בג"ץ? הורות? רישום? אפליה?


היום נידונה בבג"צ עתירה של האגודה יחד עם בנות הזוג אורלי ורוית צור-וילסברג כנגד מרשם האוכלוסים ושר הפנים, בדרישה לאכוף שוויון ברישום הורות בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות הומוסקסואלים.

vעתירה, בג"ץ 4635/16, אינה תולדה של גל מחאות הקהילה הלהט"בית שפרץ השבוע, אך ללא ספק תוצר של אותה מדיניות מפלה.

רישום הורות במשרד הפנים הינו השלב המכריע לצורך הכרת המדינה בזיקה שבין הילד להוריו. ההליך, ככלל, נעשה על בסיס הודעת ההורים בדבר הלידה. אצל זוגות הטרוסקסואלים הרישום נעשה באופן כמעט אוטומטי, למעט בהליכי פונדקאות או אימוץ. לעומת זאת, זוגות של נשים להט"ביות מוצאות את עצמן כפופות להליך אחר, שהינו הליך משפטי ארוך, מסועף ויקר, בו הן נדרשות להוכיח את מעמדן כהורה חוקי. למרות שהליך ההפריה המלאכותית הינו הליך שאינו מערב או פוגע בצד שלישי, ונעשה במקרה זה בתוך תא משפחתי מגובש, האימהות נתקלות בסירוב לרשום את האם שלא ילדה את התינוק כהורה (וזאת גם אם הביצית נתרמה על ידי האם השנייה, והיא למעשה האם הביולוגית)

עד לרישום, אשר נעשה באמצעות צו הורות (צו המכריז ונותן הכרה לזיקה בין האם לילד) מטעם בית המשפט לענייני משפחה, ויכול להימשך חודשים רבים, לאם שאינה רשומה אין למעשה זכות אפוטרופוס על הילד שלה, והיא נחשבת לבת זוג זרה של האם הרשומה.


עמדת המדינה כלפי ההליך מסבכת את המצב, שכן היא גורסת שלצורך קבלת צו הורות, יש צורך בתסקיר לקביעת כשירות האם, וזאת בניגוד לעמדת בית המשפט לענייני משפחה. הליך צו הורות עם תסקיר עשוי להימשך כמספר שנים, במהלכן לא היה רשום הילד כבנה של אחת מהוריו. מעבר לכך, מדובר בהליך מפרך ומשפיל, בו נאלצות האימהות להסביר את כשירותן לפקידת הסעד, ולמעשה להילחם על זכותן לאפוטרופסות על ילדיהן. לעיתים, נדרשות האימהות אף להליך מסובך יותר של אימוץ, הליך אשר זוג הורים הטרוסקסואלי לעולם לא יידרש שלו. חשוב לציין למחדל זה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, למשל במידה וחסל וחלילה יקרה משהו לאם הרשומה – לאם הלא רשומה לא תהיה זכות אפוטרופסות על הילד, שיימסר לרשויות הרווחה.

העתירה אם כן דורשת רישום ילדים על פי הודאת האימהות, בדומה לרישום ילדים להורים הטרוסקסואלים.

בדיון שנערך היום, הביע בית המשפט העליון עמדה כי המצב הנוכחי הוא אינו מצב שניתן להשלים איתו. צו ההורות הינו הליך ממושך ויקר, המשאיר את האם חסרת אונים ובלי זכויותיה כהורה עד השלמתו. בית המשפט תמך בעמדת העותרות כי את סוגיית הרישום ניתן לפתור באמצעות הגשת תצהיר אשר יעיד על ההורות של האם, אך המדינה סירבה להצעה זו

בצעד חסר תקדים, המדינה אף הקשיחה במקביל את מדיניות הרישום לגבי זוגות הטרוסקסואלים שאינם נשואים, בדרישה מהאב לספק תצהיר המוכיח שהוא האב הביולוגי. המשמעות היא שאלפי גברים שבת זוגתם השתמשה בתרומת זרע בכדי להיכנס להריון, ואינם נשואים לבת זוגתם (סיטואציה אשר עקב דיני האישות של ישראל, ייתכן אף שלא היתה מבחירתם), יאלצו להגיש בקשה לצו הורות. בהקשר זה עולה השאלה מדוע המדינה, במקום לתקן מדיניות מפלה כלפי הקהילה הלהט"בית, בוחרת למעשה להחיל אותה אף על זוגות הטרוסקסואלים.

כשנשאל לגבי עתיד העתירה, עו"ד חגי קלעי, המייצג את העותרות, הדגיש כי אין מקרה יותר מובהק וצודק ליישום עיקרון השוויון שכונן בית המשפט הגבוה לצדק. ההליך המפרך שנדרש זוג אימהות לעבור, משל הורות של זוג להט"בי הינה "הורות חשודה", הינו הליך מפלה, שגוזל משאבים רבים הן מהזוג והן מהמדינה. כן, הוא אינו שם לנגד עיניו את טובת הילד, שלא יכול להנות מאפוטרופסות שתי האימהות שלו מרגע לידתו, כמו ילדים אחרים וכפי שראוי.

לפניה למחלקה המשפטית של האגודה לחצו כאן


0 views