עוד ארוכה הדרך - ההישג החלקי במאבק האמהות

מה קבעה הפסיקה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואיך היא צפויה להשפיע על אמהות לסביות וביסקסואליות? מה טענה עתירת בג"צ שנחלה, לעת עתה, סיום מריר? וכיצד עכשיו ממשיכים מכאן את המאבק? סיכום מקיף של כל ההתפתחויות האחרונות בפעילותה של האגודה למען שוויון בהורות.

הישג חלקי בדרך לשוויון בהורות: פסיקה שהתקבלה ביוני האחרון בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתקנת אפליה שהייתה נהוגה עד כה בזכויות המגיעות לנשים המביאות יחד ילד לעולם, ולעיתים נאלצות לעבור מסכת ארוכה של טרטורים ביורוקרטיים עד לקבלת צו הורות המקנה להן הכרה רשמית כהורי הילד. לפי הפסיקה, זוג נשים יוכלו לקבל הכרה רטרואקטיבית כאמהות עם קבלת הצו ובכך, באופן עקרוני, לדרוש בדיעבד זכויות סוציאליות המגיעות על-פי חוק לכל זוג הורים בישראל.

"ההורות בישראל נקבעת על-פי האם כך שאישה שיולדת תינוק נרשמת אוטומטית כאמו. יש תהליך נוסף, כמעט אוטומטי, שבו האם יכולה להצהיר על אדם מסוים בתור האב, וכך נרשם", מסבירה ענבל קצף, חברת הוועד המנהל של האגודה, פעילה בחוש"ן ובעצמה אם ל- 3 ילדים. מיותר לציין כי ההכרה באביו של התינוק אינה דורשת טרטורים ביורוקרטיים, בחינה של הרשויות או בדיקה גנטית כמובן - אלא אך ורק את ההצהרה על אותו אדם כאביו של התינוק. לצורך העניין, גבר ואישה הנעזרים בתרומת זרע מוכרים אוטומטית כהוריו של התינוק - אך לא זה המצב כאשר מדובר בשתי נשים.

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות להחליט על הכרה בזוג נשים כאמהות במקרים שבהן האם הלא ביולוגית מגישה בקשה לצו הורות (או צו אימוץ). מכיוון שהתהליך אינו מוסדר בחוק, אין מדיניות אחידה הנוגעת להחלטתו של בית המשפט בנוגע לבקשות לצווי הורות המוגשות על-ידי זוג נשים ומעמדן המשותף כהורי הילד לוט בערפל למעשה.

האמהות בבית המשפט המחוזי בתל אביב יחד עם עו"ד דניאלה יעקבי

להכרה באם הלא ביולוגית יש משמעויות רבות הנוגעות למשל למעמדה במקרה של גירושים או של מות האם הביולוגית, ליכולתה לקחת את הילד לטיפול בבית החולים וכן לזכויות הסוציאליות המגיעות לה. עד עתה סירבו רשויות המדינה להכיר בבנות זוגן של האמהות הביולוגיות כאמהותיהם של ילדיהן המשותפים מרגע הלידה, ובכך נפגעו זכויותיהן.

במשך השנים נוהג בית המשפט לענייני משפחה לאשר מקרים של נשים המבקשות הכרה כאמהותיהם של ילדיהן המשותפים, אך תוקף ההכרה באם שבקשתה התקבלה הוא מיום קבלת הצו בלבד. כלומר, גם אם הילד נולד לפני חודשים ארוכים, כמו במקרים רבים שבהם תהליך קבלת צו ההורות אורך זמן רב, תוקפה של ההורות חל רשמית מיום פסק הדין בלבד. העתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר הוגשה על-ידי עו"ד דניאלה יעקבי, ביקשה להחיל את צווי ההורות באופן רטרואקטיבי כבר מיום הלידה.

לפסיקה התקדימית של בית המשפט המחוזי בתל אביב משמעות סימבולית, אך כאמור - גם פרקטית. הפסיקה עודה טרייה והליך זה עדיין לא נעשה, אך ימים יגידו מה תניב ההכרה בהורות גאה עבור אותן נשים המעוניינות ללכת ולדרוש את הזכויות המגיעות להן. "המשמעות היא סמלית אך היא לא מכוננת משפחה, אלא רק נותנת תוקף בדיעבד למשהו שהיה קיים כבר מלכתחילה. הייתה שם משפחה, עכשיו ניתן לכך תוקף פרוצדורלי", מחדדת קצף.

אורלי ורוית צור-וייסלברג, שהגישו עתירה לבג"צ בשיתוף האגודה למען הלהט"ב

לאחרונה נמשכה עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על-ידי אורלי ורוית צור-וייסלברג בשיתוף האגודה למען הלהט"ב בבקשה לתקן את האפליה המתקיימת בין זוגות של גבר ואישה לבין זוגות חד-מיניים בכל הנוגע להכרה בהורי הילד. הטענה המרכזית בעתירה הייתה שבעוד שהאם היולדת יכולה להצהיר על גבר בתור האב, ללא צורך בהליך ביורוקרטי או משפטי נוסף, אך לא יכולה להצביע על אישה - מתקיימת אפליה. העתירה נועדה להשוות את ההליך הנהוג בקרב זוגות של גבר ואישה לזוגות של שתי נשים ולהביא למעשה להכרה אוטומטית בהן מיום הלידה. עם זאת, בשל האיום שהעתירה לא תתקבל ושהפסיקה אף תפגע בהישגים שכבר הושגו לאורך השנים בפסיקות קודמות, נאלצו האגודה והעותרות למשוך את העתירה. כיום פועלות במסגרת האגודה קבוצות עבודה על-מנת להניע מהלכים עתידיים ולהמשיך את המאבק לשוויון בהורות עבור זוגות חד-מיניים.

"מצד אחד יש פתרון - להגיש בקשה לצו הורות, לבצע את הפרוצדורה הנדרשת ולקבל את הצו", אומרת קצף. "מצד שני, ברור שהפתרון מפלה ביחס לזוגות של גבר ואישה וגוזל מאותן נשים את הזמן והכסף הכרוכים בהליך הנדרש מהן. בנוסף, בשל אי הבהירות בחוק, ייתכן שיש נשים שבקשתן לא תתקבל. כרגע המצב הוא שהאפיק של בג"ץ סגור, ולכן הפתרון נמצא בחקיקה. על השלב הבא להתנהל הן במאבק ציבורי והן בפעילות לוביסטית כדי להביא לשוויון בחוק".