ב-29.1 תתקיים האסיפה הכללית של האגודה, בה ייבחרו בין היתר הנציגות.ים של קהילת הטרנס* והפריפריה לוועד המנהל החדש של האגודה.
המועמדות.ים:
עידו לוקר (טרנס*)
היי אני עידו בת 30 אישה לסבית טרנסקסואלית מתל אביב, עובדת כיום בארגון מעברים וחברה בתנועת דרור-ישראל. חשוב לי לקדם שיתוף פעולה רחב ופורה בין ארגוני קהילה, חיזוק הקהילה הטרנסית, ביסוס מעמד חוקי ללהט"ב במדינה אביא חדשנות, מסירות, ודינימיות.
אפרת טילמה (טרנס*)
אחת הטרנסיות הראשונות בישראל חוויתי הרבה בחיי נאלצתי לעזוב את ישראל רק בגלל היותי טרנסית. הגשמתי את כל חלומותי חזרתי ארצה בשנת 2006.
אני המתנדבת הטרנסית הראשונה במשטרת ישראל ויקירת העיר תל אביב יפו.
לוועד המנהל אביא את הקהילה הטרנסית מפני שהיא בעמ הקהילה הכי קטנה בקהילה הלהטבית וסובלת מאוד. את נסיון חיי.
עופר ארז (טרנס*)
נולדתי בקיבוץ עין דור ומשם עברנו לקיבוץ כפר מנחם. שם, בגיל כמעט 16 יצאתי לראשונה מהארגון כטרנס. בקיבוץ "לא היו להט"בים" ולכן החוויה שאיפשרה לי בפעם הראשונה לגלות את הסוד שלי היה מפגש עם חבר שהזדהה גם הוא כטרנס. אחרי היציאה מהארון, בסביבה בה הייתי, לא הרגשתי שיש לי קהילה להשתייך אליה על אף שהרגשתי שמשהו חסר.
אל הצבא התגייסתי כחיילת. על אף שבצו ראשון כבר יצאתי מהארגון פחדתי מתגובות לאורך השירות ולכן בחרתי לחזור לארון. זה השתנה בקורס הקצינים כשהבנתי שיש לי אחריות גדולה יותר. בהמשך הדרך נחשפתי לעומק הבעיה ובחרתי להיות חלק מהפתרון. כתבתי יחד עם יחידות צה"ל הרלוונטיות את הנוהל שמגדיר ומאפשר גיוס ושירות של טרנסג'נדרים בצה"ל וכך גם נחשפתי לעבודתם של ארגוני הקהילה. הצטרפתי לארגון 'מעברים' ממש בתחילת דרכו והשתלבתי כרכז כוחות הביטחון, הצטרפתי לחוש"ן כדי שהסיפור שלי יוכל לשמש גם אחרים, התנדבתי במרכז הדיווח ע"ש ניר כץ ופעלתי בעיר מול הצבא והמשטרה, עזרתי בהקמת 'המטריה' מועדון לנוער טרנס* באיגי ועוד. כל אלו שינו את מסלול חיי ובחרתי להשתחרר מהצבא אחרי 6 שנים כקצין כדי להיות מנכ"ל הבית הפתוח.
הייתה לי הזכות לשרת את הקהילה באחד הארגונים החשובים והמרגשים שיצא לי לפגוש.
במהלך שנותי כמתנדב ועובד בארגוני הקהילה החשיבות שבמאבק קהילתי רחב ומשותף התחדדה לי יותר ויותר בכל יום. האגודה מובילה מספר מאבקים במספר חזיתות שיעצבו את העתיד של כולנו. שינוי מדיניות, קהילות בפריפריה, שירותי פרט שמאפשרים פיתוח ידע וקבלת תמונת מצב, מאבק ומיפוי להט"בופוביה ועוד.
כדי להוביל שינוי צריך קודם כל להוביל ולבנות ארגון חזק ויעיל שממקסם את הערך המוסף שלו ושל שותפיו תוך פעילות סדורה ומונחת אסטרטגיה. הנחות אלו הן שהובילו את הבחירה שלי להתמודד ולעד המנהל של האגודה. אחרי שנתיים כמנכ"ל בבית הפתוח, שותף בפורום מנכ״לים ומתנדב בארגוני קהילה נוספים רציתי למצוא מקום שבו אוכל לתרום מהניסיון שצברתי במאבק האישי לי ביותר, חיים להט"בים חופשיים ובטוחים בישראל.
תפקידו של הועד המנהל מורכב ומאתגר במיוחד כאשר לא מדובר בעמותה שרק מספקת שירותים או רק מקדמת מדיניות, אלא מהווה ומייצרת קהילה. הייתי רוצה לעזור ולהיות חלק בפיתוח הקהילה שעומדת מאחורי המאבק שלנו ותוביל אותנו, צעד אחרי צעד, לשינוי האווירה במדינה מחד ובמדיניות כלפיי חיינו מאידך.
לכהן בועד המנהל זו הזדמנות להביא לשולחן קבלת ההחלטות את הניסיון המקצועי שלי את הניסיון ונקודת המבט האישית כפעיל טרנס* באופן שמאפשר תרגום אפקטיבי של שתי נקודות המבט. הניסיון המקצועי כולל פעילות, התנדבותית ובשכר, במרבית ארגוני הקהילה והיה עבורי לשער דרכו הכרתי את הקהילה. ניסיון זה מעניק לי את היכולת להכיר את האתגרים הייחודים של הזירה בה האגודה פועלת, הן באתגרים חוץ קהילתיים והן פנים קהילתיים.
יחד עם ניסיון זה ארצה להביא תפיסה המקדמת קהילה יוצרת, בה החברים הם שותפים פעילים לעשייה ולא רק צרכנים. אני מאמין שבעזרת תפיסה זו נכפיל את הכוח הפוליטי של האגודה והמאבק הגאה באופן שיתורגם לבסוף לשינוי מדיניות, נראות ודעת קהל.
יחד עם סט האמונות והערכים אותם אני מביא ארצה לתרום מניסיוני בתחום שינוי המדיניות, גיוס משאבים, תכנון ארוך טווח ובניית אסטרטגיה המשלבת פעילות רב ארגונית.
פעילות רב ארגונית והיכולת לבנות שיתופי פעולה היא מטרה בפני עצמה וברצוני לתרום ממערכות היחסים וההכירות שלי עם רובם הגדול של ארגוני הקהילה והעומדים בראשם.
שי רביב (טרנס*) אני שי, בן 29+ מתל אביב, מאמן ג'ודו ורכז פעילות תחום טרנס* באיגי. במחאה החברתית של 2011 קיבלתי מחדש תודעה חברתית, זה הוביל אותי להתחיל לעשות מעשים שהם יותר מסטטוס בפייסבוק, ובשביל זה צריך מסגרת שיש בה כלים, אמצעים וא.נשים שחולמים יחד את העשייה והשינוי. אני מאמין שהדרך לעשות זאת היא בעזרת הדבר שהכי קרוב ללב - בין אם זה מועצת תלמידים בתיכון או להיות אקטיביסט.ית בארגונים חברתיים או להיכנס לעולם הפוליטי. אני עוסק בג'ודו מגיל 10, זה הדבר הכי קבוע בחיים שלי. עבור מרבית הילדים.ות אני הדמות החינוכית הקבועה בחייהם.ן (מלבד ההורים). לכן המחאה הלהט"בית בקיץ 2018 הביאה אותי לנקודה בה כבר הייתי חייב "לצאת מהארון" ולשתף אותם בתהליך שלי. ממאמנת הפכתי למאמן, מאדם פרטי הפכתי לדמות כמעט ציבורית מול החניכים.ות שלי ומול ההורים שלהם.ן. התועלת החינוכית והערכית של הג'ודו קיבלה משמעות נוספת - נוצר חיבור בין העולם הספורטיבי-החינוכי שלי לעולם הלהט"בי שלי. האקטיביזם שלי הפך לחינוכי גם עבור ילדים.ות, נוער ומבוגרים.ות מחוץ לקהילה הלהט"בית. יש לי חיבור עמוק לעולם החינוך, לכן בחרתי להתנדב ומאוחר יותר לעבוד באיגי, כעת אני מרגיש שהגיעה הזמן לצעוד צעד נוסף ליצירת שינוי עבור הקהילה שלנו.
חשוב לי שהאגודה תהיה נגישה ורלוונטית עבור הקהילה הטרנסית והקווירית במגוון רחב של שירותים וייצוג. נראות טרנסית וגיוון מגדרי זה צעד ראשון במסע, אך לא מספיק. הצעד הבא הוא קידום שיח כן, אמתי וקשה על האתגרים של הקהילה הטרנסית על כל גווניה בתוך הקהילה הגאה. הצעד שאחריו הוא להתמודד על האתגרים האלה, וזה האתגר האמתי.
יחד עם זאת, אני רוצה לקדם נראות טרנסית חיובית! לצד הסיפורים הקשים על אלימות, הדרה והישרדות של חברות וחברי הקהילה, יש סיפורים המציגים הצלחה, כוח ועצמה. הגיע הזמן לתת להם יותר מקום כדי שיהיו עוד מודלים עבור כולנו - להיות המודלים לחיקוי שתמיד חלמנו שיהיו לנו.
לועד אני מביא איתי חזון ומקווה שגם את היכולת להפוך חזון למציאות, בעזרת קבוצה של א.נשים שמאמינים, כמוני, בכוח שלנו כקהילה להוביל שינויים בחברה הישראלית.
גלעד שמיר (פריפריה)
אני גלעד שמיר בן 40 מנתניה, עובד במערך השטח של מפלגת כחול לבן , מתנדב באגודה למען הלהט"ב מזה 4 שנים. במסגרת פעילותי למען הקהילה הגאה הייתי מבין הראשונים שהצטרפו להקמת החזית הגאה -התנועה למען אקטיביזם ותעשיה פוליטית בקהילה, פעיל בועדה הגאה בראשון לציון ומבין מובילי הפעילות הגאה בנתניה (מבין מפיקי מצעד הגאווה הראשון בנתניה בקיץ האחרון.)
מה שחשוב לי לקדם זה את זכויות הקהילה בארץ הן במישור הפוליטי והן במישור המוניציפלי... כמו כן בתור נציג הפריפריה לקדם את זכויות והעשייה הגאה מחוץ לאזור המרכז לאזורים אחרים בארץ ניסיון לוגיסטי והפקת בארגון אירועי גאווה לקהילה, עבודה מול רשויות מונציפליות ועשייה פוליטית.
אור-תום עדי (פריפריה)
שלום, שמי אור-תום אני מתגורר בעכו בקיבוץ העירוני של תנועת דרור ישראל.
גדלתי בפריפרייה, בעיר כרמיאל, ואני מתגורר בפריפרייה כל חיי ועוסק בפעילות חינוכית.
בשנה וחצי האחרונה אני מרכז תוכנית לנוער להט"בי במועצה אזורית משגב , ואחד הדברים שהתחברו לי הוא התפקיד הקריטי שיש ללהט""בים בפריפרייה! להגדיל את הנראות הלהט"בית, להיות הדמות הבוגרת שלי לא הייתה בתור בן נוער בפריפרייה.
מה זה אומר להוות דוגמא, ולא באופן סמלי אלא דוגמא ממשית לחיים בוגרים מחוץ לארון, שיכולים להיות חיים יפים, בריאים, משמעותיים, שניתן לצאת מהארון גם בפריפרייה, שיש קבלה. שהחברה הישראלית על כל גווניה נמצאת פרושה בכל רחבי הארץ, וצריך לפעול גם שם.
אני יודע לעבוד עם אנשים, להתחבר לאנשים, לראות את הכאבים של אחרים בלי להשליך. להבין מה גורם לאנשים להזדהות עם כאב של אוכלוסיות אחרות ושל אנשים שונים מהם, ולחשוב איך ניתן לסייע.
הייתי רוצה להיות זה שפורץ דרך בהשפעה שיש ללהט"בים בפריפרייה, לראות איך הגאווה מגיעה לכל המקומות. נראות להט"בית. הנגשה של שירותים סוציאליים שניתנים לקהילה הלהט"בית גם בפריפרייה. חינוך בני נוער להט"בים בפריפרייה.
אל הוועד המנהל אביא אומץ לב, עיסוק של שנים בחינוך בפריפרייה, וחינוך בני נוער להטבים בפרט, היכרות עם השטח. אני איש של אנשים, יודע לדבר עם אנשים, מעניין אותי מה הבעיות שלהם, מה מניע אותם, איך אפשר לגדל סביבי אנשים שיראו עצמם ככאלו שמנהיגים את הקהילות והמקומות שמהם הם מגיעים.
אני יודע להיות זה שהוא הגשר- גשר בין זהויות. מסורתי, מזרחי, הומו, ציוני, חי בחיי שיתוף, אני עצמי מהווה תמהיל של זהויות וכולן דרות יחד בצורה יחסית מוצלחת. להביא את הדבר הזה, שאפשר להיות שלל דברים, שאפשר כל עוד רוצים להביא לשינוי אמיתי בחיים שלנו סביבנו, באמצעות היכרות עם האנשים, חינוך והרבה אהבה למקום.
לנה טוראל (פריפריה)
שמי לנה טוראל, בת 43 (אוטוטו), אני גרה בפרדס חנה כרכור עם עפרי, זוגתי מזה שמונה שנים, ויחד אנחנו מגדלות שלושה מופלאים: איתמר ואדם בני ה-6 ואלבי בת השנתיים. גדלתי בהרצליה, אני בוגרת המחלקה לקולנוע וטלויזיה של המדרשה לאמנות. צילום סטילס הוא חלק נכבד מלימודיי ועיסוקי. כיום אני עובדת בעמותת "יד ביד" כרכזת הקהילה של בית הספר הערבי-יהודי "גשר על הוואדי" בכפר קרע.
בבחירות המוניציפאליות האחרונות עמדתי בראש רשימה שכמעט ונכנסה למועצה. מאז, אני שותפה ופעילה בוועדות שונות במועצה במטרה להשפיע ולשנות. אני גם חברה בפורום הנשים בפרדס חנה כרכור ושותפה בעוד המון אירועים וקבוצות אקטיביסטיות.
בקיץ 2018 כשהמדינה בערה מזעם על אפליית הלהט"ב בחוק ואלימות נגד א.נשים מהקשת הטרנסית ארגנתי את מפגן התמיכה הראשון של הקהילה בפרדס חנה כרכור והסביבה. כשהגיעו למעלה מ-200 איש ואישה להפגנה הכמעט מאולתרת קיבלתי חיזוק למה שכבר ידעתי – הצורך בקהילה מקומית הוא אמיתי. באותה הפגנה הוקם בפועל הארגון "חנה גאה" שנוצר בהובלתי מחיבור של הכוחות הלהט"בים המקומיים: בעלות ובעלי משפחה לצד צעירים, סיסג'נדרים ולצד הקשת הטרנסית.
כאקטיביסטית בפריפריה אני מכירה תודה על העבודה שנעשית כבר היום מתוך האגודה במטרה לעודד פעילות קהילתית מחוץ לגוש דן, בעיקר במסגרת "גאווה מקומית". כנציגת הפריפריה באגודה אתן רוח גבית לפרויקט הנהדר הזה ואפעל להעמקת החיבור בין האוכלוסיות שבתוך הקהילה. צורה אחת של זה תהיה לחבר אנשים מהמרכז לפעילות המהממת שקורית כבר היום בפריפריה (ולא רק בחודש הגאווה), והצורה השנייה תהיה חיבור תתי הקבוצות המיניות\מגדריות ("לסביות והומואים מסרבות להיות אויבים)
חוץ מזה – אני אשת שטח במהותי, לכן אפעל לקידום והעצמה של יוזמות של אנשי שטח בכל מקום, לרבות בחברה הערבית, בין אם בפעילות קהילתית ובין אם בפעילויות מחאה.
לוועד המנהל אביא איתי ניסיון של למעלה מ-20 שנים באקטיביזם להט"בי, פמיניסטי ופוליטי. אביא איתי את הניסיון שלי בהפקה וארגון שמספק לי פרנסה בימים אלו ושאותו אני רוצה להרחיב לפעילות להט"בית ברמה הארצית. אני אביא איתי את הקול הקצת מרוחק גאוגרפית מתל אביב אבל הכל כך חזק ברחוב, של הקהילות המקומיות שבעייני הן המהפכה של העשור הקרוב. אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות הוא הכוח של שיתופי פעולה – כך הצלחנו להוציא לפועל 8 אירועי גאווה בחודש אחד בפרדס חנה כרכור, במקום שמעולם לא חווה אירועים מהסוג הזה וללא כל תמיכה מהמועצה. שיתופי הפעולה בתוך הקהילה מלכדים אותנו, שיתופי פעולה עם גורמים מבחוץ מחזקים אותנו, ואת הרוח הזאת אני רוצה להביא גם לאגודה.
וכל זה, בלי לוותר על המגפון, כמובן :)
ליז לוי (פריפריה)
פעילה חברתית בקהילה הגאה, מייסדת המותג הנשי הבינלאומי LIZI TEL AVIV, ליין הדגל המקדם עוצמה נשית בארץ ובעולם בעשור האחרון. המותג ידוע בשיתופי פעולה עם פסטיבלים בכל העולם - ברצלונה, מילאנו, ברלין ועוד.
הפקות ענק בהשתתפות מיטב האמניות/ים. תכנון אירועים ובניית מותגים בפוקוס להט״ב - רייב בינ״ל בשיתוף עיריית ת״א-י WAKE-UP TLV, שותפה מייסדת ב- KASHA - HARAMOT CULTURE - תרבות הפקות של נשים גאות נבחרתי לאחת מהאנשים המשפיעים על חיי הלילה בישראל של מאקו. מתגוררת באור עקיבא, עיירת פיתוח, חשוב לי להנגיש את הקהילה הגאה ברחבי הארץ בפוקוס על ערים קטנות ומועצות אזוריות.
יצירת כתובת לקהילה הגאה ברחבי הארץ והעלאת מודעות בקרב האוכלוסייה הכללית, יצירת מרחב בטוח לניהול אורח חיים להטבי. קידום נשים בקהילה, קידום שיח של דייברסיטי בתוך הקהילה, העלאת מודעות לפעילות של האגודה.
אל הוועד המנהל אביא יכולת וניסיון בבניית צוותים וגיבוש חברתי, שחקנית קבוצתית, ביצועיסטית, יצירתית, בעלת יכולת ניהול מו"מ ופתרון משברים, תפוצה רחבה להטבית ברשתות החברתיות.
נדב משעלי (פריפריה)
שמי נדב משעלי, אני בן 33 תושב הדרום, נולדתי וגדלתי באופקים. בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר ולומד כעת לתואר שני בקולנוע – שנה שנייה.
במסגרת הלימודים שלי יצרתי מספר סרטים קצרים העוסקים בהומוסקסואליות אשר הוקרנו בלמעלה מ 70 פסטיבלי קולנוע בינלאומיים ברחבים העולם.
אני פעיל ויזם חברתי באופקים ובדרום. בשנת 2011 התחלתי להוביל מיזם "קולנוענע" שפעל כ 4 שנים והוביל להקמת קולנוע באופקים לאחר 30 שנה של היעדר קולנוע.
הקמתי בשנת 2016 את "סינמטק אופקים" ואותו אני מנהל כיום.
אני עמית בתכנית מנדל למנהיגות תרבות בנגב.
אני עובד בימים אלו על כתיבת ופיתוח סרט פיצ'ר (ביכורים) במסגרת החממה לקולנוע של מכללת ספיר בהנחיית הבמאים אורי סיון ואיתן פוקס.
בימים אלו אני חלק מהובלת קבוצה גאה באופקים במטרה להקים תא גאה/קהילה שתביא למודעות ומתן מענים לבני נוער וצעירים להטב"ים בעיר אופקים.
דרך היותי חבר בוועד המנהל חשוב לי לקדם נושאים הקשורים לחקיקה ממשלתית בנוגע להקצאות משאבים לעיירות הפיתוח כגון: דרישה של עובדים סוציאליים שיתנו מענה לקהילה הלהט"ב בדרום.
כהיותי מנהל סינמטק ארצה לקדם יוזמות הקשורות בהנגשת קולנוע גאה (ישראלי וזר) העוסק בכל הקשת הלהטבי"ת בליווי מפגשים עם יוצרים/ות, שחקנים/יות ומרצים בנושא.
העלאת המודעות לחשיבות שיש לתא גאה בכל עיר בנגב אשר ייתן סיוע ומענה לקהילה הגאה בכל התחומים הקשורים ליום יום (תרבות, פנאי, יזמות וכו').
גיוס צוותים ברחבי הערים השונות בדרום, שיפעלו למען הקמת איגודים וארגונים גאים אשר יתפקדו בשטח ויאתרו קבוצות גאות המעוניינות לקחת חלק בהובלה של תהליכים.
אשמח לקדם יצירה של מאגר אנשי ונשות קהילה בכל הערים בנגב על מנת לייצר חיבור ושיתופי פעולה בין הערים ככוח מאחד הפועל למימוש מטרות משותפות.
אל הוועד המנהל אביא בעיקר את עצמי, את הנחישות, האופטימיות והיכולת להניע תהליכים וחיבורים בין אנשים אביא עימי את הידע שצברתי בנושא במשך כמה שנים. אביא את הידע שיש לי מתחום הקולנוע הן ברמת הסרטים שאני יוצר והתחקירים שהביאו אותי לעיסוק בנושאים המורכבים שסרטיי חושפים.
אביא את הידע והניסיון שלי בתחום התעשייה בכדי לקדם אנשי ונשות קולנוע גאים אשר פועלים בזירה של הקולנוע הגאה.
אביא את רוח המאבק למען שיווין לקהילה הגאה תוך בערים השונות.
אביע נחישות בכל הקשור להקמת וועדים/תאים גאים וכיוצ"ב שיבנו על טהרת הסימטריה שבייצוג של נשים וגברים / הומאים, לסביות, בי סקסואליים, טראנסים/יות וקויר.