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים, קבוצת תמיכה לחולי פיברומיאלגיה, הייתה פעילה ב"דגל לבן" למודעות לנפגעי נפש והייתה הבעלים של המועדון הגאה "מקווה" בירושלים. "מאי הייתה דוגמה לכך שהאחריות שלנו היא לא רק בראש ובראשונה לתת מענה רווחתי מקיף למי שזקוקה לכך, אלא גם לטפח מנהיגות. היא יצאה מהמקומות הכי גרועים ופרצה דרך. אני בטוח שיש עוד הרבה 'מאי פלגיות' שאנחנו צריכים לתת להן לא רק את המענה הראשוני אלא גם לדעת לטפח מנהיגות ולתת להן להוביל. הקהילה והחברה בישראל ירוויחו מכך לא פחות מהמנהיגות עצמן", אמר גלובוס.
הוא מדגיש: "מאי לא הייתה רוצה שהמסר שיישאר ממנה הוא שהתאבדות היא הפתרון. הבחירה האישית שלה הייתה שלה, אבל המסר שהיא משאירה לנו ברור - יש פתרונות והדברים מסתדרים. הקהילה הגאה נמצאת פה לתת גב ועורף לכל מי שצריך וצריכה. אנחנו רואים את זה יום-יום, יש עוד הרבה מה לעשות - אבל ביחד אנחנו מייצרות את המציאות הזאת. זאת האחריות שלנו".
אחוז גבוה ממקרי הלהט"בופוביה - כלפי טרנסיות/ים
יום הזיכרון הטרנסי שופך אור על תופעות נרחבות ומדאיגות של אלימות, אפליה ודחייה כלפי אנשים טרנסג'נדרים.
מאז הקמת מרכז ניר כץ בשנת 2012, מאות תלונות הקשורות לאנשים טרנסג'נדרים הגיעו אל המרכז, שפועל במסגרת האגודה להתמודדות עם תופעות של אלימות, אפליה ופגיעה בקהילה הלהט"בית באמצעות איסוף נתונים.
בין אוגוסט 2016 לבין אוגוסט 2017 דווחו למרכז 523 מקרים הנוגעים לכלל הקשת הלהט"בית, ואלה מהווים עלייה של 23% בפניות המדווחות ביחס לשנה שקדמה לכך. נכללות, על פי התחושה האישית של הנפגע/ת, מעל למחצית הפניות הן בדרגות החומרה הקשות ביותר.
מתוך כלל המקרים, 25% נוגעים לנשים וגברים טרנסג'דרים ו-5% לג'נדרקווירים. "מהנתונים עולה באופן מובהק כי חלקה של האוכלוסייה הטרנסג'נדרית מתוך כלל הדיווחים גדול באופן ניכר ביחס לגודלה של קהילה זו", ציין ד"ר גיל פישהוף, מנהל מרכז ניר כץ.
חלק מאירועים אלה מתרחשים במרחב הציבורי, בדגש על תחבורה ציבורית ונקודות מעבר כגון תחנת רכבת או אוטובוס. הםויכולים לכלול השפלה פומבית, קריאות גנאי, הצעות מיניות וכן תקיפה של ממש. בנוסף ישנם מקרים של אפליה בקבלה לעבודה ובמקום העבודה וכן מקרים של יחס פוגעני מצד נותני שירות רפואי.
"אחד המאפיינים העולים מהטיפול ומהסיוע במקרי להט"בופוביה הוא ההשפעה הקשה שיש לאירועים אלה, במיוחד על אנשים טרנסג'נדרים, משום שפעמים רבות מקרים אלה מצטרפים אל קשיים אחרים", הסביר ד"ר פישהוף. "פעמים רבות אנשים טרנסג'נדרים סובלים מניכור או אף ניתוק מוחלט מצד משפחתם ומצד מעגלים רחבים יותר, ובשל כך אין לחלקם עורף משפחתי שיכול לסייע להם כלכלית. הם סובלים מקושי רב יותר להתקבל לעבודה ונוצר מעגל שבו יש המגיעים למצב אישי וכלכלי חמור".
ד"ר פישהוף הסביר כי פעמים רבות אנשים טרנסג'נדרים חווים חוסר אמון כלפי המשטרה, מה שגורם לחלקם לבחור שלא להתלונן. לדבריו, על אף שחוסר אמון זה מוצדק בפעמים רבות, נעשית מול שוטרים עבודה לפיתוח קשרי עבודה מקיפים וטובים איתם בכדי לסייע בהגשת תלונות. "אני קורא לאנשים טרנסג'נדרים להיעזר בנו ולהגיש תלונות, ולא לוותר", אמר.
בעיני אלכסנדר, יש קשר הדוק בין אפליה ממסדית ומדיניות מפלה לבין אפליה ואלימות ב"רחוב". "אם יש אפליה בתעסוקה, אם יש אפליה בדיור, את נדחקת לעוני ואת חשופה הרבה יותר לאלימות", המחיש. "אם אין לך בית כי את אישה טרנסית שלא יכולה להיכנס למקלט לנשים מוכות, את חשופה יותר לאלימות. אין למדינה פתרון עבור נשים טרנסיות רבות הזקוקות למקלט, וזו רק דוגמה על קצה המזלג".
"דור המייסדות - גדולות מהחיים"
יום הזיכרון הטרנסי יתמקד השנה במתן כבוד לדור המייסדות, וכן בדיון על הסוגיות הייחודיות לטרנסים וטרנסיות מהגיל השלישי. "אנחנו זוכרות את את המייסדות כי הן נטעו משהו בנפשינו. רוחן איתנו על מנת שנשאיר לדורות הבאים עולם טוב יותר מזה שקיבלנו", אמרה עדינה גולדנברג, חברת הוועד המנהל של האגודה.
השנה נפרדנו מגילה גולדשטיין ז"ל, מחלוצות הקהילה הטרנסית בישראל ואחת הפעילות הראשונות של האגודה למען הלהט"ב, שנפטרה מאירוע מוחי בפברואר השנה והיא בת 69. היא, ועוד רבות אחרות, היוו השראה לדורות הבאים.
"הן פעלו כחבורה, כמשפחה, שכן אדם אחד לא יכול לצאת לבד לדרך הזאת וממש לשנות את ההיסטוריה כפי שהן עשו. ניתן ללמוד מהן כל כך הרבה. בעיניי הן גדולות מהחיים", הוסיפה גולדנברג.
לכל אירועי יום הזיכרון הטרנסי:
לקליניקה הלה"טבית לטיפול ולייעוץ, המפעילה בין היתר תכנית למניעת אובדנות:
לדיווח על מקרי להט"בופוביה וטרנסופוביה במרכז ניר כץ: